ועדת המשנה לשב"כ
הרעיון שטננבוים אמור לכרוך במו ידיו את החבל על צווארו הוא מטופש למדי. הג'וב של ראש השב"כ הוא למצוא את השיטות לפצח את סודותיו של הנחקר, ולא לקטר בכנסת
מה פתאום ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון בכנסת מפרסמת הודעה רשמית באמצע חקירת שב"כ ולפני מסקנות הפרקליטות? מה עובר על חבר הוועדה שתובע "להשקות את טננבוים בליזול"? אם האיש בגד ויש לכך הוכחות מוצקות - למה דווקא הוועדה צריכה לפרסם את הפרטים?
כדי להבין את פשר האירוע המוזר הזה צריך לחזור לסיפור המעשה: אותו טננבוים החליט יום בהיר אחד לעשות מכה. הוא חבר לסוחר ערבי, נסע לציריך, משם התגלגל לדובאי, משם לביירות, שם נכלא בידי קבלני חטיפות של חיזבאללה במסגרת תרגיל עוקץ מזרח תיכוני, שגם ישראל היא חלק ממנו. כעבור שלוש שנים הוא הוחזר לארץ במסגרת עסקת חילופי שבויים וחללים.
תוך כדי אותו מסע הישרדות עבר טננבוים כמה עבירות, וכאשר חזר הוא נכלא ונחקר כדין. עד כאן סיפור סביר. אמנם לא נעים, זו לא זכייה באירוויזיון או פעולה באנטבה, אבל מקרה טננבוים, במסגרת ההתנהלות המטורללת של הסכסוך, אמור בשלב זה להישאר בטיפולן של רשויות החקירה והמשפט. לאחר סיום החקירה והערכת הפרקליטות - ייגזר דינו. אז איפה משתלבת כאן ועדת המשנה לשירותים חשאיים?
כזכור, כדי להצדיק את עסקת השבויים האחרונה, יצאה מלשכת ראש הממשלה בת קול שביכתה את מצב שיניו של טננבוים, וראש הממשלה עצמו, רחמן בן רחמנים, דיווח לאומה שלבו אינו יכול לשאת שבוי יהודי, כל שכן חייל ישראלי שחייו בסכנה מידי האויב. הבעיה החלה כאשר טננבוים חזר והבלוף התגלה. בנוסף הסתבר שהחטוף אינו פראייר. אם לראש הממשלה מותר לקחת עורך דין ולתעתע בחוקרים, הנה גם טננבוים מסרב להסגיר דברים שעשויים להפליל אותו, כמו למשל באיזה דרכון נסע ולאן, ומה בדיוק סיפר לחוקריו.
עצם הרעיון שטננבוים אמור לכרוך במו ידיו את החבל על צווארו הוא מטופש למדי. עורך דין ממולח אמור להגן על מרשו בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו, ומנגד, הג'וב של ראש השב"כ הוא למצוא את השיטות לפצח את סודותיו של הנחקר, ולא לקטר בכנסת, או לפחות לא ליצור אצל חברי הוועדה מצב שאותו יוכלו לתרגם לעשיית הון פוליטי אישי במסווה של שליחות ציבורית. חיים רמון הרי לא יחמיץ הזדמנות לעקוץ את שרון, וכמוהו גם יובל שטייניץ ואהוד יתום, שהתנגדו לעסקת חילופי השבויים מלכתחילה.
אם חברי הוועדה חרדים באמת לביטחונה של המדינה, הייתי מציע להם למשל לבדוק את פרשת החומר הרגיש שאישיות ביטחונית בכירה וחסרת אחריות איבדה לאחרונה - פרשה שהושתקה על-ידי הצנזורה. ויש עוד הרבה נושאים קריטיים לביטחון המדינה, שמשום מה אינם גורמים לחברי הוועדה לצאת לתקשורת בקריאות חמס, כמו במקרה טננבוים.
שירותי המודיעין עושים עבודה מקצועית טובה. הבעיה היא שראש הממשלה ושר הביטחון מתנהגים כמו רכזי שטח של השב"כ – וכאן בא תפקידה של ועדת המשנה: עזבו את טננבוים טרף לבית המשפט ולתקשורת. אתם תבדקו את השימוש שעושה הדרג המדיני בחומר המודיעיני. כאן טמון הביטחון האמיתי.
מומלצים
