מי צריך בית ספר?

האם יכול בית ספר וירטואלי להחליף את בית הספר הרגיל? רב-שיח שעסק בשאלה הזו התקיים השבוע בכנס השנתי ה-19 של מו"ח, האיגוד הישראלי למחשבים וחינוך. המשתתפים, מורים ותלמידים מבתי ספר בנתניה, בת ים וירושלים, הסכימו כמעט פה אחד: בינתיים, לא.

שיטת לימוד א-סינכרונית

במסגרת "אלפא", התיכון הווירטואלי של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), לומדים 1,000 תלמידים ב-24 בתי ספר, מציע קורסים מקוונים ללמידה מרחוק באינטרנט, שמטרתם להשלים או להחליף את הלימודים שמציעים בתי הספר הרגילים. מדובר ב-26 קורסים שהם חלק מתכנית הלימודים הפורמלית, במקצועות כמו ביולוגיה, הבעה, אמנות, לשון, סוציולוגיה, גיאוגרפיה, יהדות, אזרחות ועוד. הקורסים מיועדים הן כלימודי חובה לבגרות והן כלימודי העשרה.

ענף הלימוד מרחוק, שם כללי לשימוש בטכנולוגיה להעברת תכניי לימוד, אם באמצעות האינטרנט או בדרכים אחרות, מבוסס על שתי שיטות שונות של למידה. על פי שיטת הלימוד הא-סינכרונית, התלמידים לומדים בעזרת מערכת של קורסים קבועים שהוכנו מראש ומתפרסמים באתרי אינטרנט. התלמידים יכולים לשאול שאלות באתר, והתשובה של המורה תתקבל לאחר זמן קצר, אם באמצעות צ'ט מקוון או בפורום. שיטת הלימוד הסינכרונית מאפשרת לתלמידים ללמוד און ליין, כאשר הם יושבים מול מחשב בביתם והמורה, שנמצא במקום אחר בארץ, מעביר להם את השיעור באמצעות מצגת

שיטת הלימוד ב"אלפא" היא א-סינכרונית, כך שהתלמידים יכולים ללמוד בזמן ובמקום הנוחים להם (למשל, בביתם או אצל חברים), מבלי מחויבות לשעות או מקום לימוד ספציפי. בכל בית ספר המשתתף בפרויקט, נמצאים מורה (שבדרך כלל לוקח חלק בבניית הקורס) ורכז, המתפקד כמעין מחנך כיתה ומסייע בכל הקשור ללימוד הווירטואלי.

האם יכול אלפא להחליף את בית הספר הרגיל?

האם יכול אלפא להחליף את בית הספר הרגיל? התשובה החד משמעית והמוסכמת לשאלה הראשונה היא לא. לדברי התלמידות, התיכון הווירטואלי אינו מהווה תחליף לבית הספר הרגיל מכמה סיבות, חלקן חברתיות. "בבית הספר יש חבר'ה, אפשר לדבר בהפסקות וליצור חברויות יותר מגובשות, שלא שייכות ללימודים, באלפא יש בעיקר חברים וירטואליים"; אומרת נינה, תלמידה בבית הספר שרת בבת ים.

סיבות אחרות נעוצות במישור המקצועי. "יש תרגילים ומקצועות שבהם קשה להבין את החומר בלי לשמוע את המורה ולשאול אותו פנים אל פנים", אומרת מרינה, תלמידה ברשת אף היא. "במבחנים למשל, צריכים משוב מיידי - ובתיכון וירטואלי אין משוב מיידי", סבורה יוליה, תלמידה נוספת בתוכנית.

על פי רעיה, מורה לביולוגיה מבית הספר בויאר בירושלים, "הקורס הווירטואלי לא יכול להחליף את האינטראקציה הממשית בין התלמיד למורה ובין התלמידים עצמם", והוסיפה, "המדיום מצריך פיתוח תקשורת מסוג אחר". לדעתה של רויטל רבונה גשורי, מורה לסוציולוגיה מבית ספר שרת בנתניה, המודל המשולב, של קורסים וירטואליים א-סינכרוניים עם לימודים רגילים הוא המוצלח ביותר.

האם ניכרים הבדלים ברמת הלימוד בין שיטות הלימוד השונות, וכיצד הלימוד מרחוק משפיע על מערכות היחסים בין תלמידים לבין עצמם ובין מורים לתלמידים? שיטת הלימוד באלפא דורשת מהתלמידים ללמוד בצורה הרבה יותר עצמאית מאשר בבית הספר, ולמרות שהיא גמישה יותר - "יש לי שבוע שלם להכין שיעורי בית, ואני לא מחסירה שיעורים", אמרה שרית, תלמידה בבית ספר שרת בנתניה - מצד שני, שיטה זו מחייבת את התלמידים למשמשעת עצמית ואחריות גדולות יותר.

הלימוד הווירטואלי מסייע בחיזוק הקשר עם בית הספר

לדברי גשורי, סוג התקשורת הייחודי של אלפא מסייע גם בחיזוק הקשר עם בית הספר, והפיכת הקשר בין המורה לתלמיד לאישי וקרוב יותר, זאת מכמה סיבות: הנגישות למורה גדלה, אין 40 תלמידים נוספים המתחרים על תשומת הלב או  לחלופין, מעבירים ביקורת. היכולת להתחבר ולבצע מטלות בשעות בלתי קונבציונליות, תוך קיום תקשורת כתובה ולא פנים אל פנים - יוצרת סוג אחר של קשר, חברי יותר, ומקרבת את המורים אל עולמם של התלמידים.

שרית סבורה כי אלפא גורם לה ללמוד אחרת, "בסביבה הווירטואלית אני מודעת יותר לחומר, אני לא יכולה סתם לבוא לשיעור, לבהות במורה ולרשום את מה שהיא אומרת בלי לדעת ולהבין", היא מציינת, "באלפא אני חייבת לקרוא את החומר אני חייבת להכין מטלות - יש לי סדר". "בבית הספר הווירטואלי אין ברירה אלא ללמוד - או שאתה נמצא או שלא, אין באמצע", אמרה אחת המורות. ככלל, ניכר דימיון מפתיע בין תשובות התלמידים והמורות. נראה כי לפחות בתיכון הווירטואלי, פער הדורות נראה פחות דרמטי.