משפט הגדר

התובע, נ', טען כי שכנו, מ', הפר הסכם שהיה ביניהם בו התחייב להשתתף במימון בניית חומת ההפרדה בין המגרשים. נ', שתבע משכנו 6,359 שקל, טען בבית המשפט כי הנתבע לא שילם את מחצית עלותה של הגדר, כמוסכם וכפי שהתחייב. גדר ההפרדה שהעסיקה את בית המשפט נבנתה משני חלקים: חומת אבן ומעליה רשת ברזל.

הנתבע אישר כי התובע אכן בנה חומה וטען כי הוא הסכים לשלם מחצית מעלותה בלבד, ללא רשת הברזל. עוד צין הנתסע, כי גם לזאת הסכים מטעמי שכנות טובה בלבד.

השופט שהוסמך על ידי הצדדים לפסוק בדרך של פשרה על סמך הראיות שהוצגו בפניו, חייב את הנתבע לשלם לתובע סך 5,000 שקל. "נראה לי", כתב בהחלטתו, "שיש לשבח את הצדדים שהסכימו למתן פסק דין ללא נימוקים, בעיקר על רקע מהות העניין והיותם של השכנים שכנים הממשיכים לגור זה לצד זה".

בפסק הדין הביע השופט תקווה כי חיסול המחלוקת בתיק תהווה סימן ופתח ליצירת יחסי שכנות טובה וחברית מעתה ואילך בין הצדדים.