שתף קטע נבחר

תמיד אשה

צופית גרנט מככבת במחזה על זוגיות פתוחה וזועמת על העולם הגברי שלנו ("שוביניזם מאוד שורשי בעולם הזה ומתחבא תחת מעטה של פמיניזם ופתיחות"). חוץ מזה היא עובדת על תוכנית חדשה לערוץ 10

בגיל 39 צופית גרנט הפסיקה לפחד. אחרי תוכנית הלייט-נייט המתוקשרת "מילקשייק" בערוץ 2, מספר תפקידים בתיאטרון הרפרטוארי והצצה למצלמות הקולנוע של אסי דיין וחיים בוזגלו, משהו בה השתנה. היא גילתה את עולם העסקים ובעיקר את עצמה, ממשיכה לחלוק זוגיות עם מאמן נבחרת ישראל בכדורגל אברהם גרנט ולגדל את ילדיהם. "אני, שגדלתי עם חרדת הכישלון בכל המובנים, גם בזוגיות, נפטרתי מהפחד", היא אומרת, "אני מסתכלת על העולם וגם על הפרטנר שלי בגובה העיניים".

 

בימים אלה משתתפת גרנט בהפקה חדשה, עיבוד למחזה "זוג פתוח" מאת דריו פו. גיבורי המחזה - שני שחקנים שלא סובלים אחד את השני - תקועים יחד בהצגה שעוסקת בזוגיות פתוחה. על הבמה ומחוצה לה מתקבלת תמונה משעשת על גבול הגרוטסקית של המלחמה בין המינים. בהצגה שעיבד וביים יוסי אלפי, משתתפים לצדה של גרנט אבי פניני ויגאל עדיקא.

 

את מאמינה בזוגיות פתוחה?

 

"לא, אני מאמינה במרחב מחיה גדול, כזה שלא נותן לך לאבד את עצמך בתוך הזוגיות, להפוך לרכושני ומתוסכל. ככל שנהיה פחות חטטנים, כך נוכל לשמר את החברות והמשיכה. אני רואה את זה במחזה ואני מכירה את זה גם מהחיים. דריו פו מציג נישואין פתוחים כפארסה, אבל כל החומרים לקוחים מהחיים - הרכושנות, איבוד העצמיות, האובססיה המטורפת לבעלות. זו הגדולה שלו, הוא לוקח את החומרים הכי אקוטיים בחיי היומיום, מעמיד אותם בתוך עולם התיאטרון שובר הקונבנציות שלו, מקצין סיטואציות בכדי להפוך אותן לקומיות למרות שבשורה התחתונה הנושא די כואב".

 

זו הצגה פמיניסטית?

 

"כן ומשמח אותי להיות חלק מזה. השוביניזם חוגג במדינה שלנו, אני נורא ערה לזה בעיקר בגלל שאני חיה במציאות מאוד גברית דרך עולם הכדורגל. למרות שאברהם, הוא איש פתוח, אני מאוד חשופה דרך העולם שלו לשוביניזם. אני חיה מצד אחד בעולם של אמנים ומצד שני בעולם של גברים שבו האון וההון משחק. השוביניזם מאוד שורשי בעולם הזה ומתחבא תחת מעטה של פמיניזם ופתיחות. חלק מהחברים הכי טובים שלנו סללו את דרכם להצלחה על-ידי אשה אינטיליגנטית ומיוחדת שוויתרה לחלוטין על קריירה בשביל למסד את הבית שיימנף את הבעל. אותי קשה למסד, אני סוס פרא שלא ניתן לאילוף, מאוד יצרית ויצירתית אבל גם מאוד אמא, מאוד פרטנרית ומאוד זוגית, יש לי פרטנר מאוד חכם שזורם עם זה".

 

דריו פו כתב קומדיה?

 

"כן, אבל לא במובן של מופע בידורי. זו קומדיה שנוגעת בפסיכולוגיה של הנפש, בהבדלים הקיימים בין נשים לגברים. היא קורעת מצחוק אבל במקומות מסוימים מציבה מראות מציקות ונותנת לצופים חומר למחשבה. פו אמר שכשהכאב הוא כאב רגיל אז הוא טראגי, כשהכאב מאוד כואב הוא קומי וכשאי אפשר לשאת אותו הוא הופך לגרוטסקי. הוא כתב את המחזה לאשתו. בגרסה שלנו אלפי עיבד את המחזה והתאים אותו לקהל הישראלי, שמר על נאמנות למקור ועל ההתייחסות התיאטרלית המיוחדת לפו שמוחקת את הקיר הרביעי, השחקנים יכולים לצאת לקהל, לצאת מהדמות, לקיים מערכות יחסים גם בין השחקנים שעל הבמה ולא רק בין הדמויות שהם מגלמים".

 

את לוקחת את העבודה הביתה?

 

"לגמרי, אני סימביוטית. בתחילת החזרות חזרתי הביתה עם המון כעסים על גברים. התחשבנתי עם אברהם על כל מיני דברים שהדמות שלי עוברת. הוא רגיל לזה, זה קורה בכל תפקיד שאני עושה. אמרתי לו שלא ילחץ מזה, שיתפוס מרחק, אין מה לעשות שחקנים זה לא קל. אני מצליחה לעשות הפרד ומשול ברמה מסוימת, אבל אני קודם כל שחקנית, השבוע למשל עם החזרות האחרונות והלחץ אני לגמרי בתוך הדמות וכולם מתגייסים – הילדים, אברהם, אמא שלי, אין דרך אחרת".

  

בהפקה קודמת כיכבו בהצגה יונה אליאן וששון גבאי. מלחיץ אותך שיעשו השוואות?

 

"לא ראיתי את הגרסה הקודמת, אבל לכבוד לי שישוו ביננו לבין יונה וששון, שני שחקנים שיש לי המון רספקט אליהם. יוסי לקח את ההפקה הנוכחית למקומות שמתאימים ומותאמים לנו. לא דיברנו על ההפקה ההיא. אני יודעת שהיא מאוד הצליחה ואני מקווה שגם אנחנו נצליח".

 

איך היו החזרות?

 

"התקלפתי לאט מאוד, צמחתי תוך כדי, בהדרגתיות. היה לי מאוד קשה ללמוד את הטקסט וזה הגניב אותי. אני מופתעת כל פעם מחדש לראות שאני מצליחה להתמודד עם לחצים ולסלול לעצמי דרך. עשיתי דרך מדהימה בחצי שנה האחרונה, אני מרגישה שעברתי פאזה. יש מקבילה בין מה שעובר עלי בהצגה לבין החיים שלי, לא בעניין הזוגיות שלי עם אברהם, אלא בכללי. עברתי את המהפך הגדול. נכנסתי לעסקים עם לופטים שאני מוכרת ביפו וספא חדש שאני שותפה בו, זה חלק מהחלום שלי להפוך לאשה עצמאית בכל המובנים –כלכלית, משוחררת, לא תלויה בכלום בלי קשר לכמה הפרטנר שלי מרוויח. להיות אשה עובדת ולקום בכל בוקר לעולם שלי, זה אקוטי בעייני. במובן זה, המחזה הזה שינה לי את החיים".

 

אנשים קושרים אותך בעיקר לתוכנית הטלוויזיה, שנחשבה לדי וולגרית, ולא לתיאטרון. זה מרגיז?

 

"זה משמח אותי שהשם שלי קשור לאחת התוכניות הכי טובות בעיני, הכי שערורייתיות והכי פוסט-מודרניסטיות שנעשו כאן בשנים האחרונות. עובדה, אף אחד לא הצליח להיכנס לנישה הזו. אני מאוד גאה בתוכנית ואם היום הייתי מקבלת הזדמנות מחודשת לעשות את התכנית, לא הייתי משנה בה כלום".

 

מה הדבר הכי לא נכון שאומרים עליך?

 

"לאנשים יש דימוי מאוד שטחי לגבי. חושבים שאני אגרסיבית, שמה זין על העולם, חולה על כדורגל ומפרפרת את בעלי. זה בולשיט, בחיים אני אדם מאוד עדין, נטול יכולת דורסנית או ציניות".

 

יש תוכניות עתידיות מעבר להפקה הנוכחית?

 

"כן, קיבלתי תוכנית ראיונות טלוויזיונית, סטייל רובי ווקס שתשודר בערוץ 10. את התכנית יפיק נתנאל סמריק, היא עדיין לא משובצת והלוואי שזה כבר יקרה. בקיצור, לא משעמם".

  

"זוג פתוח" – ו', 19.2, בשעה 22:00; מוצ"ש, 22.2 בשעה 21:00; ה', 26.2 בשעה 21:00 בבית ציוני אמריקה בת"א

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אריאל בשור
גרנט. חולמת לקום בכל בוקר לעולם משלי
צילום: אריאל בשור
צילום: אריאל בשור
מתוך ההצגה
צילום: אריאל בשור
לאתר ההטבות
מומלצים