ויטמינים: פלאי הג'ינסנג, הג'ינקו-בילובה ואחרים

המושג "קו-אנזים" מתייחס למולקולה אורגנית, לא חלבונית, החיונית לפעילות אנזים מסוים (זרז לתהליכים שונים). הקו-אנזים קיו-10 הוא חומר הנוצר בגופנו באופן טבעי בכל תא. פעילותו קשורה בהפקת אנרגיה והוא מיוצר בכמויות גדולות במיוחד בלב, בכבד, בכליות ובלבלב. החומר נמצא בכל תא צמחי ובכל תא מן החי, ולכן אנו מקבלים כמות מסויימת שלו מן המזון. בתחילת שנות ה-60 זוהו רמות נמוכות של קו-אנזים קיו-10 בדמם של חולי סרטן.

השימוש: משמש לטיפול במחלות לב כליליות, לאחר התקפי לב, לטיפול במחלת פרקינסון, ביתר לחץ דם ובסוכרת. בנוסף, משמש כאנטי אוקסידנט (נוגד תהליכי חמצון הפוגעים בתאי הגוף). מעט מאוד מגיע מן המזון שאנו אוכלים (בעיקר מבשר ועוף) ולכן, על מנת להעלות את רמות היוביקינון בגוף יש לצרוך תוסף. ככל שאנו מתבגרים, וכתוצאה ממחלות לב, רמת הקיו-10 בגוף יורדת.

מחקרים:

• לב: בקרב חולים במחלות לב כליליות נמצאו בשריר הלב רמות נמוכות של הקו-אנזים בהשוואה לאנשים בריאים. במחקר ממושך, שארך שנה, נמצא שקבוצת חולים שטופלו בקו-אנזים סבלה פחות מסימפטומים קשים ואושפזה פחות בבתי-חולים.
  
• סרטן: במחקרים קליניים הוכחה יעילותו של הקו-אנזים בהקטנת הנזקים הנגרמים ללב כתוצאה משימוש בתרופה הניתנת לחולי סרטן. עדיין לא בוצע מחקר קליני רב משתתפים שהוכיח כי הוא יעיל באופן ישיר בטיפול בסרטן.
  
• פרקינסון: במחקר קליני חשוב שנערך בקרב משתתפים בשלב הראשון של הפרקינסון, נמצא כי במינון של 300-1,200 מ"ג ליום, הקו-אנזים היה יעיל בהאטת המחלה. התוצאות מעודדות, אולם יש צורך בביצוע מחקרים נוספים.
  

יחסי גומלין עם תרופות ותוספים אחרים: תרופות מסוג סטטינים להורדת רמות הכולסטרול, נוגדי דיכאון וחוסמי-בטא, מקטינות את הייצור הטבעי של הקו-אנזים על-ידי הגוף, וכתוצאה מכך גם רמתו בדם יורדת. במצבים כאלה מומלצת צריכה מוגברת של הקו-אנזים. לא מומלץ ליטול אותו במשולב עם קומדין (תרופה מדללת דם) ללא התייעצות עם רופא.

תופעות לוואי: אין עדויות על הרעלות, אולם במספר מחקרים דווח על בחילות וכאבי בטן, חרדה, סחרחורות ורגישות יתר של העיניים לאור.

בטיחות בשימוש: לא מומלץ להפסיק שימוש באופן מיידי, מאחר והסימפטומים עלולים להחמיר מייד. מומלץ לחלק את המנה היומית לפעמיים. לספיגה אופטימלית, מומלץ ליטול אותו עם ארוחה המכילה גם שומן.

חומרים הנוצרים באופן טבעי בגוף. תוסף הגלוקוזאמין מופק מקונכיות סרטנים ותוסף הכונדרוטין מופק בדר"כ מסחוס של פרה.

השימוש: להאטת תהליכי אוסטאואריטריטיס (סוג של דלקת פרקים) והפחתת הכאבים. המדענים סוברים שהגלוקוזאמין מעודד יצירה ואיחוי של הסחוס, והכונדרוטין מעודד אצירת נוזלים, ואת האלסטיות של הסחוס ושימורו.

מחקר: מחקרים קליניים תומכים ביעילות הטיפול בטווח הקצר באוסטאואריטריטיס. מתוכנן בארה"ב מחקר מקיף שיבחן את השפעת שני התוספים בנפרד ובמשולב על הטיפול בדלקת פרקים.

תופעות לוואי: כאבי בטן, נטייה לשלשולים, כאבי ראש ורגישות בעור. הגלוקוזאמין מכיל סוכר, לתשומת ליבם של חולי הסוכרת הנוטלים אותו. האלרגיים לצדפות עלולים לסבול מתגובה אלרגית לגלוקוזאמין. כמעט לכל מוצר המכיל גם סולפאט (כמו הגלוקוזאמין סולפאט) מוסיפים מלח על מנת לייצב את המרכיבים בכמוסה, לתשומת לב המוגבלים בצריכת מלח.

מיצוי מעלי עץ הג'ינקו בילובה. השימוש: לשיפור הפעילות הקוגנטיבית בקשישים החולים באלצהיימר או דימנציה, לשיפור זרימת הדם ברגליים, לטיפול בדיכאון, חרדה, בלבול, אסטמה וצלצולים באוזניים (שמקורם בבעיות בזרימת הדם). נראה כי ההשפעה נובעת משילובם של שני חומרים טבעיים: פלבנול גליקוזיד (פעילות נוגדת חמצון) ולקטון טרפן (פעילות מדללת דם). הפעילות היא אנטי אוקסידנטית ואנטי דלקתית, וכתוצאה ממנה זרימת הדם למוח טובה יותר.

מחקר: בסקירה שבחנה מחקרים רבים נמצא כי בהשוואה לתרופת דמה, הג'ינקו בילובה יעיל בשיפור התפקוד הכללי, ובפרט הקוגנטיבי. הוא עשוי לסייע בטיפול בדמנציה ובאלצהיימר, אך לא ברור אם הוא עשוי גם לשפר את הזיכרון והתפקוד הקוגנטיבי, המתדרדר באופן טבעי עם הגיל, בקרב אנשים בריאים.

יחסי גומלין עם תרופות: התוסף משפיע על דילול הדם. המטופלים בתרופה לדילול דם (אספירין וקומדין, למשל) או תוסף מדלל דם (שום וויטמין E ( חייבים להתייעץ עם הרופא. בנוסף, התוסף מעכב פעילות של משתנים מסוימים, תרופות להורדת לחץ דם מסוג חוסמי-בטא ותרופות לטיפול בסוכרת. שימוש בג'ינקו בילובה במשולב עם אנטיביוטיקה מסוגים מסוימים, עלול להגדיל את הסיכון לפגיעה בשמיעה.

תופעות לוואי: עצבנות, כאבי ראש וכאבי בטן.

אחד התוספים היקרים ביותר בשוק. רכיבים טבעיים המיוצרים מחומצת האמינו מתיונין (נמצאת לרוב במזונות עשירים בחלבון) הנמצאים בכל תא בגופנו.

השימוש: מומלץ כתוסף לטיפול באוסטאואריטריטיס ובדיכאון. עוזר לגוף לייצר רכיבים שונים כגון מוליכים עצביים (כמו דופאמין וסרוטונין) ורכיבים הקשורים ביצירת הסחוס.

מחקר:

• דיכאון: מסקירת מספר מחקרים שבדקו את השפעת ה- SAMe על טיפול בדיכאון, בהשוואה לתרופת דמה, נמצא כי התוסף יעיל יותר. כתוצאה מהטיפול בתוסף חל שיפור משמעותי שהתבטא בתוצאות מדד "המילטון" להערכת הדיכאון.
  
• אוסטאואריטריטיס: בבדיקת השפעתו על הפחתת הכאבים הנלוים לאוסטאואריטריטיס, נמצא כי לתוסף יתרון משמעותי על פני תרופת הדמה.
  

יחסי גומלין עם תרופות: שימוש ממושך בתוסף, במשולב עם תרופה לטיפול בפרקינסון ("לוודופא") עלול לפגוע ביעילותה.

תופעות לוואי: בחילות וכאבי בטן.

כדאי לוותר: התוסף אינו יעיל במצבים קשים של אוסטאואריטריטיס. בנוסף, לחולים עם הפרעה דו-קוטבית לא מומלץ להשתמש בתוסף על דעת עצמם.

שורש סיני שזכה לאורך ההיסטוריה לתארים רבים ממעורר תשוקה ומחדד זיכרון ועד לממריץ אנרגטי, בעיקר בתקופות של מתח.

השימוש: מומלץ בעיקר לחיזוק המערכת החיסונית, להפחתת רמות הסוכר בדם (סוכרת מסוג 2), לטיפול בשפעת, להרפיית מתח. מרכיבי הצמח הנקראים "ג'ינסנוזידים" נחשבים לבעלי הפעילות.

מחקר: בשני מחקרים גדולים נמצא כי תוסף הג'ינסנג הקטין את תסמיני השפעת בצורה מובהקת בהשוואה לטיפול עם פלסבו.

יחסי גומלין עם תרופות: לידיעת חולי הסוכרת: הג'ינסנג עלול להגביר את פעילות ההורמון אינסולין או תרופות אחרות להורדת הסוכר. הוא עלול להפחית פעילות התרופה לדילול הדם קומדין.

תופעות לוואי: חרדה, קשיים בשינה (בעיקר עם צורכים במקביל הרבה קפאין), שינויים במחזור החודשי.

כדאי לוותר: לסובלים מיתר לחץ דם שאינם מטופלים תרופתית (עלול להעלות את לחץ הדם), למטופלים בתרופות אנטי דכאוניות ונשים שחלו בסרטן שד (עלול להאיץ התפתחות תאים סרטניים). לא ברור האם הג'ינסנג בטוח לשימוש במהלך היריון והנקה.

השימוש: להקלת תסמיני בלוטת הערמונית המוגדלת (פרוסטטה), בדרך-כלל 160 מ"ג פעמיים ביום. לא ברור מה הם הרכיביים הספציפיים האחראים על הפעילות, אולם נראה כי יעילותו בטיפול בערמונית קשורה בהשפעה על הורמוני המין.

מחקר: במספר לא מבוטל של מחקרים גדולים נמצא כי לתוסף היה יתרון על תרופת דמה בהקלת סימפטומים שונים כמו הצורך הדחוף להשתין, ונמדדה עלייה בנפח השתן.

יחסי גומלין עם תרופות: עשוי להשפיע במידת מה על דילול הדם. על המטופלים בתרופה או תוסף מדללי דם (אספירין למשל) להתייעץ עם רופא.

תופעות לוואי: מיחושי בטן קלים.

כדאי לוותר: לאנשים הסובלים מהמופיליה (מחלה המאופיינת בדימום יתר).