מכתב מאם לאם
"שיבינו המפגינים", את אומרת, "שלא כדאי לעשות שטויות ולהתגרות בחיילים שלנו". נכון, כאשר אמהות כמוך מחנכות כך את בניהן אז צריך להיזהר, ולא רק על-יד הגדר. אמו של סרבן כותבת לאמו של היורה
לאמו היקרה, המסורה והאוהבת של החייל שירה באזרח גיל נעמתי, שלום רב,
בואי אספר לך קצת על בני, נעם ליבנה: אחרי שנת שירות בהתנדבות בתנועת נוער, שירת נעם ארבע שנים כקצין בהנדסה קרבית. חשבון קצר יעלה שנעם תרם חמש שנים למדינה, לעם, לחברה. הוא, כמו רבים אחרים מבניה של הארץ הזו, מהטובים שבעם, מכל בחינה שהיא.
אני ובעלי, הוריו הגאים, חינכנו אותו לאורם של ערכים אנושיים, שבבסיסם התייחסות הומנית ושוויונית לכל אדם באשר הוא אדם, ליהודים כמו לערבים. ערכי הדמוקרטיה הם נר לרגליו, שכן החדרנו בו את האמונה כי אסור לו לפגוע בבני אנוש אחרים שאינם מסכנים אותו, גם כאשר דבריהם או התנהגותם עומדים בסתירה מהותית לערכים בהם הוא מאמין. נעם מפעיל חשיבה עצמאית, ביקורתית ופתוחה כי לימדנו אותו לבטא את עמדותיו בחופשיות ובאומץ .הוא בעצמו החליט שהוא מוכן לקחת אחריות על מעשיו, גם כאשר ידע שאולי ייאלץ לשלם את מחיר הישיבה בכלא כסרבן (מה שאכן ארע).
בנך היקר לא היה יורה ביהודים. מאוד יפה מצדו וגם מעורר הערכה עמוקה למצפון היהודי הרגיש שלו. ומה לגבי ירי על ערבים? מנימת דברייך עולה כי לא את ולא בנך מתרגשים ממוות של איזה ערבי לא-נחשב. האם קראת, האם טרחת להבין ולהזדעזע מכך, שהרוב המכריע של ההרוגים מקרב הפלסטינים לא היו מחבלים ולא היוו שום סיכון לחיילים? האם את יודעת כי גם באותו אירוע אומלל, שבו כמעט ונהרג גיל נעמתי, איש לא סיכן את החיילים וכל העדויות המצולמות מהאירוע מעידות על כך?
"שיבינו המפגינים", את אומרת, "שלא כדאי לעשות שטויות ולהתגרות בחיילים שלנו". נכון, כאשר אמהות כמוך מחנכות כך את בניהן אז צריך להיזהר, ולא רק על-יד הגדר, ולא רק כאשר מפגינים, ולא רק כאשר מתפרעים. עוד מעט-קט נצטרך להיזהר גם כאשר אנחנו מבטאים את דעותינו בשקט, בנימוס ובדרכי נעם. כי לחיילי צה"ל יש זכות, סליחה – חובה, לעשות סדר, ואם ייהרגו להם כמה אזרחים בדרך, ישראלים או פלסטינים, אז שייהרגו. העיקר שלא תיפול שערה משערות ראשו של בנך.
אז תדעי לך, אמו של היורה, שהבן שלי היה מסרב פקודה באותו יום מר ונמהר. כי הבן שלי היה מבין שמדובר בפקודה בלתי חוקית בעליל. הוא היה מבין שמה שהמפקדים שלו מבקשים ממנו לעשות – לבצע ירי לכיוון אזרחים לא חמושים, הנמצאים במרחק של כ- 100 מטר ממנו ואינם מהווים כל סיכון על חייו, היא פקודה הנוגדת את צו מצפונו ברמה הכי בסיסית שקיימת.
אבל הבן שלך לא חשב פעם ולא פעמיים. ואם חשב פעמיים, בפעם השלישית הוא ירה. ירה בבן אדם לא חמוש.
תאמיני לי, אמו של היורה, אני מבינה את עמידתך האיתנה מאחורי בנך ואת הצורך העז שלך לגונן עליו מפני הביקורת המוטחת בו (ובמפקדיו). גם אני עמדתי מאחורי נעם ברגעיו הקשים, כשהוטחה בו ביקורת על שהעדיף להיכנס לכלא ולא לשרת במלחמת שלום ההתנחלויות הזו.
אבל למרות זאת אין לי שום ספק שהרבה יותר מוסרי לא להיות אמו של היורה, אלא להיות אמו של סרבן.
חיה ליבנה,
אמא של נעם ליבנה, מחותמי מכתב הסרבנים הראשון וחבר בתנועת "אומץ לסרב"
גיל נעמתי בבית החולים. "לא כדאי לעשות שטויות"
צילום: צביקה טישלר
מומלצים
