תאונת החיים

במחזה החדש שלו ממשיך הלל מיטלפונקט לעמת את הבורגנות הישראלית עם כשליה האנושיים ועיוורונה לסבל של הזולת. אם במחזה הקודם, 'איסמעיליה', הוא בחר להתמקד בחברָת הגברית, הרי שהפעם הוא שם במרכז שני זוגות בגיל הביניים, שיחסיהם המורכבים נבחנים עקב תאונת דרכים בערב סילבסטר. ברקע מציב מיטלפונקט את הסרט שאחד הבעלים מכין על התעללות חיילים באינתיפאדה, כהד נוסף לכשליה המוסריים של החברה הישראלית השבעה.

מיטלפונקט הוא רב-אמן בבניית דיאלוגים אמינים, חריפים ומשעשעים, וצוות השחקנים המנוסה מגיש ביצוע קצבי וטבעי בהתאם. דפנה רכטר ונבו קמחי טובים מאוד בדמות בני הזוג הצעירים, שמנהלים חיים מלאי שקרים בו בזמן שהם מנסים לאמץ תינוק. לונה יקר אמינה וכואבת בתפקיד הבת המורדת שמשמשת מצפן מוסרי של הערב. אך בעיקר בולטים ששון גבאי ולאורה ריבלין, בתור הזוג המבוגר שנישואיו כמעט מתפרקים. גבאי יוצר דמות מעוררת אהדה אך גם רתיעה שמייצגת באיזשהו מקום את הישראלי הממוצע, וריבלין מציגה דמות עכברית שנראית בתחילה מנותקת מהקיום הממשי, אך מתגלה כבעלת כוחות נפש מפתיעים.

אלא שעל אף הכתיבה הרהוטה והביצוע המהוקצע, ההצגה יותר מבדרת מאשר מזעזעת. יש משהו מכני מדי באופן שבו מיטלפונקט מחבר את האירועים כמו סדרת כדורי ביליארד שפוגעים זה בזה ורצים הלאה. חסר כאן איזה לכלוך אמיתי שיחדור לבמה הנקייה שעיצב דרור הרנזון ויידבק באמת לחיי הדמויות. אין ספק שמיטלפונקט יודע לייצר דרמה משעשעת ואפקטיבית, אבל במקרה הזה היכולת הזו קצת מעקרת את המסר החריף, שהמחזה מנסה להעביר.