נא להכיר - קוביני

תערוכת ז'נבה שתפתח שעריה בחודש מרץ, היא במה מצוינת לחשיפות של דגמים חדשים ומחודשים, לא רק ליצרניות רכב גדולות ומבוססות. גם סדנאות רכב ויצרניות קטנות נהנות להציג בתערוכה השוויצרית את מרכולתן ואחת מהן היא קוביני אנג'נירינג (Covini Engineering), איטלקית עם מסורת של שבירת מוסכמות.

"כשהמתחרים שלך הם פרארי, מזראטי ולמבורגיני, חשוב מאוד ליצור תדמית משלך", חושבים בקוביני, ולתערוכת ז'נבה יגיעו עם מכונית אקזוטית שנקראת C6W. היא בעלת שישה גלגלים, מסוגלת להגיע ל-300 קמ"ש ומיועדת לייצור.

מי זאת קוביני?

אבל לפני שאנחנו מגיעים ל-C6W כדאי שנספר  על סדנת הרכב שהקים פרוצ'יו קוביני (Ferruccio Covini) ב-1978. מאחורי הסדנה עמד חזון עתידני של אדם אחד, שכדי להגשימו יידרשו לא פחות מ-26 שנים. את ניסיונו המעשי הראשון קיבל פרוציו בפיאט, לה סייע לתכנן את דגם תצוגה בשם מטה (Meta) ב-1976.

שנתיים קודם לכן, הגה קוביני רעיון למכונית על בעלת שישה גלגלים. מכוניות עם שישה גלגלים יוצרו כבר לפני כן, אך קוביני קיווה להביא את שלו לכביש הציבורי - כמתחרה לספורטיביות של התקופה.

אב-טיפוס ראשון הוצג עוד ב-1978, כשהוא מצויד בחישוקי "10 קטנים (כמו במיני) מלפנים, הכרח שנולד מהעדר צמיגים נמוכי חתך מתאימים. צורך זה נולד כמובן משימוש בארבע גלגלים מלפנים - בכפליים מקום ולכן גם גלגלים קטנים. אבל הפרויקט היומרני נדחק הצידה, בגלל צורך בממון. עשור יחלוף לפני שאב-טיפוס שני יקרום מתכת וצמיגים.

הכביש-שטח שאלפא רומיאו לא הציגו

בינתיים התפנתה סדנת קוביני לעשות את מה שלימים יהפוך למומחיות שלה - ייעוץ ליצרנים גדולים, ובניית דגמי תצוגה שייוצרו במספרים נמוכים.

זה החל בתערוכת טורינו של 78', אז חשפה הסדנה מכונית תצוגה בשם T44 סולידו (Soleado), שהייתה רכב שטח בעל הנעה כפולה ופאנלים הניתנים להחלפה - בדומה לסמארט של ימינו. הסולידו התקבלה באהדה והעיצוב נרכש בשנת 1980 על-ידי אלפא רומיאו כדי להתחיל בייצור סדרתי. אבל אלפא כרגיל סבלה מקשיים כלכליים, וכאשר נקנתה על ידי פיאט הפרויקט ננטש, והסולידו נותרה על שולחן השרטוט.

דיזל ב-200 קמ"ש והיורשת הנעלמת

השלב הבא בהיסטורית קוביני, מביא אותנו ל-1981, אז הוצגה ה-B24 טורבוקולר - שכונתה גם "סיריו" (Turbocooler Sirio). מדובר במכונית קופה עם ארבעה מושבים, שבדומה ל-T44 צוידה במנוע דיזל מוגדש. כאן, כפי שהשם מסגיר, הותקן גם מצנן ביניים ובצירוף לנפח מנוע גדול יותר ב-400 סמ"ק (2.4 ליטר), הציגה סיריו ביצועים טובים למדי.

למעשה, קוביני מתעקשים כי הסיריו - שיוצרה במספרים נמוכים ונמכרה בארצות הברית - היתה מכונית הדיזל הסדרתית המהירה ביותר באותם ימים - עם 205 קמ"ש.

חמש שנים לאחר מכן, ב-1986, הוצגה  יורשת ל-B24 - תחת השם T40 סאמיט (Summit) ועם ביצועים מרשימים לא פחות. דובר כאן על 235 קמ"ש ומיאוץ למאה קמ"ש ב-7.5 שניות, באמצעות מנוע טורבו-דיזל (חמישה צילינדרים) בנפח 3.5 ליטר ו-225 כ"ס. אבל למרות ההבטחה הגדולה ליוקרה וביצועים, הסאמיט נותרה כדגם תצוגה. כעת, הגיע הזמן לחזור לפיתוח השש-גלגלית...

שוב חולמים על שש

במשך העשור שחלף מאז הוצג לראשונה הרעיון למכונית עם שלושה סרנים, לא ויתרו בקוביני על חלום מכונית העל הייחודית. ב-1988 הוצג דור שני ליומרה, הפעם עם מראה עגלגל יותר, וחישוקים במידה שמתקבלת על הדעת. אבל גם דגם זה לא היה מספק - ורק עשר שנים מאוחר יותר, ב-1998, הוצג הפיתוח השלישי והקרוב ביותר למוצר המוגמר, שנחשף כעת.

בזמן שחלף המשיכה קוביני להציג מכוניות חדשות, ביניהן ה-C36 של 1998, מונעת הדיזל שהגיעה ל-270 קמ"ש, וסייעה בפיתוח מכוניות ליצרנים גדולים. בין הפרויקטים המפורסמים ניתן למנות עזרה בפיתוח הקאדילק STS בראשית שנות ה-90 והקאלוויי C7 (מכונית מירוץ על בסיס  שברולט), ואפילו פיתוח של מסוק זעיר בשם "שפירית".

יש C6W!

בחודש מרץ הקרוב, תגשים קוביני את החלום שלשמו הוקמה לפני 26 שנים, ותציג את מכונית העל השש-גלגלית הראשונה שלה - בגרסה המוכנה לייצור. צמד הסרנים מלפנים ינעל צמיגי 205/45R15 ומאחור תהיה המידה 345/25R20. מנוע V8 מרכזי בנפח 4.2 ליטר ו-380 כ"ס המוכר מאודי ותיבת הילוכים חצי-אוטומטית עם שישה יחסי העברה, אחראים להעברת הכוח לגלגלים האחוריים.

עם משקל של 1,150 ק"ג בלבד, תוכל המכונית להגיע ל-300 קמ"ש, כמו גם להגשים את הבטחת קוביני ליתרונות תצורת השישה גלגלים - פחות סיכון במקרה של תקר, פחות סיכון לציפה על כביש רטוב, כושר בלימה משופר ונוחות גבוהה יותר. ועם כל היתרונות האלה - וכמובן העיצוב הבלתי שגרתי - נדמה שעם ה-C6W יש עוד כוכבת בתערוכת ז'נבה, וגם הוכחה שחלומות עשויים להתגשם.