שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כך נשיג את ה"החיידקים הטובים" שהגוף שלנו צריך
    צריכה קבועה של מזונות שמספקים לנו "חיידקים טובים" לגוף, יכולה לפתור לנו בעיות רבות: מטיפול בשילשולים ובאלרגיות ועד מניעת מחלת הסרטן

    חיידקים. מילה שלא נשמעת טוב, כמעט בכל הקשר. אלא שגופנו מתקיים, מתנקה ומתנקז בעזרתם של חיידקים טובים וידידותיים, ופטריות שונות המועילים לנו בדרכים רבות, כמו למשל ייצור ויטמינים וחומרים נחוצים אחרים.

     

    אוכלוסיית חיידקי המעיים כוללת מספר קבוצות. העיקריות הן: ביפידובקטריום, אנטרובקטר ואצידופילוס. חיידקים אלה, המכונים פרוביוטיים (כלומר, מעודדי חיים), ניזונים בעיקר מסיבים ומחומרים המצויים בפירות ירקות ובדגנים מלאים.

     

    אלא שקיימים מספר גורמים ותנאים שמביאים להקטנת אוכלוסיית "החיידקים הטובים" במעיים:

     

    שימור המזון: כתוצאה מאורח החיים המערבי משתמשת תעשיית המזון בעיקר בחומרי שימור כימיים במקום בתהליכי תסיסה - שהיו מקובלים בתקופה הקדם תעשייתית והעשירו את המזון בחיידקי מעיים טובים, שכיום לא נמצאים באוכל המשומר.

     

    שימוש נרחב באנטיביוטיקה: מדובר בשימוש רב מאוד באנטיביוטיקה, הן בתעשיית העופות והן כמעטפת חיצונית למזונות מסוימים.

     

    טיפול אנטיביוטי במחלות וירליות: למרות המאמצים המושקעים בהסברה שנטילת אנטיביוטיקה איננה נחוצה במחלות ויראליות, עדיין ניתן לפגוש במקרים של נטילת אנטיביוטיקה שלא לצורך במצבים כאלה, בעיקר בשל לחץ של ההורים על הרופא, או בשל חששו של הרופא מפני סיבוכים עתידיים (המופיעים בדרך כלל באחוז נמוך של החולים). התוצאה הסופית היא פגיעה באוכלוסיית "החיידקים הטובים" במעיים והתפתחותם של זני חיידקים עמידים.

     

    אורח חיים "נקי מדי": מחקרים מראים, שילדים שנולדו וגדלו בסביבה כפרית אמיתית ולא סטרילית, נטו לסבול פחות מחוסר חיידקים פרוביוטיים וחלו פחות במחלות אלרגיות וזיהומיות.

     

    היתרונות הרפואיים בצריכת "חיידקים טובים"

     

    מניעת תגובות אלרגיות: צריכת מוצרים פרוביוטיים מסייעת לגוף במגוון תחומים, דוגמת האלרגיה. במהלך 20 השנים האחרונות מסתמנת עליה עצומה בשכיחותן של מחלות אלרגיות בילדים, בצד עליה בחומרתן של מחלות כמו אסתמה, מחלות עור שונות, נזלת כרונית, קדחת השחת ועוד. מחקר שנעשה לאחרונה בדק את שכיחותן של מחלות אלרגיות בקרב ילדים של נשים עם היסטוריה משפחתית של אלרגיה מסוגים שונים. מממצאי המחקר עולה, כי אצל נשים שטופלו בחיידקים פרוביוטיים חודש לפני הלידה ועד 6 חודשים לאחריה, הייתה ירידה של 50% בשכיחותן של מחלות אלרגיות בקרב ילדיהן, ביחס לקבוצת ביקורת שלא קיבלה פרוביוטיקה.

     

    ההסבר לתופעה מצביע על החיידקים הפרוביוטיים כמעודדים מסלול מסוים של מערכת החיסון עקב חשיפה לחומרים שונים המופרשים מהם, כך שמערכת החיסון לומדת להכיר חומרים אלה בגיל מאוד מוקדם ואז נמנעת תגובה אלרגית לאותם חומרים בגיל מאוחר יותר. הסבר נוסף מצביע על הפיכת רירית המעיים לסלקטיבית יותר עקב האינטרקציה עם החיידקים היושבים עליה. בדרך זו היא מונעת כניסת חלבונים לא רצויים לגוף, העלולים לגרום לתגובה אלרגית.

     

    ירידה בהתקפי דלקות מעיים: אצל חולים עם מחלות מעיים דלקתיות, כמו מחלת קרוהן או קוליטיס, נמצאו פחות "חיידקים טובים" במעיים, ובעיקר מסוג לקטובצילוס וביפידובקטריום. מחקר שבדק במשך שנה חולים במחלות אלו, שטופלו ביוגורט המכיל חיידקים פרוביוטיים, מצא ירידה במספר ההתקפים הקשים מ-9 בשנה להתקף אחד בלבד. כלומר, שיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים.

     

    פטרייה בנרתיק: נשים רבות נוטות כיום לפתח בנרתיק פטרייה המלווה בגרד, צריבה והפרשות, בעיקר אחרי טיפולים אנטיביוטיים בעת מחלה. טיפול בפרוביוטיקה משפר משמעותית את הסימפטומים ואף יכול לרפא את הבעיה. החיידקים הפרוביוטיים מקטינים את שטח המחיה של הפטרייה, עקב תחרות, ומביאים חזרה את הפלורה בנרתיק לרמה מאוזנת ותקינה.

     

    מניעת זיהומי מעיים ושלשולים: מחקר שבדק את שכיחות זיהומי המעיים והשלשולים בחולים מאושפזים גילה ירידה משמעותית במספר הזיהומים אצל חולים שטופלו בפרוביוטיקה. מחקר אחר בדק מטיילים שנסעו לאזורים בהם זיהומי המעיים נפוצים וגילה כי נוסעים שנטלו פרוביוטיקה נטו לחלות פחות, ביחס לנוסעים שלא נטלו טיפול זה.

     

    טיפול בשלשולים: נטילת פרוביוטיקה בזמן שלשול חריף מקצרת את משך המחלה ומקלה על התופעות הנלוות.

     

    פרוביוטיקה וסרטן: מחקרים נוספים, אשר עד עתה נעשו רק בעכברי מעבדה, מראים כי לחיידקים הפרוביוטיים יש את היכולת לייצר חומרים בעלי השפעה מעכבת סרטן. לאור העובדה כי סרטן המעי הגס הוא השני בשכיחותו לאחר סרטן ריאות, ניתן להבין כד כמה יש לתחום הפרוביוטיקה השלכות מרחיקות לכת לגבי בריאותנו.

     

    מקורות החיידקים הפרוביוטיים

     

    המקור העיקרי הוא היוגורט, שהינו חלב שעבר תסיסה עם חיידקים פרוביוטיים. כתוצאה מהתרבות חיידקים אלה ופירוק הסוכרים בחלב גורם תהליך התסיסה ליצירת המרקם הייחודי ליוגורט. מאחר והלקטוז, המהווה את אחד הגורמים העיקריים לאלרגיה לחלב, עובר פירוק, היוגורט מתעכל היטב גם אצל אנשים הסובלים ממחסור בלקטאז (אנזים במעיים המפרק לקטוז). יתרונו של היוגורט הוא בתכולה הגבוהה של חיידקים פרוביוטיים חיים ובהיותו מזון קל לעיכול ועשיר בחלבון וסידן זמינים. מקורות נוספים לחיידקים פרוביוטיים הם הכרוב הכבוש והקפיר (משקה חלב חמוץ).

     

    צריכה בכל גיל

     

    צריכה קבועה של מזונות המעודדים את מושבות החיידקים הטובים במעיים מומלצת בכל גיל. במהלך נטילת אנטיביוטיקה מומלץ ליטול תוסף מזון של פרוביוטיקה, על מנת לצמצם את הנזקים הנגרמים לאוכלוסיית "החיידקים הטובים". חשוב לזכור, כי חיידקים טובים אלו זקוקים למזון בדמות הסיבים הנמצאים בירקות, פירות ודגנים מלאים. ולכן, מומלץ לצרוך מזונות אלו ביד רחבה.

     

    יש לכם עוד שאלות על רפואה משלימה? היכנסו לפורום של ד"ר מוטי לוי , וקבלו תשובות ישירות ממנו

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר הבריאות MIOK, לחצו כאן
    צילום: אביגיל עוזי
    יוגורט. מקור מצוין ל"חיידקים טובים"
    צילום: אביגיל עוזי
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים