גבאי על מקורות: כך "קנינו" שינוי מבני

משרד האוצר, חברת מקורות, משרד התשתיות וההסתדרות חתמו שלשום (ג') על הסכם לשינוי מבני בחברת המים הלאומית, מקורות. הממונה על החברות הממשלתיות במשרד האוצר, אייל גבאי, מספר בשיחה עם ynet, על מה שהתרחש מאחורי הקלעים של המו"מ שהוביל להסכם.

המו"מ על השינויים במקורות נמשך 10 שנים. מה הוביל פתאום לפריצת הדרך?

"יש מגמה, בשנה האחרונה, של יותר ויותר הצלחות בשינויים מבניים. שני הצדדים למו"מ: ועדי העובדים ופקידי משרד האוצר, למדו הרבה דברים שעוזרים להם להתקדם טוב יותר מבעבר. מצד העובדים, יש הבנה, שאם הם לא ילכו עם השינויים המבניים בהסכמה, השינויים המבניים יגיעו אליהם בלא הסכמה. ועד עובדי מקורות התחיל בעמדה מאוד קיצונית, של 'לא יהיה הסכם, אלא אם כן יהיה הסכם שישמר בדיוק אתה התנאים הקיימים'. הם צעדו כברת דרך ארוכה מאוד עד להסכם שהושג השבוע".

ומה השתנה בצד שלכם, באוצר?

"האוצר הבין שצריך להתמקד במה שחשוב באמת, בליבה, בשינויים המבניים עצמם. בעבר הייתה גישה, ש'לא נותנים לעובדים כלום. הם צריכים לקבל את מה שאנחנו מציעים, וזהו'. היום הגישה היא, שבשביל לקבל את הליבה, אתה צריך לעשות מה שאתה יכול כדי ללכת לקראתם בדברים שהם לא ליבה".

כמו?

"כל שאלות התגמול אינן ליבה. בהסכם עם מקורות בהחלט הלכנו הרבה לקראת העובדים בשאלות של תגמול. יש תג מחיר, ואנחנו לא יכולים 'לקנות' הפרטה מוצלחת בלי להסתכל על תג המחיר. בתמורה לתגמול כספי, אתה קונה את השינוי המבני במשק. כשאתה עושה חישוב של עלות מול תועלת למשק בטווח הבינוני והארוך, ברור שעדיף לשלם יותר ולהרוויח משק בריא יותר. אתה צריך להגיד, 'בסדר, אז העובדים יקבלו תנאים קצת יותר טובים, אבל החברה תתייעל וזה מה שחשוב באמת'".

מדינויות כזאת עלולה לחשוף אתכם ללחצים גדולים של התקשורת, של הציבור ושל הדרג הפוליטי. אתה לא חושש שיגידו, שאתם ממשיכים לפנק את הוועדים החזקים, ושיערבבו אתכם בכל מה שאומרים עליהם, סחטנים, פרזיטים וכו''?

"הדרג הפוליטי דווקא יותר קרוב לעובדים מאתנו. בדרך כלל הוא חשוף ללחצים הפוכים מאלה שאתה אומר: לוחצים עליו דווקא לוותר לעובדים. לי קל יותר להתעמת עם ועד עובדים: אני לא חבר אתם במפלגה שלהם, אני לא חייב להם שום דבר.

"לפעמים העובדים מעדיפים לשבת במו"מ מול הדרג הפוליטי, בתקווה ששם הם ישיגו יותר, וזאת לרוב טעות, כי הם סוגרים דברים עם הדרג הפוליטי שהדרג המקצועי אחר כך מכשיל. אני חושב שיו"ר ועד עובדי מקורות, מאיר אלעזרה, ניהל את המו"מ בצורה חכמה מאוד, כשהחליט לסגור את הדברים מול הדרג המקצועי. הוא ישב עם ביבי ועם פוליטיקאים נוספים, אבל הוא סגר את ההסכמים אתנו.

"בקשר לתגובות בתקשורת: אני לא אוהב את כל ההתלהמות נגד העובדים. אני קורא את התגובות שכותבים עליהם באינטרנט, סחטנים, פרזיטים, וכו', ואני מזדעזע. אני מבין את העובדים. האינטרסים שלהם לגיטימיים. חלקם נלחמים על פריבילגיות שהם רגילים להן, וזה גם לגיטימי. חלקם נלחמים על הקיום שלהם. הוועד במקורות נלחם בגבורה על קיומם של העובדים. זה לגיטימי ומכובד, וטוב שיש ועדים כאלה.

"בסופו של דבר, אנחנו נקבל מקלחת קרה בתקשורת בכל מקרה. אם נדפוק את העובדים, יגידו שאנחנו רומסים את זכויות הפרולטריון. אם נלך לקראתם, יגידו את כל מה שאמרת עכשיו. אני מעדיף להתעלם מהשיקולים האלה, כי הם לא מובילים לשום מקום טוב.

"חשוב לזכור שוועדי העובדים הם דרג פוליטי. יו"ר הוועד צריך לחשוב על הבחירות הבאות שלו לראשות הוועד. הוא צריך לחזור לעובדים ולהראות שהוא קצר הישגים. הוא צריך לייצר משברים, לשבור את הכלים ולהראות לכולם שהוא קיבל את מה שרצה.

"לפעמים עדיף לנו ליצור תמונה בתקשורת, כאילו משרד האוצר נכנע לעובדים, בשביל לעזור לוועד לשווק את ההסכם מול העובדים. אנחנו צריכים לוותר לפעמים על האגו שלנו בשביל שההסכם יצליח. האגו האישי שלי יתחזק אם אצור שינויים מבניים מוצלחים במשק, לא מזה שיכתבו בעתון שדפקתי את העובדים".

האם פריצת הדרך שהשגתם במקורות תתרחש בקרוב גם בחברת החשמל ובנמלים, או שהמצב שם שונה?

"המצב שם קשה יותר. במקורות עמדתי מול איש אחד, אלעזרה, שניהל את המו"מ בעצמו וקיבל גיבוי חזק של כל הוועד. זאת אחת הסיבות שאני לא אוהב את הקלישאות נגד הוועדים החזקים. עובדי הנמלים באים למו"מ בתור 3 ועדים שונים, שגם ביניהם יש קבוצות שונות עם אינטרסים וגישות מנוגדות. אני מנהל שם מו"מ עם 15 אנשים. זה לא פורום שיכול לקבל החלטות. זה פורום שהדינמיקה בו מוכתבת על ידי הקיצוניים. יש שם בעיה.

"גם בחברת החשמל המצב לא פשוט. ראית כמה קשה להזיז שם את נושא הגז הטבעי. כשהיה את יורם (יו"ר ועד עובדי חברת החשמל, יורם אוברקוביץ' ז"ל, ת.ג.) היה לנו גורם אחד שהוביל את כולם, שאפשר היה לסמוך עליו. הוא היה פרטנר לא קל, אבל הוא ידע לקבל החלטות אמיצות. עכשיו המצב שם לא פשוט.

"ועד חזק זה ועד טוב, כי אפשר לסגור אתו דברים. תראה לאלו הישגים הגענו בבזק. יש שם ועד של 8,000 איש, אבל יש להם יו"ר חזק והם הולכים אחריו באש ובמים. להיות יו"ר של ועד עובדים זה תפקיד קשה, שלא כל אחד יכול לבצע. צריך כושר מנהיגות וכושר ביצוע כדי להנהיג ועד עובדים גדול, ולא לכל אחד יש תכונות כאלה".

אנשים שמנעורבים במשאים ומתנים מהסוג הזה אומרים שיש פער תרבותי שמקשה מאוד על ההידברות בין פקידי האוצר לעובדים.

"זה נכון מאוד. מטבע הדברים, לפקידים באוצר יש נטייה להיות תכליתיים, לסגור הסכמים מהר כדי להגיע לתוצאות, ואילו העובדים מעדיפים לקחת את הזמן, ולנהל את המו"מ לאט, עם שיחות ארוכות והרבה משברים בדרך, כדי ליצור אמון. זה גורם שיכול להרים או להפיל מו"מ לא פחות מהפרטים עצמם. אם אין אמון אישי זה מסוכן מאוד.

"צברתי נסיון אדיר עם עובדים ב-15 חודשים האחרונים. כמעט כל יום אני פוגש עובדים מוועד כלשהו: חברת החשמל, בז"ן, עשות אשקלון, מקורות, בזק. אני בהחלט מרגיש שלמדתי מכל התקופה הזאת, ושאני מבין דברים שלא הבנתי בעבר".