"מקרה אלימות אחד מגרה אנשים אלימים נוספים לפעול"
ד"ר שרה איוניר, מטפלת זוגית ומשפחתית, מסבירה את ריבוי מקרי האלימות במשפחה בסוף השבוע: "רצח טראגי מתסיס את האלימים בפוטנציה ומהווה אישור לעשות מעשה", והיא מדגישה: "אלימות היא דבר שחוזר על עצמו. אל תאמינו להתנצלות על מעשה אלים. בלי טיפול - המעשים לא ייפסקו"
"אלימות היא תופעה מדבקת, אבל אפשר לזהות תנאים שמאפשרים ביטוי קיצוני שלה", אמרה ל-ynet ד"ר שרה איוניר, מומחית בטיפול זוגי ומשפחתי.
בעקבות ריבוי מקרי האלימות בסוף השבוע, בהם נרצחו מריה ואולג לים מערד, ונטליה זילברשטיין מאשדוד, ובעקבות ניסיון הרצח שאירע הבוקר (יום א') בקרית מוצקין, אומרת ד"ר איוניר על התופעה: "צריך להבחין בין אלימות אימפולסיבית למתוכננת. במקרה בתאילנד האלימות היתה מאוד מתוכננת. אבל יש בהחלט אלימות אימפולסיבית, ומה שגורם לה זה מה שמביא כל גבר ואישה שחיים יחד, ללחץ, למתח ולהצפה בזעם.
"דברים פשוטים שמעוררים בקרב כל זוג נורמלי מעט מתח, כמו התנגדות של בת הזוג לעמדת בן הזוג, קנאה, דחיה או זלזול, ואפילו רצון להיפרד, מעוררים לחץ שאינו בר כיבוש בקרב מי שהפתיל שלהם קצר, בקרב מי שאינו מסוגל לשלוט על עצמו, ואז ההתפרצות היא חריפה".
התנהגות אלימה היא התנהגות שצפויה לחזור על עצמה. מחקרים מוכיחים שאחרי פעם או פעמיים של אלימות, כ- 50% מהאנשים חזרו להכות ולהיות אלימים. אחרי שלוש פעמים עלה הסיכוי להתנהגות חוזרת לקרוב ל-70%. האלימות הולכת ומחריפה עם הזמן. כך שאף פעם לא כדאי לאישה לקבל התנצלויות. עד שאין התערבות טיפולית או ענישה המקרים יחזרו".
תנאים להתעוררות של אלימות
"יש כמה תנאים שמביאים להתעוררות האלימות. אדם מאוזן בעל שליטה עצמית יודע להרגיע את עצמו, אבל אנשים אלימים לא שולטים בעצמם, ובמקרים מסוימים מסתובבים כמו פצצה מתקתקת וכל גירוי קטן יכול להוביל אותם לפיצוץ. הם עורכים דמוניזציה של השני. לגברים כאלה יש מחשבות שמייחסות כל הזמן כוונה שלילית למחשבות ולפעולות של השני, דבר שמעורר את האלימות שלהם.
"בנוסף, תפיסות חברתיות שמגיל צעיר חיים בתוכן, נותנות לגיטימציה להתנהגות אלימה. אנשים חיים בתפיסה שנשים צריכות לציית לבעליהן, שמכות הן דרך לגיטימית לחנך. או תפיסה שאישה אחראית ליחסים, ואם משהו משתבש ביחסים, אז משהו לא בסדר בה והיא צריכה לשלם".
"גם תנאי רקע של תסכול כללי סביב אבטלה, שתיה וכשלונות משחקים תפקיד בהחצנה של תנאי הלחץ.
"באופן כללי אנחנו נמצאים בחברה במצב של אלימות גבוהה סביבנו, חברה מאוד אלימה בה אנשים מתים כל הזמן. יש זילות בחיי אדם, יש תסכול גדול סביב מצוקה כלכלית, חברתית ותרבותית. אבל לא הייתי תולה את זה רק בכך, שכן תמיד היתה אלימות. היום היא גלויה יותר ומגיעה מהר יותר לידיעת ארגוני נשים, מרכזים של נשים מוכות ומפה לתקשורת. פונים יותר למשטרה ונשים "מחזירות" יותר, בעיקר נשים צעירות. הבעיה שהן לפעמים לא לוקחות בחשבון שהגברים חזקים יותר ולכן פציעות ופגיעות אצל הנשים הרבה יותר חריפות גם במקרה שמחזירות.
האלימות כמחלה מדבקת
"מדובר באפידמיולוגיה, בתופעה מדבקת. תמיד רצח טראגי מאפשר לאלימים בפוטנציה דחיפה ואישור לעשות מעשה. בניגוד להיגיון של האיש המאוזן, שמבחינתו זה מעשה איום, האיש האלים בפוטנציה יגיד "הגיע לה. גם אני יכול לעשות את זה". עצם זה שזה קורה מגרה אותם ומשחרר אותם מעכבות".
"בעולם המערבי ידוע, שבקרב שליש מהזוגות קיימת אלימות פיזית או מינית ברמה כלשהי. בארה"ב בממוצע שלוש נשים נרצחות ביום על ידי בן זוגן. במזרח זה הרבה יותר גרוע. אלימות קיימת בכל המעמדות, אך הנושא הרבה פחות גלוי במעמד הגבוה".
נשים בהכחשה
"מדהים עד כמה נשים משתפות פעולה עם הכחשת התופעה. בחלק גדול מהמקרים שאני פוגשת, נשים מספרות לי על האלימות שפרצה כבר כשהשניים היו חברים, אבל תמיד היא האמינה לבן הזוג כשהצטער. זאת למרות שהן מבינות שנעשה דבר חמור.
"ישנם כמה מאפיינים למצב בו אשה לא מטפלת כמו שצריך באלימות שמופעלת כלפיה: ברוב המקרים הנשים מסתירות אותה. הן מתביישות. לפעמים הן באות בעצמן ממשפחה שכזו, ואין להן תחושה שמישהו יגן עליהן.
"רבות מהן מרגישות שאין להן אלטרנטיבה: 'בפעם ראשונה הלכתי למשטרה והבנתי שיקחו אותו למעצר, והוא לא יפרנס. אין מה לעשות, לפחות שיעבוד. אין לי אפשרות לעזוב אותו'.
"הרבה פעמים מדובר באוזלת יד של גורמים טיפוליים. לדוגמא, המשטרה אמרה שהאישה לא שיתפה פעולה: איזה מן הסבר זה? היא פוחדת פחד מוות ממנו. צריך למצוא דרכים אחרות לשים עליו את היד. המנגנונים לא עובדים טוב ולכן נשים מרגישות שאין להן למי להתלונן.
"במקרים שהיתה אלימות פיזית רצינית מוכרחים לעצור את הבעל. קשה לאכוף צווי הרחקה וזה לא מספיק".
איך לזהות פוטנציאל לאלימות?
"יש מאפיינים שבחלקם יובילו לאלימות סמויה שעלולה להתפתח לאלימות פיזית: דווקא אנשים מאוד מאופקים, שכמעט לא מגיבים לגורמי לחץ, ואפילו מגיבים בסוג של ויתור, בסגנון: 'טוב, אני אתן לה מה שהיא רוצה, העיקר שלא נריב'. כשהם כבר מגיבים, התגובה מאוד חריפה. כשיש מתחים טבעיים הם לא מגיבים ולכן לא פותרים אותם.
"אנשים שנוטים לפרש מהר באופן שלילי כל מה שהשני אומר, ונוטים לפרש את התנהגות השני כמזלזלת פוגעת וחסרת כבוד.
"מבחינת אנשים שתלויים בצורה מאוד חריפה וחריגה בבת הזוג, האפשרות שהיא תעזוב אותם מיוזמתה היא ממש בלתי נסבלת. לכן הרבה פעמים הלחץ בעקבות כעס ואיומים שלה לנטישה יוצרת אצלם אלימות. הם לגמרי תלויים בתגובת האישה.
"כמובן שגם אנשים שמגיבים באופן אימפולסיבי, בעלי הפתיל הקצר, מועדים לפורענות".
