War of The Ring

War of The Ring הוא משחק אסטרטגיה מהאסכולה הישנה של Dune 2, המבוסס על סדרת ספרי "שר הטבעות". השחקן בונה את בסיסו מכמה מבנים אלמנטריים, אוסף משאבים ומעמיד פועלים וחיילים, מפתח טכנולוגיות ובונה לעצמו צבא קטן - ויוצא עמו למלחמה. יש מפה בה מופיעים היעדים השונים, שלעתים מתעדכנים תוך כדי המשימה.

המשחק מציג את האירועים שקדמו למלחמת הטבעת המפורסמת, עם שני קמפיינים - טוב ורע. בצד של כוחות האופל נוכל לקחת את המושכות של צבאות סאורון המתקדמים ולהכין את הקרקע לכיבוש, ומנגד ברית בני האדם, האלפים והגמדאים שולחת את חברי האחווה להביס את איום מורדור.

המשימות בקמפיינים של War of The Ring מגוונות למדי, אבל לא מדויקות לרוח הספר. למרות הפיתוי ליצור משימות שיעקבו אחר עלילת "שר הטבעות", החליטו ב-Sierra לבנות משימות מנותקות לרוב מקו הסיפור ולעתים אף להמציא אירועים. את המשחק מתחילים במשימה בה גימלי מנסה להרחיק אורקים המתפשטים לממלכת ההר.

משימת הלימוד הזו לוקחת אותנו לרחבי המפה ללא התנגדות מסיבית. עלינו להגיע לפסגת גבעה ולשחרר משם סלעים שישטיחו מחנה אורקים בגיא מתחת. משימה זו פותחת לנו משימה נוספת, בה גימלי וחייליו צריכים למצוא נקודה אסטרטגית על המפה ולהחזיק בה, שוב כנגד פלישה אורקית. כל הקמפיין לשחקן יחיד (גם הטוב וגם הרע) בנוי ממשימות תלויות זו בזו - והחל מאמצע הקמפיין אפשר לבחור לשחק בכמה "קווי עלילה", ולהחליף ביניהם לסירוגין.

אין נאמנות למקור

למשל, בקמפיין "הטוב" יופיעו לנו במהרה שני קוי עלילה נפרדים מזה של גימלי ומלחמותיו באורקים – אחד מהם מוביל אותנו לבורומיר ופאראמיר הנלחמים על אוסגיליאת`, והשני עוקב אחר לגולאס, המתחקה על עקבותיו של גולום. לגולאס וגולום, תשאלו? ובכן, חלק מהחופש היצירתי של האמנים ב- Liquid Entertainment, חברת הפיתוח של המשחק, כלל את כריכת שתי הדמויות הללו יחד, וכעת מסתבר שלגולאס, ולא אראגורן כמו בספר, הוא זה שעוקב אחרי גולום לתוך יער אלפי, שמשום מה שורץ אורקים.

כך או כך, מבחינת משחק נטו אנו זוכים לגיוון בעזרת קווי העלילה השונים של הקמפיין הטוב: אנחנו נעים בין יערות אלפיים ירקרקים במשימות סיור וניווט, כובשים ומגנים על ערים יחד עם בני רוהאן וגונדור, מתמודדים עם פולשים בגבעות, ואפילו מגיעים ללות`לוריין. בכל פעם שנמאס מסביבה מסוימת או מסגנון משימות מסוים, ניתן לבחור משימה מקו עלילה אחר במסך הבחירה ולהתחיל משימה שונה בתכלית. 

הגיבורים

גיבורים אלו מוכוונים על ידי גורל מתעתע, אותו גורל שיוליך לבסוף את פרודו באגינס ללועו של הר האבדון ואת אראגורן לכס המלוכה בגונדור. הגורל נפרט כאן לפרוטות, ממש כמו משאב מן השורה. אחד מ"החידושים" של המשחק הוא צבירת נקודות גורל (Fate Points) במהלך הקרבות, שנותנות לגיבורים יכולות מוגברות ואפשרויות מיוחדות. גיבור שצבר מספיק נקודות גורל יוכל לזמן לטובתו רוחות, משוכת קוצים קטלנית, מהירות מוגברת, מפלצות ואפילו אנט ענק. למרבה הצער, היות והמשחק קליל בהחלט, לא נדרשת חשיבה טקטית או אסטרטגית בפיזור הנקודות. 

דמיון רב מדי ל-Warcraft 3

בנקודה זו חשוב להבהיר ולהדגיש: המשחק לא רק מזכיר במראהו את זה של Warcraft 3 – הוא זהה לו מכל בחינה כמעט. בתחילתו של הקמפיין הטוב, כשרואים את הגבעה הירוקה עם עצי האורן וגימלי וגמדיו נעים ביניהם בשריון כחול, אפשר להישבע שזו תמונה מתוך המשחק של Blizzard. יצאו בעבר לא מעט "תואמי" Doom ו"כפילי" דיאבלו – אבל מעולם לא זכיתי לראות משחק של חברה מכובדת, שהוא בכל כך הרבה מובנים העתקה ישירה של משחק אחר. למזלה של VU, אין לה מה לדאוג מתביעת זכויות יוצרים - כי בתור הבעלים של בליזארד, הזכויות ל- Warcraft שייכות לה.

לא הכל זהה לחלוטין - מפעם לפעם דווקא סמן העכבר מזכיר לנו שזה משחק שונה. אם תעבירו אותו מעל עשב גבוה, הגבעולים יתכופפו בהתאם ויתנופפו ברוח. אם תעבירו אותו מעל מים, הסמן ייצור אדוות עדינות וישכשך לו באגם. הוא גם ישתנה לעלה-לות`לוריין כשתהיה פעולה מיוחדת לביצוע – אך כאן תמו התוספות. זו אכזבה של ממש.

מצבי משחק נוספים

פרט לקמפיין, קיימים עוד שני מצבי משחק: ריבוי-משתתפים ותגרה (Skirmish). מצב התגרה הוא המעניין מבין השניים. כמו במשחקי אסטרטגיה רבים, השחקן יכול לשחק מול יריבים ממוחשבים בזירה לפי רצונו. אתם בוחרים מפה, את נדירות המשאבים השונים, את גודל הצבאות, את כמות נקודות הגורל ואת אופי המשימה, ויוצאים לדרך. יש משימות שמבוססות על הגנה על אזור, משימות של השגת פריט מסוים, הגעה למקום אסטרטגי, בניית בסיס בגודל מסוים וכך הלאה. היות ואין עלילה, ניתן למעשה ליצור מצב מגוחך למדי: אפשר ליצור ב"בית העירייה" שלכם יחידה של פרודו באגינס, כאילו היה פאון אורקי. מעבר לזה, המשחק מתנהל בדיוק כמו משימה רגילה בקמפיין, אבל למי שרוצה משחק נטו, זה יכול להיות פתרון טוב.

ריבוי המשתתפים סובל ממחלות ילדות. המשחק דורש כבר בתחילתו "עדכון" לפני שאפשרות ריבוי המשתתפים תפתח. ניסיתי להוריד את הטלאי האחרון מהרשת ולהתקינו עצמאית, ולאחר כמה נסיונות כושלים (6, אבל מי סופר) הצלחתי להגיע לארץ המיוחלת של המולטיפלייר. כיוון שאין דירוג שחקנים או חלוקה לליגות, לא יכולתי לדעת אילו שחקנים נמצאים ברמה שלי ואילו לא - אבל לעזאזל עם זה, הגיע הזמן לעשות בושות בפני אנשים זרים, ומי אני שאפחד. נכנסתי למשחק אקראי.

לא מושלם

War of The Ring אינו משחק "שר הטבעות" המושלם, ולא קרוב לכך. במבנה הקיים – והמיושן יחסית – של RTS קלאסי, מבוסס חיילים בודדים, המשחק לא מצליח להעביר את החוויה של "שר הטבעות" במלוא עוצמתה, ולא מצליח לתת לשחקן אתגר ממשי. בסופו של דבר, WoTR מסתמן כחיקוי לא משכנע למשחק המופת של Blizzard, רק עם יחידות ששמן לקוח מעולם של טולקין. לטובתו ייאמר שהמשחק פשוט להבנה, נראה מוכר, ובעל מבנה משימות מגוון למדי – אך במצבו כיום, עם מצבי משחק סטנדרטיים וחוסר מקוריות באופן כללי, הוא בהחלט אינו הבחירה הטובה ביותר על המדף. מומלץ רק למי שרוצה RTS קלאסי, ולא מחפש משחק עם אריכות ימים.

משחקיות: 7. משחקיות RTS קלאסית ללא שום שיפורים משמעותיים. הנוסחה של Warcraft עובדת - אבל את זה כבר ראינו

גרפיקה: 7. המראה הגרפי המדויק של Warcraft 3. לא פחות ולא יותר - מאוד 2002

סאונד ופסקול: 7. הדיבוב סביר, מוזיקה לא מרשימה. לא עומד בקרסולי הפסקול של הסרטים

אורך חיים: 7. קרבות מהירים, אתגרים לא מרתקים, אין משחקיות חוזרת

טכני: 6. רץ חלק, אבל לא מגיב היטב עם תוכנות חיצוניות, ומתקשה למשל להתחבר לרשת בתוך המשחק

ריבוי משתתפים: 7. באגים בהתקנה נפתרים לאחר טלאי, ומציגים משחק רשת סטנדרטי ומוכר, אבל שלא יכול להתחרות בזה של WarCraft 3

ציון כולל: 72