הכפיר נוחת במנהטן
הנה סיבה לגאווה: על סיפונה העליון של ה"אינטרפיד", נושאת מטוסים אמריקנית יוקרתית שהפכה למוזיאון הצף הגדול בעולם, יוצב בקרוב מטוס הכפיר הישראלי, מעוטר בסמלי חיל-האוויר
את הסיפור הזה ניסו גורמים ישראלים בניו-יורק לשמור בחשאיות רבה: בתוך כמה שבועות יוצב מטוס כפיר ישראלי על סיפונה של אחת מנושאות המטוסים היותר נודעות של הצי האמריקני – "אינטרפיד".
INTREPID משמשת כיום מוזיאון ימי צף, הגדול בעולם, על נהר ההדסון במערב מנהטן. אלפי מבקרים עולים עליה מדי שבוע. ה"כפיר" הישראלי יוצג דרך קבע על סיפונה העליון, לצד מטוסי קרב אמריקניים שיצאו משירות וכמה מטוסים נודעים של צבאות אחרים, כמו המיראז' הצרפתי.
הלוחמת שלא נשברת
"אינטרפיד" הושקה ב-1943 ושוגרה מיד לקרבות מלחמת העולם השנייה מול היפאנים באוקיינוס השקט. בתוך זמן קצר הפכה לאחת האוניות היותר נודעות בצי ובצבא כולו. במהלך הקרבות ספגה שבע הפצצות אוויר, חמש התקפות קמיקזה של טייסים מתאבדים יפאנים, שניסו להתרסק עליה ולהטביעה, ופגיעה ישירה אחת של טורפדו.
אבל אחרי כל התקפה כזו האונייה תוקנה במהירות וחזרה לשירות. עד מהרה מצאו לה החיילים האמריקנים כינוי: "לוחמת 1". חיילי האויב, שלא הצליחו להטביעה, כינו אותה "אוניית הרפאים".
העובדה שסיפון ההמראה שלה נבנה באלכסון (כמו בנושאות המטוסים המודרניות) איפשרה ל"אינטרפיד" לשאת אחרי המלחמה מטוסי קרב סילוניים. בשנות ה-60 שימשה את סוכנות החלל נאס"א, כאשר שלתה מהמים את ראשי החלליות "מרקיורי" ו"ג'מיני", שחזרו מהחלל. שלוש פעמים נשלחה להשתתף במלחמת וייטנאם, וסיימה את חייה ב-1974, לאחר 31 שנות שירות מפואר, כשמשימתה האחרונה היתה איתור צוללות סובייטיות בתקופת המלחמה הקרה ומעקב אחריהן.
כמו אוניות רבות שסיימו את חייהן נועדה "אינטרפיד" להימכר לגרוטאות. כאן נכנסה לתמונה משפחת פישר, אחת המשפחות היהודיות העשירות בארצות-הברית. למשפחת פישר לב חם לצבא האמריקני וללוחמיו. משפחתו של כל חייל אמריקני שנפל בקרב מקבלת מהמשפחה תרומה של כמה אלפי דולרים. אגב, רונה רמון, אשתו של האסטרונאוט אילן רמון ז"ל, צ'ק על סך 10,000 דולר מהמשפחה, שהכירה גם באסטרונאוטים שנהרגו כחללי צבא.
אבי המשפחה, זכריה פישר, החליט לקנות את "אינטרפיד" ולהפוך אותה ל"מוזיאון צי-אוויר-חלל", כפי שמלמד השם הרשמי של המוזיאון. פישר הקים את "קרן מוזיאון אינטרפיד", הביא את האונייה לניו-יורק, ולאחר 8 שנות הכנה קדחתניות, בשיתוף הצי האמריקני, נאס"א וזרועות נוספות, נפתח המוזיאון לקהל באוגוסט 1982.
באונייה הענקית מאות כלי נשק ומטוסים. יש בה אולם קולנוע גדול, שבו מוקרנים סרטי מלחמה דוקומנטריים וסרטים חינוכיים. יש בה בתי-קפה ואפילו מסעדה של "מקדונלד'ס". סימולטורים שונים, כולל כאלה של מטוסי קרב, עומדים לשימוש המבקרים.
המטוס מ"אהבה בשחקים"
כיצד יגיע "כפיר" ישראלי אל הסיפון העליון של האונייה? לפני כשנה החליטה מדינת ישראל להעניק אותות הצטיינות מיוחדים לאנשי מח"ל, מתנדבי חוץ-לארץ הוותיקים. נספח צה"ל בוושינגטון, האלוף משה סוקניק, והקונסול הישראלי בניו-יורק, אלון פנקס, העניקו אז את העיטורים בטקס שנערך על "אינטרפיד".
בתום הטקס גילו פנקס וקונסול ההסברה שלו, עידו אהרוני, כי על "אינטרפיד" מוצגים כלי נשק ומטוסים ממדינות שונות בעולם. אהרוני, שסבר כי מטוס "כפיר" ישראלי על "אינטרפיד" יכול לעשות דברים טובים להסברה הישראלית, פנה ל"קרן אינטרפיד" ובמכתב מפורט ששלח למנהליה ניסה להסביר למה דווקא "כפיר". בין נימוקיו: המנוע של הכפיר הוא אמריקני, והוא מטוס מוערך מאוד גם בצבא ארצות-הברית ולראיה: סמל טייסת 401 של המארינס, שעליה עשו את הסרט "אהבה בשחקים" עם טום קרוז, אינו אלא מטוס הכפיר הישראלי.
אנשי "אינטרפיד" נתנו הסכמתם, אך דרשו שישראל תממן את הוצאות האחזקה של המטוס – כ-50 אלף דולר לשנה, בעיקר לצביעה. אנשי הקונסוליה פנו לכמה גורמים יהודיים ולא התקשו לקבל אישור לתרומה קבועה לצורך זה. הפנייה הבאה היתה למערכת הביטחון. קותי מור, ראש משלחת משרד הביטחון בניו-יורק, השיג את הסכמת המשרד, צה"ל וחיל-האוויר בארץ.
בתוך כמה שבועות יישלח לארה"ב כפיר מפורק ויוצב לגאווה על סיפון "אינטרפיד". לטקס שייערך על הסיפון יוזמנו ראש-הממשלה, שר הביטחון ואח"מים נוספים.