המתרגם ששוחרר ל-ynet: "המשורר התיר את דמי"
אחרי ארבעה ימים שבהם הוחזק במעצר, בחשד לתקיפת המשוררת והמתרגמת הלית ישורון, שוחרר אייל לוין בן ה-60 לביתו מבלי שהוא עדיין מבין איך זה קרה לו. נכון, היתה לו תביעה אזרחית נגד ישורון - אבל מי האמין שהוא מסוגל לפגוע בה? בראיון ל-ynet הוא מאשים לא את המשטרה, אלא את "המשורר המפורסם" נתן זך, שלדבריו התיר את דמו. זך: "הניחו לי"
המתרגם התל אביבי אייל לוין מביט על עלילת השבוע האחרון בחייו, ומתקשה להאמין. 20 שנה אחרי שתירגם את ספרו של קירקגור "חיל ורעדה", עבר לוין חוויה שצמד המלים הללו מיטיב לתארה.
היום (ג') הותרה לראשונה הפרשה לפרסום. לוין, שמקורביו מתארים אותו כמי ש"אינו יכול לפגוע בזבוב", מצא את עצמו לפתע במרכז פרשת תקיפתה של המתרגמת הלית ישורון. "אני עובר חוויה מרעישה", הוא אומר ל-ynet. "זה דבר מהמם, לא במובן הטוב של המלה. לאדם בגיל 60 שלא התנסה בדבר דומה מעולם, זו חוויה מאוד קשה, ועוד לאדם שיש לו ילד קטן".
ישורון נמצאה ביום חמישי שעבר בדירת היוקרה שלה במגדלי "גבעת אנדרומדה" ביפו, כשהיא פצועה במצב קשה. לאחר ששבה להכרתה, סיפרה לחוקרים כי לא הכירה את התוקף. מאז נותרה בעינה התעלומה שהסעירה את עולם הספרות: מי רצה לנקום בצורה כה אכזרית בישורון?
ביום שישי פורסם כי ללוין יש סכסוך משפטי מתמשך עם ישורון, לאחר שזו דחתה תרגום שביצע עבורה לספר המיוחס לניטשה, "אחותי ואני". במקביל, החל לוין לקבל איומים טלפוניים על חייו, והחליט ללכת ולהתלונן במשטרה. אבל במשטרה לא רק שלא קיבלו את התלונה שלו - אלא שיגרו אותו לתחנה ביפו - ושם הודיעו לו כי הוא עצור בחשד למעורבות בפרשת התקיפה.
מעצרו אף הוארך, תוך כדי שבמשטרה רומזים כי ייתכן שלא לוין עצמו תקף את המשוררת והמתרגמת - אלא שכר ביריונים לעשות כן תמורת תשלום.
אתמול, אחרי ארבעה ימים שבהם לא הוכח דבר, גם בבדיקת פוליגרף שביקשה המשטרה, שוחרר לוין ממעצר ושב לביתו. בראיון ל-ynet הוא אינו מפנה אצבע מאשימה אל עבר המשטרה, אלא דווקא אל "המשורר המפורסם" שמיהר לחרוץ גורלות בפרשה, ולחבר מרעיו. הכוונה היא לנתן זך, שקבע בראיונות לתקשורת: "התוקף התכוון לפגוע לה בראש, בחלק החושב והמתרגם. זה אקט מטורף שלא היה כמוהו בעולם הספרות".
אתה טוען בעצם שהפכת לקורבן - בגלל ספקולציות שהושמעו בתקשורת?
"המשורר המפורסם התיר את דמי. זו פשוט עלילת דם, ועוד מאיפה? מחוגי הקדמה והנאורות. למה אנשים שאמורים לייצג את ההגנה על זכות הפרט, על החמלה, על ההומניזם, על כבוד האדם, למה הם צריכים להיסחף למערבולת של דמוניזציה, ליצור לינץ' כלפי בן אדם על סמך ספקולציה?"
אולי החשד נגדך נראה היה סביר, בעיני אנשים רבים.
"מתחשבנים איתי על איזה סכסוך אזרחי שיש לי עם בני הזוג ישורון? מה, זו חוצפה מצדי? אני הקטן העזתי לקום על הרגליים האחוריות ולהתמודד איתם בבית משפט? המשורר עשה את זה ברגע של חוסר חמלה גמור. בסדר, אז הוא מקורב אליהם, הם זרקו השערה לאוויר, אבל הוא לא עצר ושאל את עצמו אולי זה לא האיש הזה? האם לאיש הזה יש משפחה, האם יש לו ילד קטן? הוא לא שאל את השאלות האלמנטריות המתבקשות".
פורסם שתבעת את הלית ישורון, תביעה שנדחתה במחוזי.
"אז היה לי סכסוך משפטי איתם, מזה נובע שחס ושלום?… מה, היתה בי איזו מפלצת שהסתתרה 60 שנה? מה לי ולפשעים כאלה? מה, אני מכיר אנשים לגייס אותם? זה דמיון לגמרי פרוע".
אין בך כעס גם על המשטרה?
"אני יותר פגוע מההתנהגות של המשורר, ופחות מהרשויות החוקרות, למרות שהם ודאי קצת הפריזו ועשו דברים תמוהים. אני לא בהלוך נפש של התחשבנות עם שלטונות החוק. מה אני צריך להתקומם עליהם אם יש מי שמתנהג בצורה כזו".
מה אתה חש לנוכח תקיפתה של ישורון?
"אני מאוד מצטער על מה שקרה להלית, ואני מצפה להבראתה המהירה והמלאה".
החברים הסתכלו עליך קצת אחרת מאז הפרסום?
"אני מרגיש הרבה תמיכה מהחברים. אנשים יודעים למה אני מסוגל ולמה לא. השאירו לי עשרות הודעות בטלפון, אחת מחממת יותר מהשנייה, אנשים גם באים לבקר אותי. אבל אני שואל את עצמי מה קורה לאנשים שאין להם תמיכה, כשפתאום אתה נזרק כמו איזה קורבן למולך?
"יש לי ילד בן 12, שמאז שנולד לא החסיר יום אחד איתי, ולפתע השמים נפלו. הרי דבר כזה יכול להוביל להרס משפחות, להרוס אנשים".
תגובה
המשורר נתן זך סירב להגיב על האשמותיו של אייל לוין: "התקשרתם אלי כבר מספיק פעמים. הניחו לי", אמר ל-ynet, ולאחר מכן טרק את הטלפון.
לפנייה לכתב/ת 
