על המדף: 5 דיסקים חדשים
מיוז בדיסק הטוב ביותר שלהם עד כה, TLC באוסף מסכם, סנטנה בתקליט סתמי, אביב מארק והפילהרמונית ברוק זועם, הפליימינג ליפס באי.פי מרנין
MUSE - Absolution
קחו את הסמית'ס, ערבבו טוב-טוב עם הפרודיגי' - וקיבלתם מיוז. שירים אפוקליפטיים, סופניים, פרנואידים, אוהבים, כואבים ופוגעים בדיוק במקום. אלבום האולפן השלישי של הלהקה הוא הטוב ביותר שלה. גיטרות דיסטורשאן לצד תיפוף מצוין, קלידי-סינטי שדוהרים בין מקצבי דאנס לנגיעות מלנכוליות מתקדמות. והקול, הקול הנפלא והמגוון של מת'יו בלאמי שלפעמים הוא נקרע ועצוב, לפעמים אופראי ולפעמים פשוט צועק ומורד. פעם עוד הישוו אותם לרדיוהד. היום (למי שעוד מתעקש להשוות) הם לוקחים אותם עוד בישורת שלפני הסיבוב.
האלבום נשמע כמו טרגדיה אפית. בלאמי מצליח לטלטל ולהעביר את רגשותינו בייסורים סופניים, אהבה נכזבת ונקיפות מצפון דרך גיטרות צועקות ונגיעות פסנתר דרמתיות. הפתיח של הדיסק הוא מיליטנטי ומיד ב-Apocalypse Please בלאמי מכריז על סוף העולם, בהמשך הוא שר שירי אהבה וכפרה לאלוהים ואפילו מנהל איתו מונולוג כשהוא "חושב על למות אתיאיסט". וכדי שיישאר טעם של עוד, השיר האחרון באלבום Rule by Secrecy הוא בלדת פסנתר גותית חודרת עצמות ומייסרת. המוזה בהחלט מאוהבת במיוז וגם אני... (רונן צומר)
TLC - Now and forever - the hits
TLC היא אחת מלהקות הנשים המצליחות ביותר בהיסטוריה. עם מכירות תקליטים גבוהות וזכייה בעשרות פרסים, ההרכב הכל-נשי התקדם מסוף שנות ה-80, דרך שנות ה-90 ועד שנות האלפיים, ואפיין את עצמו בשירים קלילים וקצביים עם טקסטים מחודדים וחצופים. TLC ביססו את עצמן כהרכב שקובע את הטון ב-RNB, היפ-הופ ופופ. מותה של חברת ההרכב, ליסה "לפט-איי" לופז, קטע את הרצף המופלא של ההתפתחות המוזיקלית המטאורית וההצלחה כלל-עולמית.
אלבום האוסף החדש של מה שנותר מהשלישיה, טיון "טי-בוז" ווטקינס ורוזונדה "צ'ילי" תומאס, מכיל את מיטב הלהיטים המוכרים של ההרכב, כולל שיר אחד חדש, שמוקדש, איך לא, לליסה עצמה. כן מצורף דיסק DVD לאלבום, ובו חמישה קליפים, כולל קליפ לשיר החדש. לכל מי שאהב את הסגנון הקליט שלהם - זו רכישה משתלמת. (ליאור אבידב)
Santana: Ceremony - Remixes & Rarities
Supernatural? בס'דר, shaman? בס'דר, ceremony? צט'ערת. קרלוס סנטנה מכה בשלישית עם הפורמט שהביא לו את הגראמי, וזה מתחיל לחזור על עצמו ולהימאס. יותר מ-20 שנה לא שמענו ממנו ואז, משום מקום, לפני ארבע שנים הוא חזר אלינו עם הגיטרה האפרו-קובנית שלו מלווה במיטב הזמרים/זמרות שיש בשוק ומעודכן בקצב ובצלילים שרצים ב-MTV ושבר את הקופות בכל העולם.
מעל ל-30 מליון עותקים הוא מכר משני אלבומיו האחרונים ועכשיו, לפני שנישכח, הוא חוזר במעין אלבום ביניים שחלקו שירים חדשים בהם הוא חוזר על אותה הנוסחה שהביאה לו עושר ואושר מאלבומיו האחרונים וחלקו מיקסוס מחודש של להיטים כמו "מריה מריה" ו "סמו'ז" מאלבומיו האחרונים. במבט מוזיקלי, אין כאן שום דבר חדש ומרגש אבל מי שהתמכר לצלילי הגיטרה של קרלוס ימצא כאן את האושר. מעניין מה שותפיו לוודסטוק 69 היו חושבים עליו היום? (רונן צומר)
אביב מארק והפילהרמונית - מילמולים חסרי שליטה (פאסט מיוזיק)
אביב מארק, חבר להקת "סאבווי סאקרס" המנוחה, בישל במשך תקופה ארוכה את אלבום הסולו שלו, "מילמולים חסרי שליטה". לשמחת חובבי הרוק בציון, מארק לא נטש את הגיטרות והוא ממשיך לסחוט מהן מנות דחוסות של זעם ציני ותסכול. הפעם, מארק הרכיב לעצמו פילהרמונית קטנה, מרובת דיסטורשן וכשרון - יהלי סובול מתפרע בחופשיות על הגיטרות, ברק שליט מפזז על בס, דניאל זייבלט נותן את הקצב בתופים הנוקשים. מארק חורך את האוויר בקולו המחוספס ומשליך על האוזניים, 11 שירים נטולי מרגוע. למרות מסך הגיטרות העבה, משתוללות להן מלודיות משוייפות היטב ובזכות הפקה מוזיקלית איתנה של יהלי סובול, יש סיבה להגביר את העוצמה ולהתמכר למלמולים הכוחניים של מארק. (ארז ארליכמן)
Flaming Lips - Ego tripping at the gates of hell
שבעה קטעים מוצלחים גודשים את האי.פי הזה, השני תוך שנה של פליימינג ליפס (אחרי
Fight Test שהופיע ביוני 2003). 33 דקות מחזיק "אגו טריפינג", והן רבות-דקויות ומרובות-גוונים ולא משעממות לרגע. טוב לדעת שהלהקה המוצלחת הזו מאוקלהומה סיטי ממשיכה להפתיע ולהשתבח גם 21 שנים אחרי הקמתה ב-1983.
"אגו טריפ בשערי הגיהנום" כולל ארבעה שירים חדשים ועוד שלושה רמיקסים, שמתכתבים עם אלבום האולפן האחרון והנפלא של פליימינג ליפס "יושימי נלחמת ברובוטים הוורודים". ההפקה של דייב פרידמן, שגם אחראי להקלטה ולתיכנותים, עושה שירות נאמן לשירים – שבבסיסם הם שירי-פסנתר/גיטרה פשוטים מאוד, אבל פרידמן משדרג אותם אל המאה ה-21, רבדים עשירים של צלילים ותכנים – יופי של מתנה למעריצים, עד שייצא האלבום השלם הבא של פליימינג ליפס.
(בועז כהן)
