רפטינג בירדן? יצאנו מזה בחיים
שתי שונאות חורף מושבעות נפרדו ליום אחד מן הפּוך ומהתנור לטובת חוויה חלוצית במיוחד בירדן ההררי. לתל אביב הן חזרו ספוגות אדרנלין אחרי ראפידים ברמה חמש והמון פינוקים חמים
כל נצר לאמא פולניה יודע, שבחורף לא מסתובבים עם ראש רטוב, ובטח לא בלי גרביים חמות. לכן לא ברור מה גרם לנו, שתי שונאות חורף מבית טוב, להיפרד ליום אחד מהתנור והפּוך, ולהצטרף למסע אגרסיבי בירדן ההררי. חם לא היה שם, גם לא יבש.
"עכשיו זאת העונה לעשות רפטינג", אומר לנו מדריך בכיר בחולצה קצרה של 'רפטינג נהר הירדן'. כנראה שהשמועות על בוא החורף לא הגיעו עדיין לרמת הגולן, או שפשוט מדובר באדם שעשוי מחומרים אחרים. והוא גם לובש מכנסיים קצרים וסנדלים.
"בחורף הנהר יותר סוער והגלים גבוהים יותר", הוא מוסיף, "ואם יורד גשם זה רק מעצים את החוויה - כי ממילא תצאו מכאן לגמרי רטובים". אין ספק שהבשורה הזאת לא מעודדת במיוחד.
אלוני הוא האלוהים
אתר 'רפטינג נהר הירדן' נמצא על גדת נהר הירדן, סמוך לקיבוץ גדות. במקום שוכנת - במבנה אבן מרשים שפונה למי הנהר השוצפים - מסעדת 'איסקנדר', מסעדה ים תיכונית בניחוח טורקי. בקדמת המסעדה טבון ענק, העתק של הטבון המקורי הזכור לטובה מהגיחות לטורקיה. זוג אופים מיומנים, שיובאו במיוחד מטורקיה, שולפים מתוכו ללא הרף מיני מאפים.
אחרי התה ו"רק עוד כמה" מאפים טורקיים היינו הרבה יותר נינוחות ואופטימיות לקראת ההסברים. חברת 'רפטינג נהר הירדן' גאה להיות זו שהביאה לארץ את תרבות השיט וספורט המים הלבנים והיא מציעה, לראשונה בישראל, רפטינג חורף אקסטרימי עם אשדים ברמה של עד חמש.
להיות מן החלוצות בחוויה החורפית הזאת זה די מלחיץ, אבל יש לכך גם יתרונות: ציוד החורף שקיבלנו למסע היה חדש, מהאריזה.
אז אחרי שציידו אותנו בגרדרובה התרמית - אפנת חורף 2003 - שכללה לא פחות מחליפת צלילה, מעיל סערה, חגורת הצלה ומשוט לכל משתתף, ירדנו (בצעד לא בטוח) אל הגדה.
שתי גדות היו לירדן שקידם את פנינו וביניהן נהר שוצף. אלוני המדריך שלנו במסע, והלוואי שגם לחיים, לא התרגש מחרדת המים שנתקפנו והורה לנו להתחלק לקבוצות, ולקפוץ לסירות. הסבר קצר על הנהר ועל מה לעשות אם נופלים, תרגול יבש, ואנחנו יוצאים לדרך. מרחוק ראינו איך הקבוצות האחרות מתרגלות על רטוב מאוד "באדי-רפטינג" והאמנו שיש אלוהים ושהוא איתנו בסירה. תודה, אלוני.
המון הנחיות היו לו לאלוני; "ימין קדימה", "לקפוץ שמאלה", "לחתור בכל הכוח". ביצענו את הפקודות למופת, בעיקר, את "להחזיק חזק".
אחרי שהתעיפנו ומיצינו את העסק עם המשוטים הבנו, שעד עכשיו רק השתעשענו וש"הראפידים" האמיתיים עוד לפנינו. הסירה הטלטלה ואנחנו בתוכה, מתגלגלות מצחוק, או ליתר דיוק - מבהלה. "ימינה חזק, עכשיו", צעק אלוני - קפצנו בטעות לצד שמאל. הסירה נעצרה. איזו הקלה, הגענו לחוף מבטחים. אבל מהר מאוד התברר שעלינו על שרטון והרפטינג נמשך.
היה שווה לסבול
שלוש וחצי שעות בילינו על הנהר, 13 ק"מ מגשר בנות יעקב עד גשר הדודות, עשרות סלעים וגם כמה ראפידים מרגשים. היה בהחלט מאתגר ולגמרי לא רע. בסוף המסלול היתה אפילו קצת אכזבה. "מה כבר נגמר?" שאלנו. "אם הנהר היה קצת יותר גבוה", אמר אלוני "היינו יכולים להמשיך עד הכנרת". "זה בסדר, תוריד אותנו בגשר הדודות, לא צריך להיסחף".
מתחת לגשר חיכה לנו הפיק-אפ של האתר וגם סיר ענק של תה ונשנושים (החבר'ה כאן יודעים גם לפנק את האמיצים). שתינו המון תה ודמיינו איך כולם נעלמים, ואנחנו טובלות בתוך הסיר עם המים הרותחים.
אבל, במקום לטבול בסיר של התה, הובילו אותנו קפואות ועייפות לבקתה אפריקנית באתר, שם חיכה לנו ג'קוזי מפנק, שרק בשבילו היה שווה לסבול 3.5 שעות של קור. תוך פחות משתי דקות היינו מחוץ לחליפות הסערה והצלילה, בתוך הג'קוזי, עם כוסות של פונץ' חם ומתוק ביד - "לחיי החיים הטובים!". בתנאי שאתם מתחייבים לא להניף משוט על פרצופו של השייט שיושב מאחוריכם, כפי שעשתה נורית.
איך מגיעים, כמה זה עולה ועוד טיפים
בצומת מחניים (קצת אחרי ראש פינה) פונים מזרחה ונוסעים לכיוון גשר בנות יעקב. ק"מ וחצי צפונית לו, על כביש גדות-גונן (כביש 918) שוכן אתר 'רפטינג נהר הירדן'.
מחירים: 250 שקל לשיט בן שעתיים במסלול הכחול, 320 שקל לשיט של שלוש שעות נטו על המים במסלול האדום ו-370 שקל למסלול הסגול, שנמשך כארבע שעות.
המשוגעים לדבר יכולים להצטרף למסע רפטינג של יומיים, שכולל שיט לילי, לינה בשטח וארוחות, במחיר 950 שקל לאדם. לפרטים נוספים, רפטינג נהר הירדן, טל': 6934622 – 04.
אם אתם ממש רוצים להתפנק אפשר להשלים את החוויה בארוחת ערב אותנטית, כיד הסולטן, במסעדת 'איסקנדר' הטורקית. המסעדה פתוחה בכל ימות השבוע, בין השעות 12:00-23:00. טל': 6935544 – 04. לכו, על מרק אפונה עם קרוטונים וקבב-איסקנדר, שמוגש על לחם טורקי משובח, טחינה וצנוברים. לא תתאכזבו.
רצוי להצטייד בפליז (כזה שקנינו בטיול לדרום אמריקה ומאז לא עשינו איתו כלום). את הפליז אפשר ללבוש מתחת למעיל הסערה שמקבלים במקום, לא להתפשר על גרבי צמר ("עדיף להישאר בלי גרביים מאשר ללבוש גרבי כותנה", אמר לנו ה"מומחה" בסנדלים) וגם נעלי ספורט. ותפילת הדרך כבר אמרנו?
הכותבות היו אורחות של 'רפטינג נהר הירדן'
