פרשת "האי היווני": כל מה שפורסם

פרקליטות מחוז תל-אביב הגישה הבוקר (יום ד') את כתב האישום המתוקן נגד איש העסקים והקבלן דוד אפל בפרשת האי היווני. כתב האישום, שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מייחס לאפל עבירות של מתן שוחד לכאורה בפרשה. הוא צורף לארבעת סעיפי האישום שכבר הוגשו נגד אפל בגין מתן שוחד לאישי ציבור.

לכתב האישום בנושא האי היווני צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת גם על פרשות שרון. ב-ynet פורסם כבר בשבת כי "ראש הממשלה שרון יוזכר בכתב האישום נגד אפל כמי שלכאורה ניתן לו שוחד, ובנו גלעד כמי שתיווך לכאורה בעסקה".

אי שומם, 40 ק"מ מאתונה

תחילת הפרשה ביוני 98'. אפל ניסה לרכוש את האי פטרוקולס, אי שומם וסלעי ביוון, המשתרע על שטח של 30 אלף דונם, 40 ק"מ משדה התעופה של אתונה. הוא תיכנן להפוך אותו למרכז נופש ותיירות מהיפים בעולם. חודש אחר-כך, כאשר ניסה אפל לסגור את עסקת הרכישה, הוא נתקל בקשיים: חלקים גדולים מהאי היו שייכים לכנסייה היוונית, ובנוסף, היה צורך בשינוי ייעוד הקרקע, שהוכרזה ברובה כאזור עתיקות מוגן. המו"מ לרכישת האי עלה על שרטון.

אפל גייס את נורמן שקולניק, סוחר נשק ידוע ששמו הוזכר גם במשפט שבס, לסייע לו בקידום העסקה ביוון. שקולניק פנה לבכירים במפלגה הסוציאליסטית ביוון והציע להם לבקר בישראל. הוא הבטיח שהביקור יכלול פגישה פורמלית עם שר החוץ שרון. 

כדי לדרבן את שרון להחליט לסייע לו, רכש אפל את שירותי היעוץ של בנו גלעד בן ה-30. גלעד, בעל תואר שני בחקלאות, היה אז טירון בעסקים בינלאומיים, עם ניסיון בשתי עסקאות נדל"ן שנכשלו בדרום הארץ ובמרכז תל-אביב.

תפקידו של גלעד שרון היה בשיווק הדירות בשלב מתקדם של העסקה, אך לא בשכנוע ממשלות זרות ובהשגת היתרים. למעשה, אם להסתמך על לשון החוזה עצמו, גלעד שרון אמור היה להיכנס לפעולה רק לאחר שאפל יידע היכן קיבל אישורי בנייה - ביוון, בספרד או בשתי המדינות גם יחד - אילו פרוייקטים יותר לו לבנות שם ומתי.

אפל הבטיח לגלעד שרון, כך על-פי החשד, מיליון וחצי דולרים נוספים עם השלמת פרוייקט הבנייה בחו"ל. בשעת חתימת החוזה קיבל גלעד לפחות 100 אלף דולרים בתשלום אחד, עבור "שירותי ייעוץ". אפל אמור היה לשלם לו לפחות עוד 300 אלף דולר, גם אם הפרוייקט לא יצא לפועל, ומשכורת בסך 20 אלף דולר בחודש. החוזה שנחתם הוא בין חוות השיקמים לבין דוד אפל.

פגישה עם שר החוץ  

בינואר 99' יצא לפועל ביקור המשלחת היוונית, בראשות תת-שר החוץ היווני, בארץ, לצורך הידוק הקשרים עם ישראל. שיא הביקור היה הפגישה עם שרון, אז שר החוץ, בקבלת פנים בביתו הפרטי של אפל, כשלצדו בנו גלעד, אביגדור ליברמן ומשה ליאון. לאורך כל הביקור בארץ ניסו אנשי אפל לקדם אצל האורחים היוונים את פרוייקט האי.

כעבור כמה חודשים נהרג תת-שר החוץ היווני בתאונת מטוס, והנסיון שהפרוייקט יקרום עור וגידים מהערוץ של שרון נכשל, במיוחד כאשר הפסיד את כסאו עם נפילת ממשלת נתניהו. ביומו האחרון של שרון במשרד החוץ, הוא נאבק על מנת להעניק אזרחות ישראלית לאיש הפטריארכיה היוונית, אותה פטריארכיה השולטת בחלק מהאי היווני פטרוקולוס, עליו תכנן אפל להקים את פרוייקט הנופש שלו.

אולם אפל לא ויתר, ועבר למישור של אהוד אולמרט. הוא הביא את ראש עיריית אתונה לישראל, כאשר במרכז הביקור - כריתת ברית ערים תאומות בין ירושלים לאתונה. אפל הקפיד להסתיר את מעורבותו בהזמנת ראש עיריית אתונה, ואת העובדה שהוא זה שמימן, באמצעות חברת "ציביון" שבבעלותו, את הוצאות קבלת הפנים במלון המלך-דוד.

החקירה בנושא נפתחה בשנת 2001, בעקבות האזנות לקווי הטלפון של דוד אפל. הוחלט לפתוח בחקירה ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות נגד אפל, אולמרט, שרון ובנו גלעד בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים. במארס אותה שנה חשפו מרדכי גילת, מיכל גרייבסקי ומלי קמפנר-קריץ ב"ידיעות אחרונות" את פרשת האי היווני.