שתף קטע נבחר

הישראלי שינציח את "התאומים"

מיכאל ארד (34), הארכיטקט הישראלי שנבחר לתכנן את אתר הזיכרון להרוגי הפיגוע במגדלי התאומים, הגיע לאדריכלות כי לא התקבל ללימודי משפטים. "אני מקווה למצוא בתוכי את מה שנדרש כדי להקים את האתר הזה", אמר לאחר שנודע כי זכה בפרויקט. ולחשוב שהכל התחיל בסיירת גולני

מה שקרה למיכאל ארד, אדריכל ישראלי צעיר, בן 34, הוא סיפור קלאסי של סינדרלה. מי שהיה עד לפני זמן קצר "סייען ארכיטקט" במחלקת השיכון של עיריית ניו-יורק, בשכר של 50 אלף דולר לשנה, זינק לאחרונה לשערי כל העיתונים החשובים של אמריקה, בהם "ניו-יורק טיימס" "וושינגטון פוסט" ועוד. התוכנית שהגיש ארד להקמת אתר ההנצחה לזכרם של הרוגי הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 היא זו שנבחרה על-ידי חבר השופטים הניו-יורקי.

 

אין ספק כי חייו של הצעיר הישראלי ישתנו עתה מן הקצה אל הקצה. ארד הצטרף למחלקת השיכון העירונית לפני כשנה כעוזר ארכיטקט ותיכנן בעיקר תחנות משטרה. הוא נשוי למלאני פיצפטריק, עורכת דין, ולשניים תינוק בן חמישה חודשים, נתנאל-עוז, שנולד כחודש ימים לפני שארד התבשר כי התוכנית שהגיש נמנית עם שמונה התוכניות שעלו לשלב הסופי.

 

ארד, אשתו ובנו מתגוררים בווילג' המזרחי בניו-יורק. עוד לפני שהתבשר כי תוכניתו עלתה לשלב הגמר, לקח ארד חופשה ממקום עבודתו כדי לסייע לאשתו בטיפול בתינוק. "אני נדהם", אמר שלשום (ג') לעיתונאי ניו-יורק לאחר שנודע כי תוכניתו נבחרה. "אני מקווה למצוא בתוכי את מה שנדרש כדי להקים את האתר הזה".

 

ארד ניסה להתחמק משאלות אישיות. "לא מדובר בי. מדובר באתר ההנצחה", אמר. "אני מקווה למצוא את הדרך לעשות דבר שהוא בעל משמעות ויענה על ציפיותיהם של אנשים". אשתו הוסיפה: "מילים אינן יכולות לתאר כמה אני גאה".

 

גם ראש עיריית ניו-יורק, מייקל בלומברג, אמר כי הוא "גאה במיוחד" בכך שהאדריכל הזוכה עובד עבור העיר. בלומברג הדף דברי ביקורת על התוכנית, שכבר החלו נשמעים אתמול בניו-יורק: "לא נשנה את הבחירה. קבענו הליך מסוים, ולאחר שהתוכנית נבחרה נעמוד בתקנות שהצבנו לעצמנו".

 

העוצמה שבפשטות

 

התוכנית של ארד אכן מעוררת חילוקי דעות בניו-יורק. היא מבוססת על "משחק" של מים: בבסיסה שתי בריכות גדולות, במקום שבו עמדו פעם מגדלי התאומים. הבריכות יהיו בעומק של כ-10 מטרים מתחת לגובה הרחוב, והירידה אליהן תיעשה דרך מעברים תת-קרקעיים.

 

אל הבריכות יזרמו מים בצורה ישרה, מן הקירות שלהן. במעבר התת-קרקעי יהיה חדר מיוחד להדלקת נרות. חדר אחר יכלול "מזכרות" שנאספו מהריסות מגדלי התאומים, ואליו תותר הכניסה רק לבני המשפחות השכולות. לכל אחת מן הבריכות מעקה אלכסוני בגובה הברכיים, שעליו ייחרתו שמות הרוגי האסון. מבנה לבן גדול יסתיר את אתר ההנצחה מהכביש הראשי העובר ממערבו, ובאתר כולו יינטעו עצים גבוהים.

 

התוכנית "פשוטה" מאוד, בעלת קווים ישרים, ולדעת רבים היא אכן ה"קודרת" מבין כל התוכניות שהוגשו. היו שטענו כי היא "פשוטה" מדי ואינה משקפת את גודל האסון, אך אחרים אמרו כי עוצמתה דווקא בפשטותה. "מים היורדים ברציפות אל הבריכות ונקווים אל קרקעיתן נועדו לתת תחושה של ריקנות, של היעדרות", הסביר לי ארד את הרעיון שמאחורי תוכניתו לפני שלושה חודשים, לאחר שנבחרה כאחת משמונה הפינאליסטיות.

 

כמה בני משפחות של הנספים באסון, שנשאלו אתמול לדעתם על התוכנית, אמרו כי היא טובה. "מההתחלה הרגשתי שהתוכנית צריכה להיות בסיסית ופשוטה כמו זו", אמר ניק צ'יקאריו, שאשתו בת ה-37 נהרגה במגדלים. אחרים אמרו כי "בריכות המים הזורמים, המוצבות במקום שבו עמדו פעם מגדלי התאומים, משדרות תחושה של זיכרון, אבל גם של התגברות על האסון".

 

לעומת זאת היו קולות אחרים, שהביעו אכזבה מהתוכנית וטענו כי אינה מספיק "חזקה". בעל טור ב"ניו-יורק פוסט" טען כי התוכנית אינה מזכירה את גודל האסון וקרא לגנוז אותה לחלוטין. התוכנית של ארד כבר עברה שינויים בולטים מאז נודע שעלתה לשלב הגמר. השינויים האלה באו כתוצאה מה"שידוך" שעשה ארד עם אדריכל הנופים פיטר ווקר, המתגורר בקליפורניה ונחשב לאחד מאדריכלי הנוף הטובים בעולם.

 

התוכנית עוד תשתנה בשבוע הקרוב בצורה בולטת. הוועדה המיוחדת לשיקום דרום-מנהטן תציג את התוכנית הסופית לקהל רק בעוד שבוע. אתמול בבוקר כבר יצא ארד לקליפורניה, שם הוא ושותפו ווקר משפצים את התוכנית ומכניסים בה כמה "מוטיבים" נוספים, כנראה על-פי בקשת הוועדה.

 

הבשורה הגיעה בטלפון

 

ארד הסתובב רבות בעולם: הוא בנו של איש משרד-החוץ הוותיק משה ארד, שהיה שגריר ישראל במכסיקו ובארצות-הברית ושירת גם בבריטניה. את לימודי התיכון שלו עשה בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים ואת שירותו הצבאי בסיירת גולני. "היה מאוד חשוב לו לשרת ביחידה קרבית יוקרתית", מספרת אמו רבקה. "הוא עמד בזה בהצלחה, למרות שהיה לבד בארץ ואלה היו ימים לא קלים בשבילו".

 

הרעיון ללמוד ארכיטקטורה, אומרת אמו, עלה כאחת האופציות במהלך השירות הצבאי, אולם עם סיום השירות התקשה ארד לבחור מסלול לימודים. "הוא לא כל-כך ידע מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול". הוא קיבל מלגת לימודים ב"דארמות' קולג'" היוקרתי, שם הכיר את אשתו וסיים תואר ראשון בממשל. רק לאחר שהתברר לו שלא התקבל ללימודי משפטים בארץ, החליט לפנות לארכיטקטורה.

 

"הוא לקח קשה את העובדה שלא התקבל ללימודי משפטים. הוא פשוט נעלב, חזר לארצות-הברית והגיע למסקנה שארכיטקטורה יותר מעניינת אותו", מספרת האם. את התואר השני עשה ארד בבית הספר לארכיטקטורה בטכניון של ג'ורג'יה. לאחר לימודיו עבד במשרד הארכיטקטים "כהן-פדרסן-פוקס", ולפני קצת יותר משנה עבר לעבוד במחלקת השיכון של עיריית ניו-יורק.

 

ההישג של ארד יוצא דופן במיוחד מכיוון שלתחרות הוגשו לא פחות מ-5,201 תוכניות של אדריכלים מכל העולם. בשבוע שעבר נודע כי מבין שמונה העבודות שעלו לגמר, השופטים "ננעלו" על שלוש עבודות, בהן זו של ארד. שלשום בלילה התכנסו השופטים לישיבה מרתונית ארוכה של 12 שעות ב"גרייסי מנשן", מעונו הרשמי של ראש העיר. במהלך הישיבה נפלה ההחלטה לבחור בתוכניתו של ארד.

 

ההודעה על הבחירה הסופית התעכבה בשלוש שעות לערך. ארד סיפר כי שמע ברדיו שהחבר השופטים הגיע להחלטה, ואז התקשרו אליו אנשי הוועדה וביקשו שיגיע למשרדם "לדבר על תוכניתו". הוא לא ידע שהם מבקשים לבשר לו אישית על זכייתו. ארד ירד למכוניתו – אך זו שבקה לפתע חיים והוא הזמין גרר. מכונית החילוץ איחרה להגיע, והדבר דחה את פרסום ההודעה בכמה שעות. יש להניח שעכשיו הוא יוכל לרכוש מכונית חדשה.

 

בהכנת הכתבה השתתפה: שיר-לי גולן-מאירי

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום רפרודוקציה: אלכס קולומויסקי
מיכאל ארד. הישג מזהיר לאדריכל הישראלי
צילום רפרודוקציה: אלכס קולומויסקי
צילום: איי פי
התוכנית שנבחרה. מבוססת על "משחק" של מים
צילום: איי פי
מומלצים