ב"עם אחד" תוקפים העיכוב באיחוד עם העבודה
יום לפני כינוס ועידת מפלגת העבודה תוקפים במפלגת עם אחד את העיכוב המתמשך במהלך האיחוד בין שתי המפלגות. "בעבודה יש אי הבנה של המציאות הפוליטית", מאשים בראיון ל-ynet מזכ"ל עם אחד, ד"ר אבי ביצור. במפלגה מציבים אולטימטום לעבודה, לצירופם עד חודש מרס
ועידת העבודה תתכנס מחר (ה') בצהריים בתל אביב כדי להאריך את כהונתו של שמעון פרס כיו"ר המפלגה. נושא אחד, שהיה אמור להיות אחד המרכזיים בוועידה, נעלם כלא היה - סוגיית האיחוד עם מפלגת "עם אחד".
אלא שליו"ר ההסתדרות ויו"ר "עם אחד", ח"כ עמיר פרץ, מתחיל להימאס מההמתנה לאיחוד. בימים האחרונים הוחלט ב"עם אחד" להציב ליו"ר העבודה, שמעון פרס ולחבריו אולטימטום: אם עד מרס האיחוד לא מתממש – חבל לכולם על הזמן.
אחת המטרות המרכזיות שהציב לעצמו פרס עם כניסתו לתפקיד ביוני, היתה להחזיר את פרץ לשורות העבודה. יחד עם ח"כ אופיר פינס, אז מזכ"ל העבודה ואחד התומכים הבולטים של תוכנית ההחזרה של פרץ, שלף פרס את כל ה'שפנים' האפשריים: משאים ומתנים חשאיים, הכחשתם הנמרצת בתקשורת, הקמת צוות משא ומתן רשמי ועימותים הירואיים בתוך מפלגתו עם המתנגדים למהלך. הכל, כולל 16 אחוז ייצוג במוסדות לפרץ וחבריו, כדי שהם יחזרו.
אלא שבחודשים האחרונים, לאחר שהכל כבר כמעט סוכם עם אנשי "עם אחד", ירד סיפור האיחוד מהפרק, והחליפו אותו ניסיונותיו הנואשים של פרס להמשיך לכהן כיושב ראש.
"מה שקורה בעבודה זה חוסר בגרות", אומר מזכ"ל עם אחד, ד"ר אבי ביצור, אחד התומכים הגדולים באיחוד, בראיון ל-ynet. "בעבודה יש אי הבנה של המציאות הפוליטית ושל המציאות החברתית-אזרחית בישראל. הם מתמקדמים בטפל, ולא בעיקר. לא שלבחור יושב ראש זה לא חשוב, אבל העבודה לא השכילה להבין שהיא חייבת להיות חזית חברתית רחבה מאוד, והלב והאחריות שלה נמצאים במקום אחר".
אז מי אשם בסחבת?
"אלה אנשים בעלי קוצר ראות, קוצר הבנה, חשש והססנות תמוהים. הם לא מבינים את הזירה הפוליטית ואת העובדה שהיריב נמצא בצד השני של המתרס הפוליטי. לכאורה, ניתן להבין אותם: הקריירות הפוליטיות והחליפות שהם תפרו לעצמם נעלמו. בעבודה צריכים לזכור כי האיחוד הזה הוא הרבה מעבר לאינטרס האישי של מישהו, ומחנה השמאל צריך להתאחד ולנסות למצוא מנהיג מתאים שיוביל במאבק על אופיה של ישראל. זה מהלך נכון לחבר בין מפלגה שאיבדה את חיוניותה לבין מנהיג שמפגין בימים אלה ממש את חיוניותו. התהליך הזה הופרע בהתהוותו על ידי כל מיני גורמים, וזה מביא לעיכוב ביצירת אלטרנטיבה אמיתית".
נראה ששמעון פרס שכח אתכם. מחר הוועידה, והאיחוד כלל לא על הפרק. מה יהיה הלאה?
"אם פרס יצליח להאריך את הכהונה שלו בשנה וחצי, זה בהחלט יכול להראות על מה שיהיה איתנו. מבחינתנו זה אינדיקטור לבאות, שכן אני יכול להניח שפרס רוצה את האיחוד הזה. הצלחה של פרס תסמן את עתיד האיחוד. חוץ מזה, מה שקורה בתוך העבודה הוא לא ענייננו".
עמיר פרץ מאיים בשיחות סגורות באולטימטומים, אבל האם זה רציני? האם אתם לא זקוקים לאיחוד הזה לפחות כמו העבודה? אתם הרי קיבלתם 3 מנדטים בבחירות.
"האם 'עם אחד' אכן זקוקה לאיחוד יותר מהעבודה, כשיש לה שישה ראשי ערים ו-66 חברי מועצות, ולא יורדת בסקרים מארבעה-חמישה מנדטים? עם אחד זקוקה לפלטפורמה עבור המנהיג החברתי היחיד בישראל, וזה עמיר פרץ. ובשביל להשיג את זה, כל הדרכים כשרות. העבודה, עם האידאולוגיה הלא ממומשת שלה, היא הבמה הטובה ביותר בשביל פרץ. עם אחד לא נמצאת בהמתנה היום, למרות שלמראית עין זה נראה כך. המפלגה עסוקה במאבקים חברתיים, ולא ממתינה לאיש".
אם לדייק, נדמה כי את המאבקים מנהלת בעיקר ההסתדרות, ובינתיים המפלגה 'בהמתנה'.
"צריך לבחון מה עשינו בחודשים האחרונים במישור הלאומי והמפלגתי. פעילויות של בחירות פנימיות והקמת סניפים חדשים אכן לא בוצעו, אבל זה תוצאה של המתנה זמנית. אם הדברים לא יזוזו, בחודשים הקרובים, ייערכו כל הפעולות המתבקשות למפלגה בועטת והנאבקת על הנושאים החשובים לה: ייערכו בחירות, יוקמו סניפים ונעשה הכנות לפריימריס אפשריים לקראת הבחירות האפשריות".
בתוך עם אחד יש לא מעט מתנגדים לאיחוד עם העבודה.
"רעיון האיחוד מוצא מולו בעם אחד ארבע קבוצות: קבוצה שרואה עצמה עצמאית ומיליטנטית, קבוצה של יוצאי העבודה שאינם ששים לחזור לכור מחצבתם, קבוצה של יוצאי ימין וקבוצה המזוהה עם מגזרי דתי חרדי. כל אחת מהקבוצות האלה, כשהוסבר להן שמטרת האיחוד זה להוביל את עמיר פרץ לאפשרות של התמודדות על תפקיד ראש הממשלה והפיכתו למועמד של השמאל מול מנהיג ימין עתידי כזה או אחר - הסירו התנגדותן. למעט כמה גורמים שאנחנו סבורים, שכמו בכל גוף פוליטי חי ונושם כנראה לא ימשיכו איתנו, הרוב רוצה את האיחוד".
ואם האיחוד לא ייצא לפועל?
"עם אחד תמשיך לעשות את מה שעשתה חמש שנים. היא תיכנס למפקד, תקים סניפים, תיכנס לתהליך דמוקרטי לקראת הפריימריס, ותמשיך להיאבק בנושאים החברתיים, תוך בחינת אפשרויות פוליטיות נוספות".
