סימני נפט
מה זה חשוב ששרון אמר לסיעת הליכוד ש"בראייה לאורך שנים יהיה זה לא נבון לקיים התיישבות יהודית בעזה"? לפני שנה אמר בדיוק את ההפך
ביילין ועבד-רבו, אילון ונוסייבה אינם צריכים לחשוש ששרון פתאום נוסף בעורפם, וגם מאוכזבי ראש הממשלה מהימין יכולים להיות רגועים, אבל למה בכל זאת התפנה שרון לרגע משתיקתו?
אולי בגלל אי-הנוחות שהוא גורם לג'ורג' דבליו ולקונדוליסה, שהבליגו פעמים רבות למשמע הבטחות שלא קוימו או הצהרות מעצבנות, שזמזמו שיר קטן כשאיזה קרוון הורד מגבעה ביו"ש עם שחר רק כדי לחזור אליו עם ערב, או כשהטלוויזיה הביאה להם עוד סיפורים לא מלבבים על התנהגות חיילינו במחסומים. אולי זו החקירה המתחדשת של שרון, שתהיה למבחנו הראשון של היועץ המשפטי החדש. אולי זה הצורך שלו להרגיז מעת לעת את שותפיו מהימין ואת הליכודניקים, כדי להרגיע אותם לאחר כמה ימים ולקבל את תמיכתם, למרות הכל. ואולי זהו שוב איתות למפלגת העבודה שיש על מה לדבר, אם ליברמן, איתם ודוד לוי יחליטו ברוב טפשותם לפרוש לאופוזיציה מחמת עקרונותיהם.
ומה זה חשוב בעצם מדוע אמר שרון את מה שאמר, בעיתוי שאמר? ומה זה חשוב שאמר גם לחברי סיעת הליכוד אתמול ש"בראייה לאורך שנים יהיה זה לא נבון לקיים התיישבות יהודית בעזה"? אז אמר.
לפני שנה אמר בדיוק את ההפך. והאם בשנותיו כראש ממשלה לא אמר, או שאמרו בשמו, שיביאו לנו שלום וביטחון, שערפאת לא רלוונטי (אבל בכל זאת אשם בכל פיגוע ובכל ממשלה פלסטינית כושלת שקמה), ושתקום מדינה פלסטינית עצמאית (אבל רק בתנאים שלנו), ושלא ניכנע לעולם לטרור (אלא אם הוא בא מחיזבאללה).
שרון מזכיר לי כותרת שהופיעה ב"דבר אחר", בימי שעוד קיווינו להפוך למעצמת נפט: "סילון של סימני נפט פרץ לאוויר". פינוי יישובים מרצועת עזה? למה-מה? מתי? כנראה ביוני, פלט השר אולמרט. הוא לא אמר יוני באיזו שנה. אולי התכוון ליוני דאשתקד? והוא לא אמר מה יקרה, אם בכלל נגיע לעקירה-לדוגמה של איזו מורג או פאת-שדה, אם המתנחלים שם יתנגדו לינסיון לטרנספר אותם לארץ כמו שהתנגדו במיגרון ובמקומות אחרים? האם גם שם יובס צה"ל בלי קרב מול עליונות הרוח הקנאית של הנדל והנערים? והאם אז יודה שרון באוזני בוש, שכמו שהחמאס משתלט במהירות על הרחוב הפלסטיני, כך משתלטת הלאומנות הקיצונו-דתית על החלטות הממשלה בכל הנוגע לעתידנו, חיינו וביטחוננו, ושגם הוא, שרון, גיבור מערכות ישראל, אינו מעז, אינו מסוגל ואינו רוצה להפוך סילון של סימני עקירה לעקירה של ממש. גם ערפאת ושלוחיו לא ממהרים לתפוס את שרון במילתו ולאלץ אותו לעמוד בה. רבותי, ההיסטוריה עוברת ולא נראה שראש הממשלה הנוכחי ישאיר בה סימנים טובים.
אז לא להתרגש. עוד נכונו לנו ולפלסטינים הרבה ימים רעים, מייאשים וחסרי תוחלת. בינתיים, שרון מדבר. רק מדבר.
ידיעה שקלטה אתמול אוזני באחת ממהדורות החדשות, ושלא מצאתי לה הד בחדשות הבוקר, דיווחה כי ראש הממשלה בודק או מעיין באפשרות להעביר לפלסטינים את אום אל-פאחם הישראלית, במסגרת עסקת קח-תן עתידית. אני מניח שאם היתה תהודה לידיעה זו, היא היתה הופכת לפצצת תקשורת ולוויכוח לוהט היום בארץ. ואם זה אמיתי ולא יוכחש מייד, אולי זה נותן סיכוי חדש: חילופי שטחים, בהסכמה, לפי חוק, בלי כפייה, טרנספרים וגזענות, כדי ליצור סוג של שוויון הזדמנויות ואיחוד, ולהקטין את האיום הדמוגרפי על מדינת ישראל היהודית.
רגע. אל תמהרו להגיב, שבויים בתפיסותיכם הישנות. חישבו על כך, החליטו מה דעתכם - ותשמרו אותה לעצמכם. בין כה וכה אתם לא קובעים שום דבר.
מומלצים
