חיי מין פעילים משפיעים לטובה על הבריאות
הרגשתכם משתפרת אחרי סקס? עכשיו זה רשמי: מחקרים מראים שחיי מין פעילים משפיעים לטובה על בריאותנו. פעילות אינטנסיבית במיטה יכולה לתרום לבריאות הלב, לחזק את המערכת החיסונית ואפילו להגן מפני סרטן. אחד החוקרים: "הממצאים ישנו את כל מה שאנחנו יודעים על המיניות האנושית"
קארי בראדשו וחברותיה מ"סקס והעיר הגדולה" הן אלופות בצד הזוהר של המין. הן יודעות היטב איפה ואיך להשיג אותו, ואיך לשמור לאורך זמן על הקסם האופף את כל גופן אחריו. אבל לא צריך ארון בגדים מלא ביצירות של "פראדה" כדי להעריך את הסומק הקורן שמגיע אחרי מפגש מיני מהנה. העובדה היא שסקס משאיר את חותמו, לא רק על המוח והנשמה אלא גם על הגוף. חוקרים רבים עוסקים באחרונה בבדיקת השפעת המין כמעט על כל איבר בגוף, מהמוח דרך הלב ועד למערכת החיסונית.
תרגום: לילית וגנר מחקרים מראים שמצב של ריגוש מיני וחיי מין פעילים יכולים להאריך את תוחלת החיים, לתרום לבריאות הלב, לשפר את היכולת להתמודד עם כאב, לחזק את המערכת החיסונית ואפילו להגן מפני מספר סוגים של סרטן. ועוד לא דיברנו על שיפור מצב הרוח והורדת אחוזי הדיכאון.
אבל בין זיהוי התופעות האלה לבין הוכחת קשר סיבתי בינן לבין מין, יש עדיין פער שלא קל לגשר עליו. "באסוציאציה אנחנו עושים את הקישור, ולכן אין לנו ספק שיש לכך הסבר", אומר ד"ר רונלד גלייזר, מנהל המכון לחקר רפואת ההתנהגות באוניברסיטת אוהיו.
עכשיו, הודות לפיתוח טכניקות הדמיה והבנה טובה יותר של הביוכימיה של הגירוי המיני, יכולים הרופאים להתמקד בכמה פתרונות אפשריים. המאמצים שלהם מובילים למעקב אחרי הורמון בשם אוקסיטוצין, שיכול להתגלות כשחקן המפתח העיקרי במכניזם של הסקס.
בזמן אורגזמה נרשמת בגוף כמות של פי חמישה אוקסיטוצין מהכמות הנורמלית. להורמון הזה, הידוע כשולט על שרירי הרחם במהלך הלידה, יש גם צד "רך" ו"רומנטי" יותר. מחקרים בבעלי-חיים מראים שהאוקסיטוצין הוא שאחראי ליצירה ועיצוב של קשרים רגשיים חזקים. זה מה שזיכה אותו בכינוי "הורמון הגיפופים".
ההורמון, המשתחרר במוח, עובר במערכת הדם אל רקמות באברים רחוקים (כמו הרחם) ומתפזר בסיבי העצבים, שם הוא מווסת את חום הגוף, את לחץ הדם, את תהליכי ריפוי הפצעים ואפילו את שיכוך הכאבים.
עם זאת, החוקרים לא משוכנעים שהאוקסיטוצין הוא האחראי הבלעדי להשפעות הרבות של סקס על מצבו הבריאותי של האדם. בעזרת מעקב אחרי ההורמון הזה, הם מקווים לחשוף רשת של מערכות בגוף האדם המושפעות מפעילות מינית, ולזהות "שחקנים" ביוכימיים נוספים בדרך.
סקס שווה 200 קלוריות
העדות הטובה ביותר להשפעה החיובית של המין באה ממחקרים בנושא כושר אירובי. במהלך קיום יחסי-מין שורף האדם כ-200 קלוריות, שווה ערך קלורי לריצה מהירה במשך 30 דקות. במהלך האורגזמה עולה קצב פעימות הלב ולחץ הדם פי שניים, והכל בגלל השפעת האוקסיטוצין.
מכאן ניתן להסיק שסקס, כמו פעילויות אירוביות אחרות, יכול להגן מפני התקפי לב. אבל אין עדיין נתונים מחקריים בנושא. "האם אנחנו יכולים לטעון שקיום יחסי-מין זהה לצעידה לאורך קילומטר, או רכיבה על אופניים?" מקשה רוברט פרייר, ביולוג מאוניברסיטת מישיגן. והוא עונה מיד: "אנחנו לא יודעים, כי אין לנו נתונים בנושא".
עדיין לא. מחקר שנערך בוויילס במשך עשר שנים בשנות השמונים הראה שגברים שמקיימים יחסי-מין פעמיים בשבוע, סובלים פחות מהתקפי לב. אצל הקבוצה הזאת נרשמו 50 אחוזים פחות התקפים מקבוצה אחרת של גברים, שמקיימים יחסי-מין פעם בחודש בלבד.
עם זאת, לא כלל המחקר קבוצת ביקורת שנבחרה באופן אקראי, עובדה המקשה על הסקת מסקנות נחרצות. לא ברור אם יחסי-מין תכופים הם שאחראים להורדת רמת התקפי הלב, או אולי הגברים הפעילים מינית הם בריאים יותר ונוטים פחות לפתח בעיות לב.
מחקרים מאוחרים יותר התמקדו בהורמונים אחרים, DHEA וטסטוסטרון, החשובים מאוד ליצר המין. המחקרים קושרים את שני ההורמונים האלה להפחתת הסיכון ללקות במחלות לב, כמו גם להגנה על שריר הלב אחרי התקף. מחקרים אלה יכולים להסביר, למה הרופאים מאמינים שקיום יחסי-מין אחרי התקף לב הוא בטוח, יחסית.
יותר אורגזמות, פחות חרדות
בשנות ה-70 זיהתה ד"ר בברלי וויפל מאוניברסיטת ראטגרס את "נקודת ג'י", אותה נקודה בנרתיק שמעוררת את הגירוי הנשי, ונתקלה תוך כדי כך באחת ההשפעות החזקות יותר של האוקסיטוצין: היכולת שלו לשכך כאבים.
וויפל הראתה, שלחץ עדין על נקודת הג'י מעלה את סף הכאב ב-40 אחוזים, ושבמהלך אורגזמה נשים יכולות לסבול כאב חזק ב-110 אחוזים מבמצב רגיל. אבל היא לא הצליחה להסביר את הקשר בין התופעות עד לפיתוח מכשירי ה- MRI (הדמיה באמצעות תהודה מגנטית).
בעזרת ה- MRI הצליחה וויפל לעקוב אחרי הפעילות המוחית של נשים במהלך אורגזמה, ומצאה שמרכז שיכוך הכאב במוח התיכון מופעל במהלך שיא הגירוי. איתותים מהאיזור הזה של המוח מעבירים הוראה לגוף לשחרר חומרים, שיכולים להקהות למשך דקות רבות את התחושה בקצות העצבים האחראים על כאבים, מכאבי מחזור ועד למיגרנות. להפעלת האיזור הזה במוח יש גם השפעה מרגיעה, והוא אחראי על הפחתת חרדות.
כוח הריפוי של המין
מחקר משנת 1999, שבו השתתפו יותר ממאה סטודנטים, גילה שכמות הנוגדנים מסוג אימונוגלובין היה גבוה ב-30 אחוז בקרב סטודנטים שקיימו יחסי-מין פעם או פעמיים בשבוע מאשר בקרב אלה שהתנזרו מפעילות מינית.
למרבה הפלא, הסטודנטים הפעילים במיוחד, שקיימו יחסי-מין יותר מפעמיים בשבוע, הראו רמות של נוגדנים הדומות לאלה של המתנזרים. האם זה מצביע על כך שיש רמת תדירות אופטימלית של פעילות מינית התורמת לחיזוק הגוף?
חוקרים בשבדיה חוקרים את השפעת המין על פונקציה אחרת של המערכת החיסונית: ריפוי פצעים. גם כאן נראה שהאוקסיטוצין משחק תפקיד מרכזי. פצעים על גבן של חולדות מעבדה החלימו בעקבות הזרקת ההורמון בקצב המהיר פי שניים מקצב ההחלמה של חולדות שלא קיבלו אוקסיטוצין.
כדי לגלות אם יש להורמון הזה יכולת ריפוי גם בבני אדם, אספו רונלד גלייזר מהמכון לחקר רפואת ההתנהגות ואשתו, הפסיכולוגית ג'אניס קיקולט-גלייזר שעובדת גם היא במכון, זוגות נשואים שהסכימו להשתתף במחקר יוצא דופן.
במהלך המחקר, הם גרמו לכוויות קלות על זרועותיהם של בני הזוג, ואז עקבו במשך 24 שעות אחרי שיחות בין בני הזוג בנושאים שונים של חיי הנישואים. הזוגות דיברו על הרגעים הטובים של החיים בצוותא, כמו גם על נושאים שמעוררים מחלוקות ביניהם, ובני הזוג גלייזר ינתחו את השינויים שחלים ברמת האוקסיטוצין במהלך הדיונים בנושאים השונים. במקביל הם יבדקו גם את קצב ההחלמה של הפצעים.
עובדה ידועה היא שזוגות הנשואים באושר, חיים בממוצע שנים רבות יותר וסובלים מדכאונות פחות מבודדים. אבל האם זה מפני שהם מקיימים יותר יחסי-מין, או אולי בגלל עצם הקירבה או מרכיבים אישיותיים כלשהם?
קשה להפריד בין המרכיבים האלה, אבל נראה שסקס כשלעצמו הוא בהחלט אחד המרכיבים. מחקר שנערך בקרב 3,500 גברים בסקוטלנד, למשל, מצא קשר בין תדירות יחסי-המין לאריכות ימים. מחקר בהיקף קטן הרבה יותר, שנערך בקרב גברים קשישים, גילה שאלה שמאוננים סובלים פחות מדכאונות מאשר אלה המתנזרים ממין.
נמצא גם קשר בין תכיפות הפעילות המינית לבין הסכנה ללקות בסרטן השד בקרב נשים וסרטן הערמונית בקרב גברים. הקשר הזה עדיין לא הוסבר עד תומו. חוקרים סבורים שייתכן שהוא נוצר כתוצאה מאינטראקציה שבין אוקסיטוצין לבין הורמוני מין כמו אסטרוגן וטסטוסטרון, האחראים על תהליך התחלקות התאים ועל חלוקתם לתפקידים השונים.
"אנחנו חיים בתקופה מרגשת מבחינה מדעית", אומר ד"ר ג'ון בנקרופט, מנהל מכון קינסלי בארצות-הברית. "המחקרים החדשים יכולים לשנות את כל החשיבה בתחום המיניות האנושית". לדבריו, ככל שיהיו בידינו יותר תשובות, כך יוכלו בני האדם להעריך טוב יותר את "הזוהר של המין", שקורן מתוכם ובתוכם במשך זמן ארוך הרבה יותר משחשבו.
כך מרוויח הגוף מהפעילות המינית
- מחלות לב: פעילות מינית היא תרגולת אירובית מעולה, הממריצה את מחזור הדם ואת פעילות הלב. אנשים פעילים מינית נוטים לסבול פחות מהתקפי לב, כנראה בגלל כושרם הגופני המשופר.
- משקל: יחסי-מין יכולים לשרוף כ-200 קלוריות. לא רע בשביל כמה דקות פעילות, הגורמת להנאה רבה הרבה יותר מאשר 15 דקות על מכשיר ההליכון.
- כאב: אנדורפינים המשתחררים במהלך אורגזמה יכולים להקהות כאבים כרוניים, כאבי ראש, כאבי פרקים ומיגרנות.
- דכאונות: אנשים פעילים מבחינה מינית נוטים לסבול פחות מדכאונות ומנטיות התאבדות, אולי מפני שהם מרגישים נוח יותר במיניות שלהם. חוקרים בודקים גם את החומרים הכימיים המעורבים בפעילות המוחית במהלך יחסי-מין.
- חרדות: הורמונים המשתחררים בזמן גירוי מיני יכולים לשכך חרדות, להקל על הפחדים ולשחרר עכבות.
- חיסון: פעילות מינית תכופה יכולה להגביר את רמת תאי מערכת החיסון, ולעזור במלחמה נגד דלקות והצטננויות.
- סרטן: מחקרים ראשונים מרמזים על כך שהורמוני האוקסיטוצין ו- DHEA , המשתחררים בגוף במהלך אורגזמה, יכולים למנוע התפתחות תאים של סרטן השד לכלל גידולים מסוכנים.
- אריכות ימים: נמצא קשר בין אורגזמות תכופות לבין אריכות ימים. ייתכן שהממצאים האלה קשורים להשפעה החיובית של סקס על פעילות הלב והמערכת החיסונית.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
