בארץ אהבתי

מה, כבר נגמר? "ארץ נהדרת", ערוץ 2, שישי 20:00

אבל יאללה, קטן עלינו. "נהדרת" הסתיימה בטור דה-פורס מובהק שבשיאו הופעת האורח של ג'ייסון אלכסנדר. זו היתה הופעה מושלמת. קצרה, מחודדת, בלתי מאומצת, ואפילו בתוספת ויטמינים של שלום ואהבה. בונבוניירה.

גם מעבר לזה, נתנה "נהדרת" שעות נוספות בשישי ויצאה מחיינו חוצץ, ובענק. מה, כבר נגמר? מסתבר. יותר מכל דבר אחר, הוכיחה "נהדרת" בעונתה הראשונה כי ניתן לעשות כאן תוכנית בידור פריים-טיימית שבועית מצליחה, מוערכת, סאטירית במידה, אם רק נצמדים לספר החוקים האמריקאי בנושא: קבוצת טאלנטים מוכשרים ועדיין-רעבים, וחשוב מזה – קבוצה של תשעה-עשרה כותבים. ביום. לפחות.

זה אולי הלקח העיקרי; תוכנית עם מדחף של תשעה-עשרה כותבים מסוגלת להוציא גיליון ציונים רצוף תשיעיות ועשיריות (טוב, נו, היו גם חמישיות ושישיות, אבל לא בכמות שתהרוס את הממוצע). לרוב תוכניות הבידור המופקות בארץ יש עדיין שניים-שלושה כותבים, והציון בהתאם. "ארץ נהדרת" לא חסכה עלינו; תקציבה הגדול הושקע בדיוק במקומות הנכונים – טאלנטים יקרים אבל לא משומשים, כלומר בשיאם, וערימה של כותבים שהביאו קבלות. זה כל השוני, וזו נוסחה שראויה להילמד גם אצל זכייניות אחרות; אנחנו באמת רוצים להתקדם, ו"ארץ נהדרת" הוכיחה שאנחנו מסוגלים.

הדור הבא? "האקדמיה לצחוק", ערוץ 2, שישי, 22:20

הגיע הזמן, באמת שהגיע, לגדל פה דור חדש של סטנדאפיסטים, כי אלוהים ויאיר לפיד (במקרה שלא מדובר באותו אחד) יודעים כמה קשה למצוא אפילו קול בודד חדש ומקורי בתחום. "האקדמיה לצחוק" מתיימרת לגלות 13 כאלה. בהצלחה (אמר ונשנק מצחוק).

פרק החשיפה של "האקדמיה" הוכיח את מה שכבר ידעתם; אין על "קשת" באריזת ושיווק קונספט בידורי וביצירת ערב שידורים במשקל נוצה שישאיר אתכם בבית, גם אם תרגישו בסופו בחילה קלה של מי שבלעו יותר מדי שוקולדים. פתיחת "האקדמיה" סבלה מרוב התסמינים הידועים של השקת תוכנית מציאות: שיפוצי הווילה שבה יגורו המשתתפים (אבוי, העסק נגמר בדחיסת חנות איי.די. דיזיין שלמה לדירה אחת); המשתתפים מקבלים את הבשורה כי עלו לשלב הבא, כשברקע שוב הסלונים המכוערים בבתים הפרטיים, המשפחה הצוהלת מסביב, הנייד ביד. הפעם, לקישוט, היו אפילו כמה בדיחות רוסים, ערבים ומזרחים. דה יוז'ואל.

אבל. יש אבל. "האקדמיה" מכנסת לדירה אחת קבוצת אנשים שנדמה שיש להם מה לומר ולהציע. כל אחד מהם מביא מהבית סוג של אינטליגנציה וכישרון בסיסיים, להלן ב-200 אחוז יותר ממה שכל משתתפי "פרויקט וויי" הביאו יחד. אם לקחת הימור, שימו עין על מירב הרמל מרחובות, שהפכה את עודף משקלה לרצף בדיחות מדויק, ולנחמן ישראל ("עמרם מצנע הוא דוב פנדה"), שעושה, נדמה לי, משהו מכיוון לגמרי אחר. לא יעזור; "האקדמיה" עלתה לשלב הבא, להלן לצפיה נוספת בשישי הבא. ריח חריף של סכנת התמכרות התפשט בחלל הסלון.