תל אביב: במקרה של רעידת אדמה

"אם תהיה רעידת אדמה באזור ים המלח, יש לצפות לפגיעה גם בתל אביב", כך גורסים בכירים במכון הסיסמולוגי שערכו תרחישים אפשריים לרעידות אדמה בישראל.

בתל אביב, על פי הערכות של מומחים, בתרחיש הגרוע יכולים להיות עד 2,000 הרוגים. אלא שהנתון הקשה מכולם אולי מתייחס לגורלם של הבתים שנבנו עוד לפני שנת 75', אז נכנסו לתוקף תקני הבנייה לרעידת אדמה של מדינת ישראל.

תמונות הזוועה שהגיעו לאחרונה מדרום איראן, של עשרות אלפי אנשים שנפגעו ברעידת אדמה קשה בעיר באם, הן הסיוט הגדול ביותר של כל מומחה בתחום. בישראל לא צפויה רעידה בעוצמה שכזאת, וגם איכות הבנייה טובה בכמה מונים מזו של בתי הבוץ בבאם. אלא שבאזור צפוף כמו תל אביב תמיד מקנן החשש מפני קריסה המונית של בתים, וכתוצאה מכך כמויות גדולות של נפגעים בנפש.

תקן הבנייה הישראלי לרעידות אדמה נכנס לתוקפו, כאמור, בשנת 1975 ושודרג עוד יותר בשנת 1986. המשמעות היא שבתים שנבנו משנת 75' ואילך נבנו על פי שיטות בנייה שנוסו, בדרך כלל בארה"ב, ואמורים לעמוד ברעידות אדמה שצפויות באזור. הבעיה היא שמרבית הבתים במרכז תל אביב ובדרומה נבנו עוד לפני שנה זו. במידה שתהיה רעידת אדמה, הבתים האלה הם בעלי סיכוי גבוה להיפגע ולקרוס.

האזור "המועד לפורענות" בכל הקשור לאפשרות לרעידת אדמה היא אזור ים המלח. על פי המומחים השבר בבקעת ים המלח, המרוחק כ-80 ק"מ מאזור תל אביב, אמור להיות מוקד הרעש. על אף המרחק, מנהל האגף לגיאולוגיה הנדסית במכון הגיאולוגי בירושלים, ד"ר גדעון בר, סבור שגם בתל אביב צריכים להיות ערוכים לסכנה.

"תל אביב נמצאת בחלקה הגדול על סלע רך שמתחתיו סלע קשה יותר. זהו מצב שגורם להגברה של התנודות בעקבות רעידות אדמה. לכן, למרות המרחק הגדול מים המלח, ששם אנו משערים שיהיה מוקד הרעש, ייתכנו תנודות חזקות גם בתל אביב, וברור שזה יגרום לנזק".

ד"ר רמי הופשטטר, מנהל אגף הסיסמולוגיה במכון הגיאופיזי בלוד, מחזק את הטענה על פגיעה אפשרית בתל אביב. "יש ארבעה גורמים שמשפיעים על תוצאות רעידת האדמה: עוצמת הרעש; קירבת המבנה למוקד הרעש; איכות המבנים; והתשתיות של המבנים. על פי התרחישים שעשינו, ברור שאם תהיה רעידה חזקה בים המלח – יש לצפות לנזקים גם בתל אביב. במהלך השנים שופרו התקנים, ובימים אלה אנחנו פועלים על תוכנה חדשה, שתוכל לתת הערכה קרובה יותר לנזקים שיחולו בעת רעידת אדמה בכל הארץ".

בעיריית תל אביב מנסים להסתיר את הנתונים על תרחישים כאלה או אחרים, בין השאר "בכדי לא להכניס לפאניקה את התושבים", כדברי בכירים במינהל ההנדסה. יחד עם זאת, בעירייה שוקדים בתקופה האחרונה על תוכנית לחיזוק מבנים חלשים. זאת על ידי חיזוק היסודות ו"ביצורם" של הבתים, בעיקר אלה שנבנו לפני עשרות שנים. הבעיה במהלך הזה היא כיצד יחושבו אחוזי הבנייה החדשים, וכיצד להתמודד עם אנשים שיציגו עצמם כנפגעים מהבנייה העתידית.

בתיק הנהלים למקרה של רעידת אדמה נמצאו מסמכים המפרטים את הפעולות שעל פיהן יפעלו אגפי העירייה השונים. כך למשל עובדים סוציאליים יערכו מעקב צמוד אחר אנשים שנפגעו מהרעידה; בתי המלון יושכרו לטובת פינוי אנשים שבתיהם נהרסו; ובשלב מאוחר יותר, השכרת דירות לאותם חסרי בית. בנוסף לכך, העירייה גם תעמוד בקשר מול אחד הבנקים הגדולים שייבחר על מנת להסדיר את נושא הפיצויים שיקבלו התושבים מהמדינה, והשגת זכאויות לדיור חדש.

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "על פי מפת האזורים שצורפה לדו"ח מבקר המדינה בשנת 2000, נמצאת תל אביב באזור סיכון נמוך. מלבד זאת, ההיערכות לקראת רעידת אדמה נמצאת בידי משרדי הממשלה ולא בידי הרשויות המקומיות. במקרה של רעידת אדמה, ועל פי הנוהל, פיקוד העורף לוקח אחריות. "יש לציין כי מינהל הרווחה הפעיל צוותים ברעש האדמה בטורקיה והתנסה 'על רטוב' במתן סיוע פסיכוסוציאלי".