שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עדיין צדיק
    עשר שנים מלאו לטבח שביצע הד"ר ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. בישוב היהודי בחברון, המיתולוגיה כבר צמחה לממדי ענק. ההסבר הנפוץ הוא שגולדשטיין מנע במעשהו טבח נגדי - ביהודים. ויש מי שמיצר על כך שלא באו נוספים בעקבותיו. בסוף השבוע יערכו אנשי הימין הקיצוני שורת הילולות לזכר המעשה - כדי לא לשכוח. כתבה ראשונה בסדרה

    "ברוך גולדשטיין היה צדיק מהיום שהכרתי אותו. הוא לא היה רופא טיפוסי, שחצן. הוא היה עדין, מתעניין בכל אדם. אני משוכנעת לחלוטין שברוך הציל את חיינו. אולי אני חייבת לו את חיי".

     

    אלישבע פדרמן יושבת בגן על שם שלהבת פס ז"ל בשכונת אברהם אבינו, ומביטה בחצי חיוך לעבר הנוף החברוני. העיר שלפני עשור בדיוק חוותה את אחד ממעשי הטבח הקשים בתולדותיה, היתה השבוע שקטה ושוממת. ההילולות של הימין הקיצוני לרוצח יגיעו בסוף השבוע. בינתיים, מתכוננים בישוב היהודי לגדודי התקשורת שיבקשו לנבור ולחפש מה בעצם נותר מהאידיאולוגיה שבשמה נכנס הד"ר ברוך גולדשטיין לאולם התפילה המוסלמי במערת המכפלה, באותו שחר של דמים. האידיאולוגיה שבעטיה טען את נשקו שוב ושוב, ורצח 29 מתפללים על ברכיהם.

     

    850 יהודים גרים היום בחברון, מוקפים ברבבות מוסלמים. נדמה שכל עשרה מטרים תוכלו למצוא עמדה צבאית - או אנדרטה לזכר נרצחים בפיגוע. זה הגרעין הקשה של ההתיישבות ביהודה ושומרון. גרעין האמונה. כאן לא מאמינים בגדרות - או בפיצויים. וכאן גם חיים עם זכר הטבח של 1994 - ועם הכתם שדבק בישוב.

     

    לאלישבע פדרמן, רעייתו של העציר המינהלי נועם פדרמן, כמו לרבים בישוב, יש תזה לגבי הטבח. "במעשה שהוא עשה - ברוך הציל אותנו. אני מעריכה את זה שהקריב את חייו. צריך להבין: היו התרעות חמות, על כוונה לבצע פיגוע, וברוך בתור רופא ידע על כך. קראו לו להיערך לקראת מצב של טיפול בעשרות פצועים".

     

    "מופז אמר לנו: יהיה פיגוע"

     

    הסברה לפיה ד"ר גולדשטיין ידע על פיגוע גדול המתוכנן נגד תושבי חברון היהודים, והקדים לפגוע בערבים - נשמעת לא אחת בחברון. מעין גרסה ממוזערת למלחמת ששת הימים: לא טבח - אלא "הבא להורגך - השכם להורגו". 

     

    "צריך להבין את השתלשלות האירועים", טוען דובר הישוב היהודי, נועם ארנון, שמשרדיו שוכנים ליד הגן. "בערב חנוכה נרצחו מרדכי לפיד ובנו שלום

    - החבר הכי טוב של ברוך גולדשטיין והבן שלו. זה שבר אותו. כל בוקר היו כותרות בעיתונים - 'החמאס מתכנן פיגוע גדול בחברון'. היו התרעות מחרישות אוזניים. שאול מופז, אז מפקד יו"ש, יומיים קודם הגיע לקרית ארבע ואמר: 'הולך להיות פיגוע גדול בימים הקרובים. אנחנו לא יכולים לעצור - יש לנו הנחיות של הדרג המדיני'. לגולדשטיין אמרו להכין חדרי פינוי לעשרות נפגעים. הוא נקלע למשבר נפשי והגיע למסקנה שאין לו ברירה. למרות שאני לא חושב כמוהו, הוא האמין בכל ליבו שמעשה נקם ימנע פיגוע".

     

    הטבח, משוכנע ארנון, הוא תוצר של הסכמי אוסלו. בעקבותיו, לדעתו, נוצרה הסתה תקשורתית עזה נגד הישוב. "עמדנו בפני מצב שלא עמדנו מולו קודם - סכנת גירוש וחורבן של קהילת חברון. דבר כזה לא היה מאז טבח היהודים ב-1929. זה אילץ אותנו להתמודד - ואני חושב שבסופו של דבר חיזק אותנו".

     

    מוסלמי שהתגייר: "משהו השתבש אצלו"

     

    יעקב לא אוהב לדבר על ימי הטבח. מבין הטיפוסים השונים הממלאים את חברון, הוא ללא ספק עוף מוזר במיוחד: מוסלמי לשעבר, תושב חברון, שהחליט להתגייר - ולחצות את הגדר. אלה אינם חיים קלים - והוא מתרצה לדבר, בתנאי שלא נחשוף את פרטיו המלאים.

     

    "בתקופה של הטבח, ערב פורים, עוד גרתי בירושלים. אני זוכר שחברים סיפרו לי שבמהלך קריאת מגילה ביום חמישי בחברון, התפרצו ערבים וצעקו 'אללה הוא אכבר, איטבח אל יהוד - מחר פיגוע'. באותו שלב, ברוך גולדשטיין סגר את המגילה. הוא חזר בבוקר, מוכן עם מחסניות. אבל כנראה השתבש אצלו משהו. זה לא היה מתוכנן".

     

    יעקב מספר: "ברוך היה כמו אח שלי. היו לי שיחות ארוכות איתו. בחלום הרע ביותר לא היה חושב על זה, אבל הנתונים בשטח והידיעות של צה"ל… את המעשה עצמו אני לא מצדיק. אני לא חושב שיש מישהו שיבוא, ירים דגל כחול לבן ויגיד - יחי ברוך גולדשטיין, הוא צדיק. כשאויב נפצע, עוזרים לו. הוא היה צדיק לפני המעשה. לא יודע מה אחרי".

     

    המיתולוגיה של ברוך גולדשטיין, בין אם נרצה או לא, ממשיכה לרדוף לא רק את הישוב בחברון, אלא את יחסי הישראלים והפלסטינים, גם עשר שנים אחרי. היא לובתה באדיקות על ידי אנשי הימין הקיצוני, שכתבו עליו (הספר "ברוך הגבר"), הקימו אנדרטה על קברו (שנהרסה בעקבות מאבק משפטי), ערכו עצרות והילולות - ומתכוונים להפוך גם את יום השנה הזה לחגיגה. בחג הפורים, מתכוונים הפעילים לקרוא את מגילת אסתר ליד קברו של גולדשטיין בקרית ארבע.

     

    בימים הקרובים יפיצו ברחבי ירושלים כרזות עליהן נכתב: "הקדוש ד"ר ברוך גולדשטיין הי"ד, ויהיו החיים אשר הציל במותו רבים מאשר הציל בחייו. חסיד בלבבו, עניו בהליכותיו, נדיב לב במעשיו וקדוש במותו". בתחתית המודעה מצוין המקום והזמן בה תתקיים ההילולה.

     

    "אם היו עוד כמוהו..."

     

    אלא שמה בדיוק חוגגים? התשובה, למרבה ההפתעה, היא תקווה. תקווה לעתיד שונה. "אם היו קמים עוד כמה יהודים ומחסלים, היינו יוצאים אולי מהמצב הזה", מסבירה בלה גונן, תושבת גבעת החרסינה. "צריך להבין - הערבים לא צריכים סיבה. אנחנו לא שונאים אותם, הם שונאים אותנו. הערבים אומרים - אנחנו מבינים רק כוח. אנחנו לא עם של מרצחים. גולדשטיין הוא צדיק".

     

    נתן לוי, תושב קרית ארבע, מדגיש: "אני מצדיע לברוך גולדשטיין גם היום. אני לא הייתי עושה את זה, כי אני פחדן - אבל אני מצדיק אותו. תבינו - חונקים בן אדם בכל הכוח. מה הוא יעשה? יגן על עצמו. אם היו קמים עוד אנשים כמוהו - אני מאמין שהאינתיפאדה לא הייתה". 

     

    שעת דמדומים בחברון. זה הזמן לתפילת מנחה וערבית. הגברים באזור מחפשים מקום למניין, וברקע נשמע קול קריאת המואזין. קבוצה של ילדים יהודים, כבני 5-6 בלבד, מיידים אבנים לעבר רכב של כוח המשקיפים האירופי ומצליחים לשבור את אחת המראות. החיילים במקום מרחיקים את הילדים. אביו של אחד הילדים קורא לו, מנשק אותו בראשו ואומר: "אתה צדיק, כל הכבוד, אבא אוהב אותך". אני מתבוננת בו בפרצוף משתאה, והוא מסביר: "אלה שונאי ישראל".

     

    כתבה ראשונה בסדרה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום : גלי תיבון
    פדרמן. הציל את חיינו
    צילום : גלי תיבון
    צילום: זום 77
    ארנון. זה חיזק אותנו
    צילום: זום 77
    צילום: זום 77
    קבר גולדשטיין בקריית ארבע
    צילום: זום 77
    תומכיו של גולדשטיין מחלקים חומר אודותיו
    צילום: זום 77
    ברוך גולדשטיין. 10 שנים אחרי
    צילום רפרודוקציה: זום 77
    יין עם כיתוב לזכר גולדשטיין, שהפיצו תומכיו
    צילום: זום 77
    מומלצים