סקסי סווינטון

אמריקה נזכרה לאחרונה לגלות את טילדה סווינטון, הסקוטית האדמונית בת ה-43. פתאום גם בהוליווד שמים לב לשחקנית האופי הוותיקה והאיכותית, שקטפה שבחים על הופעותיה בקולנוע הבריטי והאמריקאי העצמאי, וגם הנסיוני, ובזכות המיצגים בהם נטלה חלק. בין היתר היא נראתה בשנים האחרונות לצד טום קרוז ופנלופי קרוז ב"ונילה סקיי" ולצד מריל סטריפ וניקולס קייג' בסרט הנהדר "אדפטיישן", והשנה היא משחקת עם סטארים כמו מייקל קיין וקיאנו ריבס. סרטה החדש, "הזר", שהוקרן בפסטיבל קאן האחרון, בו היא משתגלת ומתערטלת עד הסוף, הצליח לעצבן את הצנזורה האמריקאית. הצנזורים דרשו לחתוך מן הסרט מספר שניות, וגם אצלנו הוא הוגבל לצפייה מגיל 18.

עכשיו "הזר", שביים דייוויד מקנזי, מגיע אלינו ואפשר לראות על מה הרעש. זהו מותחן המתרחש בשנות ה-50 על דוברה המשייטת בתעלות שבין גלאזגו לאדינבורו. סווינטון מגלמת אשה שקטה, לא אינטלקטואלית במיוחד, הנשואה לגבר (פיטר מאלן) שמפעיל את הדוברה. לחיי הזוג מתפרץ נווד (יואן מקגרגור) צעיר, בטלן, אאוטסיידר, תאוותן ונטול שורשים, שמנסה למצוא את עצמו. הנווד מתחיל לעבוד בדוברה, ובינו לבין סווינטון מתלקח רומן לוהט. יום אחד הם מוצאים גופה של אשה צעירה צפה במים. בהמשך מתברר שהיה קשר בין הנווד למנוחה.

"זהו סרט על החיים, על סקס, על בדידות קיומית, על מוסר, על מערכת היחסים בין גברים ונשים", אמרה סווינטון המרשימה, המבריקה והנחמדה, כשנפגשנו בפסטיבל קאן. "הסרט בודק איך גבר צעיר מוצא את דרכו בעולם ואיך הוא מתמודד עם בדידותו ועם הריקניות הרגשית בעזרת יחסי מין עם נשים. הסקס עבור הדמות שאני מגלמת הוא קטליזטור. נכון, יש המון סקס בסרט, ואנשים עלולים להיות ממנו בהלם, אבל אם יש להם סקס אמיתי, בשרני ומיוזע של פעם למעלה, פעם למטה, אז הם יגיבו: 'נו, טוב, אז מה?'".

סווינטון מספרת שהיה לה חשוב להופיע ב"הזר", מאחר שהוא מסתמך על ספרו של הסופר האקזיסטנציאליסט אלכסנדר טרוקי (שיש הכותבים את שמו טרוצ'י), אותו היא מעריצה. "טרוקי היה יוצר חשוב במיוחד בתרבות הסקוטית, וגם הביוגרפיה שלו מרתקת: הוא היה אינדיבידואליסט קיצוני, שערורייתי ושנוי במחלוקת, ששוטט בעולם והפך לג'אנקי, מכור להרואין, בניו יורק. כדי לשרוד ולהשיג כסף לסמים הוא נאלץ לכתוב פורנו ואף דירדר את רעייתו לזנות. אחרי מאבקו בסרטן הריאות ומותו בבריטניה ב-1984 מדלקת ריאות, קמו לו לא מעט מעריצים וממשיכי דרך. גם אני התעניינתי תמיד בו ובתנועה האקזיסטנציאליסטית".

סווינטון נולדה לאב קצין צבא סקוטי ממוצא מיוחס ולאם אוסטרלית, אבל לא היו לה שום כוונות ללכת בדרכים הקונבנציונליות של מעמדה-מורשתה. היא בחרה לשבור מוסכמות ולא הפסיקה לשאול שאלות חקרניות ואף מביכות. "בשלב מאוד מוקדם בחיי הורי הבינו שאני לא הולכת להתחתן עם דוכס". וזה המקום לציין שסווינטון למדה בבית הספר עם הנסיכה דיאנה.

מה את זוכרת ממנה?

"אומנם למדתי עם דיאנה, אבל למדתי גם עם עוד הרבה אנשים אחרים. אני לא מתכננת לדבר על דיאנה, זה לחלוטין לא רלבנטי".

סווינטון בעלת המודעות החברתית והפוליטית למדה מדעי המדינה באוניברסיטת קיימברידג' היוקרתית, ובהמשך שיחקה במסגרת ה"רויאל שקספיר קומפני". היא התפרסמה בזכות שיתוף הפעולה הפורה והמתמשך שלה, בשלהי שנות ה-80 וראשית ה-90, עם במאי הקולנוע האמנותי דרק ג'רמן, שמת מאיידס. סרטו של ג'רמן, "אדוארד השני" (1992), זיכה אותה בפרס השחקנית הטובה בפסטיבל ונציה. בשנים האחרונות היא מתמקדת בקולנוע אמריקאי עצמאי, למשל הסרט "מים עמוקים", שהעניק לה מועמדות ל"גלובוס הזהב". סרטיה הבאים הם דרמה קומית של קיאנו ריבס, בו היא מגלמת את אמו של מוצץ אצבעות כפייתי, ודרמת מתח עם מייקל קיין ושרלוט רמפלינג. "זהו סרט על נאצים צרפתים שהשתתפו בהשמדה וברצח של יהודים בצרפת הכבושה ב-1944", היא מדווחת, "ולמרבה הצער הם זכו להגנה של הכנסייה והממשלה בצרפת ארבעים שנה אחרי שהמלחמה הסתיימה".

סווינטון, שחיה בסקוטלנד, נשואה ויש לה תאומים בני חמש. "לשלב אימהות לתאומים וקריירה זו התנסות סכיזופרנית", היא אומרת. "זאת חתיכת עבודה. אני משתדלת לא להיפרד מהם לתקופה ארוכה. כשאני מצטלמת לסרט, הם באים איתי".

היא מתגוררת בסקוטלנד וסבורה שזו פריבילגיה. "אומנם עשיתי לאחרונה לא מעט סרטים באמריקה, אבל לא מעניין אותי לחיות בהוליווד. אני חושבת שאמן צריך לעבוד בלי שיקולים כלכליים. התפקיד של האמן זה לפתח קול ייחודי".