על ספסל הנאשמים: גדר ההפרדה

גדר ההפרדה עומדת למשפט העמים: היום (ב') בשעה 11:00 בבוקר (שעון ישראל) ייפתח בבית-הדין הבינלאומי בהאג הדיון המשפטי בנושא גדר ההפרדה.

הדיון בהאג לא יתנהל כמשפט במובן המקובל של המילה. על סמך תצהירי המדינות ועדותן, יחליט הרכב השופטים האם הגדר עומדת בקנה אחד עם החוק הבינלאומי.

בית-הדין יגיש לאו"ם חוות דעת בנושא, לבקשת העצרת הכללית, שהחליטה ברוב של 90 תומכות לעומת 8 מתנגדות לאמץ את הצעת ההחלטה הערבית בנושא. 74 מדינות נמנעו, ובהן ארצות אירופה.

• האו"ם הכריע: הגדר עוברת להאג
• פרשנות: כוחו של בית-הדין 
• משאל גולשים: טיעונים להאג
• עוזי דיין: להופיע בהאג - ולנטוש במחאה
• ערב הדיון: 8 נרצחו בפיגוע בירושלים
  

בפתח הדיון תשמיע המשלחת הפלסטינית את טענותיה, כשהיא מגובה במשלחת מטעם הליגה הערבית בראשות המזכ"ל, עמרו מוסא, ובנציגים מוועידת המדינות האיסלאמיות. הפלסטינים יטענו כי הגדר בתוואי הנוכחי, שחודרת לשטחם ויוצרת מובלעות נצורות, פוגעת בשגרת חייהם, מפרידה בין התלמיד לבית-ספרו ובין החקלאי לאדמותיו.  

ראש המשלחת הפלסטינית, המשקיף באו"ם נאסר אל-קידווה, סבור שטיעוני הפלסטינים לא ייפגעו גם לנוכח הפיגוע הקשה בירושלים. "מבחינה ציבורית, ברור שנגרם לנו נזק מסוים, אבל המסר שלנו ברור גם עכשיו", אמר קידווה בדרכו להאג.  

ישראל הגישה תצהיר לבית-הדין בו היא כופרת בסמכותו לדון בנושא, והחליטה להחרים את הדיון בהתאם. להאג בכל זאת יצאה משלחת הסברה בראשותו של סמנכ"ל ההסברה במשרד החוץ, גדעון מאיר, כאשר המסר העיקרי שמבקשת ישראל לשדר: הקורבן הוא שמובא לספסל הנאשמים. מסר זה, כך מקווים בירושלים, יקבל חיזוק משמעותי בעקבות הפיגוע הקשה בירושלים.   

חרדים אנטי-ציוניים מפגינים בהאג

מחוץ לכותלי בית-הדין צפויות להיערך הפגנות בעד ונגד הגדר. שיאו של היום, מבחינת המפגינים הישראלים, יהיה צעדת מחאה עם תמונותיהם של 972 נפגעי הטרור, שצפויה לצאת ממרכז העיר לכיוון בית-הדין. בסוכנות היהודית מצפים להשתתפות של אלף סטודנטים ואנשי "נוצרים למען ישראל" בתהלוכה. במקביל, תציג משלחת מטעם זק"א את האוטובוס שנהרס כליל בפיגוע הקודם בירושלים.

הרשויות בהאג ערוכות בכוננות מוגברת, והטילו מגבלות רבות על המפגינים משני הצדדים, בהן איסור על הנפת דגלים ושימוש במגאפונים. המשטרה המקומית חילקה את לוח-הזמנים להפגנות והפרידה בין הצדדים הניצים, בניסיון למנוע חיכוכים ביניהם.     

לבית-הדין בהאג הוגשו 30 תצהירים של מדינות המתנגדות לדיון - בהן ארצות-הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת, ועוד עשרות תצהירים נגד ישראל והגדר. כמה מדינות ביקשו להתבטא נגד הגדר, ובהן: אינדונזיה, קובה, סעודיה, דרום-אפריקה, אלג'יריה, בנגלדש, בליז, ירדן, מדגסקר, מלזיה, סנגל וסודן.

שר החוץ שלום הגדיר את המדינות הללו כ"לא חשובות ולא דמוקרטיות", וטען כי השופטים בדיון יחליטו כיצד להצביע בהתאם לעמדת שליטי ארצות מוצאם. היועץ המשפטי של משרד החוץ, אלן בייקר, אמר בציניות: "המדינות והארגונים שיופיעו בבית-הדין הן באמת דוגמאות למדינות עם זיקה חזקה למוסר הבינלאומי. מוזר שמדינה כמו סודן אמורה להלין על ישראל, ומוזרה עוד יותר היא הופעתה של מלזיה, שנשיאה יצא לאחרונה בהתבטאויות אנטישמיות מהחמורות ביותר".

גם במשרד המשפטים עוקבים אחר פתיחת הדיונים בהאג, ומקווים שבית-הדין יראה לנגד עיניו גם את הפיגוע בירושלים. גורם משפטי בכיר אמר ל-ynet: "הפיגוע צריך להוות סימן אדום לבית-הדין,  וצריך לזכור שבפנייה נגד גדר ההפרדה לא הוזכרה אפילו המילה טרור. קשה מאוד שלא להתייחס לפיגוע, שממחיש עד כמה הגדר נחוצה. לשופטים צריך להיות לב של אבן כדי שלא יושפעו".

בירושלים נערכים ליום שאחרי

במשרד המשפטים טוענים כי חשיבות הדיון הולכת ופוחתת, לאור רשימת המדינות המשתתפות בו: "מדובר במדינות איסלאמיות, שאמרו בעבר בעצמן כי לבית המשפט אין סמכות לדון בעניינים כאלה, מאחר שהוא נגרר לסכסוך פוליטי רב שנים שאין לו כלים לעסוק בו".

בירושלים מקווים עדיין שבית-הדין יקבל את העמדה הישראלית, לפיה אין מקום לדיון, אולם שר החוץ שלום כבר סבור שהקרב המשפטי אבוד ממילא. הפלסטינים, כך מעריכים בישראל, ינהלו בבית-הדין מערכה כוללת נגד מעמד הגדר, סוגיית הכיבוש וחוקיות ההתנחלויות, ויעשו ככל יכולתם כדי לבודד את ישראל.   

השר שלום קרא כבר אתמול להיערך ל"יום שאחרי", כאשר פסק-הדין יועבר כחוות דעת לעצרת הכללית של האו"ם. "הטקטיקה באו"ם תהיה לנסות לעקוף את המשא ומתן, להכתיב לישראל כיצד לפתור את הסוגייה המדינית-פוליטית ללא משא ומתן", כך אמר היועץ המשפטי במשרד החוץ, אלן בייקר. "האו"ם משחק פה תפקיד חד-צדדי נגד ישראל".

בישראל מעריכים שהפלסטינים יפעלו להעברת החלטה אנטי-ישראלית נוספת, בהסתמך על פסק-הדין, וינסו לגרור את מועצת הביטחון להטיל סנקציות על ישראל. אולם אז, משוכנעים במשרד החוץ, ארצות-הברית תטיל וטו על כל החלטה אנטי-ישראלית, כפי שכבר עשתה בעבר.   

החלטת בית-הדין תיתפס, כאמור, כחוות דעת מייעצת, ולא יהיה לה תוקף מחייב. ועם זאת, גורמים משפטיים אומרים כי אם יחליט בית-הדין לעסוק בסוגייה, מצבה של ישראל, לפחות מן הבחינה ההסברתית, יהיה "לא טוב". את הסיכוי שישראל תצא מהדיון ללא רבב ובלי נזקים, מגדירים במשרד בזהירות כ"לא גדול".