שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    פרס ישראל ליהורם גאון

    הזמר בן ה-64 שהוציא עשרות תקליטים שהניבו שורת להיטי ענק, יקבל השנה את פרס ישראל בתחום הזמר העברי. "זה כבוד גדול", אמר ל-ynet. זוכה נוסף: המלחין גיל אלדמע

    יהורם גאון יקבל השנה את פרס ישראל בתחום הזמר העברי, בקטיגורית הביצוע. כך נודע ל-ynet. שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת בישרה לגאון על הזכייה. "אני מאוד נרגש", אמר הזמר ל-ynet בתגובה ראשונה, "זה כבוד גדול". כמו כן זוכה השנה בפרס בתחום ההלחנה והעיבוד גיל אלדמע.

     

     

    גאון, בן 64 יליד ירושלים, החל את הקריירה שלו בלהקת הנח"ל בסוף שנות החמישים, כשעזבו את צה"ל הקימו יוצאי הלהקה את ההרכב "התרנגולים", שזכה להצלחה גדולה. לאחר מכן המשיך גאון בקריירה של שחקן ב"קאמרי". הפריצה הגדולה שלו כזמר הגיעה כשהצטרף ב-1964 לבני אמדורסקי ואריק איינשטיין ב"שלישיית גשר הירקון". למרות הצלחת ההרכב גאון פרש ממנו לקריירת סולו, והמשיך גם בקריירת המשחק. השילוב בין יכולות המשחק והשירה שלו בא לידי ביטוי בשלאגר "קזבלן" שעלה ב-1966 והפך ברבות השנים גם לסרט מצליח.

     

    גאון הפך באותם שנים לאחד הכוכבים הגדולים של המדינה וזכה במקומות רבים בפסטיבלי הזמר ולתפקידים רבים בקולנוע. גם בטלוויזיה הוא הפך לכוכב כשהשתתף בשנות השמונים בקומדיה "קרובים קרובים". בשנה שעברה הוא חזר לטלווזיה ומגיש בליל שישי בערוץ 1 תוכנית אירוח נוסטלגית מצליחה. במהלך השנים הקליט גאון עשרות תקליטים שנמכרו במאות אלפי עותקים והניבו שורת להיטי ענק ובתוכם "עוד לא אהבתי די", "רוזה", "בפרדס ליד השוקת", "אלף נשיקות" ורבים אחרים. 

     

    גיל אלדמע, בן 76, החל ללמוד כינור ופסנתר בגיל 8. השיר הראשון שהלחין היה "שיא הכיף" בשנת 1947 למילותיו של חיים חפר. מאוחר יותר הלחין את שירו של נתן אלתרמן "קומזיץ בקפריסין" שנכתב לאחר נחיתת אניית המעפילים שבתאי לוז'נסקי בחוף ניצנים.

     

    עם פרוץ מלחמת העצמאות הקים יחד עם דנה כוגן בקיבוץ איילת השחר את תחנת השידור "קול הגליל". בקרבות בגליל שימש כקשר ובפברואר 1949 נפצע קשה במהלך תפקידו ואיבד את רגלו הימנית. לאחר תהליך השיקום למד באקדמיה למוזיקה בירושלים וסיים את לימודיו בהצטיינות. עם סיום החל ללמד מוזיקה בכפר הנוער "הדסים", שם הקים מקהלה ותזמורת ויצר רבים משיריו שהפכו לנכס צאן ברזל כמו "כי תנעם", "גורן גרעינים", "מחול הדייגים" ועוד.

     

    "מעמודי התווך"

     

    "גאון ואלדמע הם מעמודי התווך של התרבות הישראלית בכלל ושל הזמר העברי בפרט", אמרה השרה לבנת, "קולו האדיר של גאון מלווה את מדינת ישראל מזה 47 שנים ודמותו טבועה בזיכרון הלאומי שלנו בכל האירועים ההיסטוריים שהתרחשו במהלך תקופה זו. לחניו הנפלאים של גיל אלדמע הפכו לחלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית מאז קום המדינה".

     

    את הזוכים בחרה ועדת הפרס בראשותה של נעמי שמר, שכללה את דודו אלהרר ואת יוריק בן דוד. בנימוקי הוועדה לבחירתו של גאון נכתב: "כל כולו תרומה

    לזכר העבר. כמעט יובל שנים שר יהורם גאון את קורות ימיה של הארץ הזאת בשירי אהבת המולדת, שירי הגעגועים והערגה לציון וגם במסגרת הרומנסות הספרדיות, שירי קודש ומסורת לצד שירי חול ואהבה. גאון הוא אישיות בימתית בעלת נוכחות מרשימה ותרומתו רבה גם על הבמה וגם במסגרת הקולנוע, התיאטרון והטלוויזיה. במשך השנים הקליט תקליטים רבים ושיריו היפים הפכו לנכס צאן ברזל בזמר העברי בארץ ובעולם. שירים רבים מזוהים עמו והוא טבע בהם את צבעם ודמותם והפכם לנחלת הכלל. ביצועיו וניגוניו המיוחדים הם 'כניגון הקולמוס של הנפש' של גדולי היוצרים בזמר העברי".

     

    בנימוקי הועדה לבחירתו של אלדמע נכתב: "אלדמע קנה לו מעמד ייחודי בארץ בתחום העיבודים הקוליים וכליים של שירי הזמר העברי מכל התקופות, החל משירי העליות הראשונות, שירי חיבת ציון, שירי עם יהודיים, מסורתיים וחסידיים ועד לשירי 55 שנות המדינה. בפעילותו הציל מן השכחה אוצר בלום של מאות שירי זמר עברי שבלעדי עיבודיו והקלטותיו היו נמחקים ונשכחים מלב. בעבודתו זאת שימר את תרבות הזמר העברי. תרבות חבורות הזמר והמקהלות בארץ בהם מקהלות ילדים ובראשם המקהלה הלאומית 'רינת' חייבת הרבה לעיבודיו רבי הנועם. עיבודיו יוצרים שפה מוזיקלית משלו ומעלים את רמת הביצוע של המקהלות בארץ ובעולם. אהבתו ובקיאותו בזמר העברי התבטאו בכמה סדרות של תוכניות ברדיו ובטלוויזיה. בקיאות זו הופכת אותו למקור ידע מוסמך לחוקרים, סטודנטים, מוזיקאים ולכל שוחרי הזמר העברי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים