איך הגיע עם ישראל למקום השני בעולם בצריכת קלוריות?

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו שלשום (ד'), גילו לנו כי הישראלי אוהב לאכול, והרבה. למעשה, עם ישראל תופס את המקום השני בעולם במצעד צריכת הקלוריות העולמי: בשנת 2002 נרשמה אספקת מזון לנפש של 3,765 קלוריות ליום. רק האמריקנים צורכים יותר מאיתנו, וגם זה בקלוריה אחת בלבד.

"השמנה היא מחלה. זו התפישה המקובלת בישראל, בארצות-הברית ובכל מערכות הבריאות בעולם. היא מקצרת את תוחלת החיים בעשר שנים לפחות", אומר ד"ר ניר ברק, מומחה לתזונה קלינית מבית-החולים "בילינסון" בפתח-תקווה.

לדברי ד"ר ברק, חשוב לזכור כי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מבוססים על ההיצע הקיים בחנויות. "לא מדובר על מה שנרכש, ובטח לא על מה שנאכל. אף מדינה בעולם לא מגיעה לממוצע צריכת קלוריות יומית של 3,765 קלוריות", מרגיע ד"ר ברק. "יחד עם זאת, הנתונים מצביעים על עלייה בצריכה הקלוריות בישראל.

"זה מדאיג, כי ידוע שהשמנים סובלים יותר. איכות חייהם נפגעת בכל המובנים. הם סובלים מיותר מחלות לב, הפרעות שומנים, סכרת, יתר לחץ-דם, הפרעות שינה ועוד. הם גם מופלים לרעה על-ידי הסביבה, שזו פגיעה מבחינה חברתית-פסיכולוגית.

"מחקר שנעשה לאחרונה בקרב האוכלוסייה הפקיסטנית באנגליה, העלה כי אנשים שמנים תמיד נישאו לבני-זוג ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. ההסבר לכך היה שמדובר בחברה שמרנית, שעדיין דוגלת בנישואים בתוך עצמה, ולכן רוב הנישואים שם נעשים על-ידי שידוכים. ובשידוכים האלו – שמנים שווים פחות.

"מחקרים אחרים הראו שבארצות-הברית שמנים מרוויחים פחות, בעלי רמת השכלה נמוכה יותר בשל נטייה פחותה להישגיות, ואפילו מופלים לרעה על-ידי הרופאים שלהם, שחושבים: 'הוא שמן, אין לו כוח רצון, הוא לא יוכל לעמוד בטיפול'".

אוכלים במבה מילדות

שמן הוא מי שמשקלו גבוה ב-30 ק"ג ומעלה ממשקלו הרצוי יחסית לגובהו. "מקרים בהם אנשים מגיעים למשקלים של 300 או 350 ג", הם מקרים של פגם גנטי", מסביר ד"ר ברק. "כשהת - מחיתי בארצות-הברית, טיפלתי בחולה כזה ששקל 290 ק"ג. אצל רוב רובם של השמנים, ההשמנה נובעת מאכילת יתר".

המסעדן אבי שקרל מהמסעדה האיטלקית "בליני" בנווה-צדק, תל-אביב, מוצא את עצמו מדי ערב מופתע מחדש מול כמויות המזון שהישראלים טוחנים. "שתביני נכון, אני נהנה לראות שאנשים אוכלים, אבל לא פעם אני המום מהכמויות", הוא אומר.

"בתור מסעדה איטלקית אנחנו מגישים בשלב ראשון לחם ברוטב שמן זית וחומץ בלסמי, ואנשים טוחנים את הלחם. אנחנו ממשיכים להביא והם בשלהם. אדם ממוצע יכול בקלות לחסל ארבע-חמש פרוסות, שמקבילות לשתי פיתות. וזאת לפני שפתח בארוחה עצמה.

"בשיטה האיטלקית יש חלוקה בין הפסטה והבשר. כדי לחסוך בהוצאות הצעתי בתחילה למזמיני מנות הבשר והדגים מנות קטנות צמודות של פסטה. משהו כמו 100 גרם. גיליתי שיותר ויותר סועדים מסיימים גם את המתאבנים, גם לחם, גם מנת בשר ועוד מבקשים מנת פסטה נפרדת, שזה משהו כמו 450 גרם כולל התוספות. אחר-כך עוד עוברים לקינוחים".

אבי שקרל לא היה היחיד שלא הופתע לגלות, כי ישראל ממוצבת במקום השני בעולם מבחינת צריכת הקלוריות. לילית רומם, מנכ"ל "שומרי משקל", מפנה אצבע מאשימה לשורה של גורמים. הראשון הוא הרגלי תזונה לקויים מילדות.

אמהות מאביסות לפי ילדיהן מילדות את הבמבה עתירת הקלוריות והשומנים, מתוך אמונה שמדובר בבריאות. את החופשות וימי ההולדת מבלים במסעדת המבורגרים, וכשלומדים או כשמתעצלים להכין ארוחת ערב מזמינים פיצה.

סקרים מוכיחים, כי 17 אחוז מילדי הגן אוכלים מזון מהיר. 67 אחוז מילדי הגן אוכלים לחם בארוחת הבוקר, 30 אחוז משתמשים בשוקולד למריחה או שותים משקה מתוק – אבל רק עשרה אחוזים מתחילים את היום עם ירקות.

לא פלא שחוגי ירידה במשקל של ילדים מפוצצים. מירי בלקין, מנחת חוגי תמיכה לירידה במשקל, שמתמסרת כבר שנים להדרכת קבוצות ילדים, המומה מהגידול בביקוש של ילדים וממ - שקלי הילדים שמגיעים. לדבריה, לא ראתה מעולם כמויות וגדלים כאלה בעבר.

מוסיפים קלוריות בטיגון

"צריכת הקלוריות המוגברת בקרב ילדים ובני נוער נובעת גם מהעלייה במספר הנשים העובדות, שלא יכולות להחזיק מטפלות, עוזרות ומבשלות, וצורכות כמויות אדירות של מזון מוכן עתיר קלוריות", מסבירה לילית רומם.

סקר שערכה הדיאטנית רות משה בקרב אמהות, גילה כי 95 אחוז מהן מטגנות את השניצל התעשייתי במחבת, למרות שרוב השניצלים האלו כבר עברו טיגון במפעלים. "לא שמים לב שבטיגון הזה מספיגים את המזון בשומן, ומוסיפים 90-140 קלוריות למנה במכה אחת".

תעשיית המזון הישראלית תורמת את חלקה למחול הקלוריות הלאומי. זה מתחיל בסימוני המזון הבלתי-ברורים, שגם אנשים אינטליגנטים מתקשים לקרוא. מדפי המרכולים עולים על גדותיהם מרוב מבצעים שיווקיים דוחפי קלוריות. קנה שניים במחיר של שלושה מוצרים, למשל.

שלא לדבר על תרבות החגים והאירוח – אבן היסוד של חיינו. האירופאי והאמריקאי מארחים מחוץ לבית. הישראלי פותח שולחן. "כל חג הינו אירוע צרכני. המשווקים והרשתות דוחפים לך את מאכלי החג כבר חודש מראש", מתרעמת לילית רומם.

לדברי ד"ר ברק, קיימות שלוש אופציות טיפוליות להשמנה: דיאטה, טיפולים פסיכולוגיים ופעילות גופנית. "פעמים רבות הטיפול הוא שילוב של שלוש הדרכים, כאשר בכל טיפול חשוב לאתר את הסיבה להשמנה. אצל אדם הסובל מדחק נפשי ורואה את האוכל כמפלט, יש לתת את הדגש על הטיפול הפסיכולוגי.

"אצל ילדים", ממשיך ד"ר ברק, "נמצא קשר ישיר בין שעות המסך שלהם לבין מידת ההשמנה. יש כאן גם מעין מעגל קסם, כי ילד שמן שגם נדחה חברתית נדחף לבלות עוד ועוד מול מסך המחשב או הטלוויזיה".

ד"ר ברק מסביר, כי קיימות גם תרופות לטיפול בהשמנה: "התרופות מתחלקות לשתי קבוצות: תרופות מדכאות תיאבון, המיועדות לאלו שאוכלים מתוך רעב או דחק נפשי; ותרופות סופ - חות שומנים, המיועדות למי שאוהבים לאכול הרבה ולא את האוכל הנכון. מדובר בתרופות שניתנות במרשם רופא ומחייבות מעקב רפואי ודיאטני. קיימת גם כמובן האופציה הניתוחית, כגון קיצור קיבה או הכנסת טבעת, אבל אלו דרכים שמומלץ לנקוט בהן בצורה מאוד מושכלת".

בעיה עולמית: 750 מיליון אנשים סובלים ממשקל יתר

מומחי בריאות ברחבי העולם מסכימים, שהשמנת יתר הפכה למגיפה עולמית חמורה. באו"ם מעריכים, כי 750 מיליון אנשים בעולם סובלים ממשקל יתר ו-300 מיליון סובלים ממשקל יתר מופרז. הבעיה, מתברר, מתעוררת כבר בגיל צעיר מאוד: 22 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 שוקלים יותר מהמשקל הרצוי.

על-פי המגזין "מדע וטכנולוגיה", אירגון הבריאות העולמי שם לו למטרה להילחם בתופעה. האירגון מקדם מסעות הסברה וחינוך לתזונה נכונה וצעדים נוספים, ביניהם הגבלות על פרסום מוצרי מזון, פיקוח על תוויות הסימון התזונתי על מוצרים, מיסים גבוהים על ג'אנק-פוד וביטול הסובסידיות למגדלי הסוכר.

היוזמות של האירגון, שמתבססות בעיקר על מהלכים שננקטו במאבק נגד עישון, זוכות לביקורת נוקבת דווקא מצידה של אר - צות-הברית, העומדת בראש טבלת המדינות הסובלות מהשמנת יתר. בארצות-הברית, שם אחד מכל שלושה אזרחים סובל ממשקל יתר, מצדדים בפעולות הסברה לטיפול בתופעה ומתנגדים לאמצעים האגרסיביים שעליהם ממליץ האירגון.

במאי אמורים להיפגש נציגי המדינות החברות באירגון הבריאות העולמי ולהחליט אם לאמץ את ההמלצות.

"ניסוי רפואי": תרם את גופו לג'אנק-פוד

האם צריכה מופרזת של ג'אנק פוד – וליתר דיוק, של המנות שמגישה רשת המזון המהיר המצליחה מקדונלד'ס – אכן מזיקה לבריאות? במאי הקולנוע מורגן ספורלוק החליט לבדוק את הנושא על בשרו, ולהפוך את הניסוי לסרט דוקומנטרי. ספורלוק, גבר ניו-יורקי צעיר, חטוב ובריא, החליט לתרום את גופו למדע... ולאכול במשך חודש ימים רק מארוחות מקדונלד'ס.

ספורלוק בן ה-33 אכל שלוש פעמים ביום את הארוחות שמציע התפריט של מקלנד'ס, כולל ארוחות מוגדלות, והמהפך התזונתי נתן מהר מאוד אותותיו. שבוע אחד בלבד לאחר שהתחיל בניסוי החל לסבול מבחילות, הקאות וכאבי ראש. על פניו הופיעו פצעונים.

גם מצבו הנפשי לא היה כתמול-שלשום. הוא סבל מדיכאון וחולשה, והתיאבון המיני שלו דוכא לגמרי. בתוך חודש הוא הוסיף 12 קילוגרמים למשקלו. אבל זה עוד כלום לעומת הממצאים הרפואיים. הרופאים, שליוו אותו בסרט וערכו לו בדיקות רפואיות, היו המומים מהתוצאות: רמת הכולסטרול בדם שלו קפצה מ-165 למעל 230 (סיכון גבוה) ובדיקות תפקוד הכבד שלו היו ממש חריגות.

הסרט, שנקרא "סופר סייז מי" (על שם הארוחות המוגדלות), הוקרן בחודש שעבר בפסטיבל לקולנוע עצמאי בסנדנס וזכה להצלחה מסחררת. ספורלוק לא התכוון דווקא להתנגח בחברת המזון המצליחה, אלא לבחון את נושא צריכת המזון המהיר בארצות-הברית. הוא ערך תחקיר מקיף וראיין את חסידי הג'אנק, נציגי המערכת הרפואית האמריקנית ובכירים בתעשיית המזון. חברת מקדולנד'ס סירבה להתייחס.