שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הניתוח הצליח, הסקס מת: מין אחרי מחלות ופציעות

    מחלה קשה, פציעה כרונית, טיפולים ממושכים – עלולים כולם לפגוע בתפקוד המיני. השילוב של כאבים גופניים, חרדות וירידה בדימוי הגוף קוטל את התשוקה ומייבש את האינטימיות. הטיפול המומלץ הוא משולב – של רופא, פסיכולוג ומטפל מיני – ורק לא לוותר על המיניות

    הסטטיסטיקה מצמררת: אחת מכל תשע נשים בישראל תאובחן כסובלת מסרטן השד. היום, בזכות המחקר, התרופות המתוחכמות והבדיקות לגילוי מוקדם, רב הסיכוי להחלים מסרטן זה. למרות זאת, רבות מהנשים שילקו במחלה יעברו ניתוח לכריתת שד, ובמקביל אולי גם ניתוח לכריתת שחלות.

     

    האבחנה הראשונית של גידול סרטני היא תמיד סוג של שוק, שגורם לבלבול וללחץ נפשי. באופן טבעי, הדאגה הראשונה היא לעצם ההישרדות. מצד שני, אסור לשכוח גם את הרגשות המיניים. פעמים רבות מדובר בנשים צעירות, שיופיין והתחושה שהן מושכות את בן הזוג חשובים להן במיוחד, מה גם ששדיים נחשבים לסמל של נשיות ונתפסים כמקור לגירוי מיני אצל הגבר. אבל גם אם יש בעל או חבר צמוד ואוהב, לא תמיד הוא יודע איך לגעת, כמה, איך לתמוך ולהעניק לבת זוגו את הביטחון שהיא עדיין נשית וסקסית.

     

    סרטן אינו המחלה הקשה היחידה שמובילה לשינוי המודעות ביחס למיניות. כמעט כל מחלה או פציעה כרונית שיוצרת מגבלה גופנית עלולה לגרום לאי תפקוד מיני. ד"ר אורלי ג'ונס, רופאה לחינוך מיוחד וד"ר מארק אגרונין, גינקולוג  מומחה, מחברי הספר 'פחד וכאב ביחסי מין' (הוצאת אח), שיצא לאור לאחרונה, מדגישים שללא טיפול משולב של רופא, פסיכולוג ומטפל מיני – קשה לצאת מאי תפקוד מיני שקשור למצבי חולי ונכות. להיפך. לטענתם, רופאי משפחה רבים נתפסים בעצמם לסטריאוטיפ שלפיו חולים או נכים אינם מעוניינים במין. לכן, כדי להבין קודם כל את ההשפעות הספציפיות של מחלה על התפקוד המיני, יש צורך בשני דברים: ייעוץ רב תחומי, ובמקביל – תרגול מיני. "המכשול העיקרי הוא לא בהיעדר יכולת או תשוקה מינית, אלא בהיעדר הדרכה חיונית של איש מקצוע מתחום הבריאות", אומר ד"ר אגרונין.

     

    פחד מכאב

     

    איך מחלה או נכות גופנית פוגעות בתפקוד המיני? ד"ר ג'ונס: "ברוב המקרים הפגיעה במיניות נובעת מהכאב שכרוך במחלה. כשהגוף כואב ודואב, הוא ייחסם בפני תשוקה ועוררות מינית. כל כאב פתאומי יכול להפר את מעגל העוררות המינית. כשהמיחושים הופכים למטרידים ובלתי צפויים (אפילו התקפי מיגרנה) הם עלולים לגרום לאובדן התשוקה. אישה שסובלת ממחלת לב, לדוגמה, עלולה להימנע מיחסי מין, כי היא חוששת שבזמן המאמץ שכרוך במשגל הכאב יחזור".

     

    "מחלה גופנית משפיעה על מערכת העצבים, על כלי הדם ועל בלוטות ההפרשה המינית", מוסיף ד"ר אגרונין. "מעגל העוררות המינית תלוי במערכות האלה, כדי לקבל אספקה הולמת של הורמוני מין. כשאחד התפקודים האלה מופר, נעשים יחסי המין קשים וכואבים יותר, והתשוקה פוחתת או אפילו נעלמת".

     

    לגבי מחלת הסרטן, הטיפולים במחלה שונים בהשפעתם על העוררות המינית. ד"ר אגרונין: "סוגים מסוימים של סרטן, שמאובחנים מוקדם, מחייבים ניתוח מיידי, הקרנות או כימותרפיה קצרת מועד. בתום טיפול מסוג זה אין הרבה תופעות לוואי, ואם נגרם נזק לתפקוד הגופני – הוא מזערי. בסוגי סרטן אחרים, או במקרה שהמחלה מתגלה בשלב מאוחר, צריך לעבור ניתוחים חוזרים, וטיפולים אינטנסיביים של הקרנות וכימותרפיה עם סיכוי רב יותר לתופעות לוואי. במקרים כאלה גם רמת החרדה מפני חזרה של הסרטן גבוהה יותר, ואובדן התשוקה המינית הוא תוצאה טבעית ומובנת.

     

    "בכלל, סרטן והטיפול בו עלולים להשפיע באופן חמור על התפקוד המיני. במיוחד סוגי סרטן שקשורים לאיברי המין ולמיניות – סרטן הפות, הנרתיק, צוואר הרחם והשחלות. כל מי שחלתה בסרטן חייבת להיות מודעת לחלוטין לשינויים שעלולים להתרחש בחיי המין שלה. יש נשים רבות שמחליטות לעבור ניתוחי שחזור, בעיקר של שדיים, כדי להרגיש מושכות כמו בעבר. כמובן שבן זוג תומך, שממשיך לגעת, להתרפק, לנשק ולהחמיא, עוזר מאוד לאישה לקבל את השינוי שחל בצורתה החיצונית. האגודה למלחמה בסרטן מקיימת קבוצות תמיכה לחולים ולחולות, שבהן ניתן לשוחח על בעיות משותפות ולהגיע לתחושת הקלה".

     

    השפעה מצטברת

     

    מתברר שיש הבדל בין נשים שטופלו בהקרנות עקב סרטן הרחם או השחלות, לבין נשים שעברו כריתה. לדברי ד"ר אגרונין, נשים שטופלו בהקרנות סובלות לא פעם מאי תפקוד מיני משמעותי. "למרבה הצער, אי תפקוד מיני כתוצאה מהקרנות מתאחר אצל נשים רבות ויכול להופיע אצל חלקן אפילו שנה ויותר אחרי הטיפול. הסיבה לכך היא שההשפעות המאוחרות של ההקרנות נוטות להצטבר. מדובר בתופעות בעייתיות כמו ירידה בכמות הסיכה של איברי המין וברגישותם, הצטמקות של רקמת הנרתיק שמובילה לגירוי ולדימום, פצעים או כיבים בנרתיק, רקמות צלקתיות על איברי המין והרבייה, שמפחיתות את גמישותם והופכות אותם למועדים לפציעה בעת לחץ, כמו למשל במשגל, היצרות של הנרתיק, כשל בשחלות או בלות מוקדמת".

     

    אבל האם ההימנעות ממין לא נובעת בעיקר מדימוי גוף נמוך?

     

    "אי הנוחות והכאב שכרוכים במחלה עלולים לגרום לחולה להרגיש שהוא מושך פחות ולא מסוגל לענג מבחינה מינית", אומר ד"ר אגרונין. "ברור שהדימוי הגופני והרגשת הסקסיות פוחתים כשאחד מבני הזוג הופך לתלוי בשני לגבי כל טיפול בסיסי, והדבר מסבך עוד יותר את היחסים האינטימיים. זה לא נדיר שגם בן הזוג המטפל מאבד את התשוקה המינית, כשבן זוגו חולה וסובל מכאבים. גם החרדה מפני העתיד חוסמת את התשוקה המינית אצל שניהם. אפילו בתקופות של רוגע יחסי ושל החלמה עלולות נשים שלקו במחלה קשה להמשיך לחשוש מסיכוני המחלה ומהתפרצות מחודשת שלה – ובמקום לשקם את המיניות הן ממשיכות את דפוס אי התפקוד המיני שהשתלט על חייהן".

     

    ד"ר ג'ונס מאירה גם תופעה שבה נשים מסוימות, שהתגלה אצלן סרטן, חוששות שמחלתן היא עונש על חטאים אמיתיים או דמיוניים כמו אוננות, מתירנות, בגידה, הפלה או גילוי עריות. "אישה שנתפסת לאמונות טפלות כאלה עלולה להחליט שהישרדותה תלויה מעתה בוויתור על כל פעילות מינית", היא אומרת.

     

    "ממחקרים שערכנו, אצל רוב הנשים החולות בסרטן שקשור בגינקולוגיה ההפרעה בתפקוד המיני מופיעה כחודשיים-שלושה אחרי האבחנה. אצל כמחצית מהחולות היא נעלמת בהדרגה כחצי שנה עד שנה אחרי השלמת הטיפול".

     

    אסור לוותר

     

    "כל אדם הוא יצור מיני, גם אם אינו מניף את שלט המיניות. לכל אחד ואחת מאיתנו יש דחפים מיניים, בכל גיל, ואין לנהוג כבת יענה בהתייחסותנו האינטימית לאנשים מוגבלים", אומרת פרופ' רות וסטהיימר, היועצת הפסיכו-סקסואלית הראשונה שהסירה את הטאבו מהמין באמריקה. "נכון שמגבלה בריאותית יכולה להשפיע על היכולת ליהנות ממין – אישה שעברה כריתת שד או כריתת רחם, או גבר שסובל מסרטן האשכים או הערמונית, נפגעים מאוד בתחום הביטחון המיני שלהם – אך אסור לוותר על מיניות ועל אינטימיות. אני חדורת אמונה שאנשים מוגבלים או חולים צריכים לנסות לממש את כל מאווייהם המיניים, בכל יכולתם, במסגרת המגבלות שמטיל עליהם הכאב הפיזי והנפשי.

     

    "כל אחד עלול להפוך יום אחד למוגבל, כך שכשאתם נתקלים באדם מוגבל בריאותית או כשבן הזוג שלכם לוקה במחלה מגבילה – זכרו שבתוך הגוף שאינו מתפקד כרגיל יש יצור אנושי שמשתוקק למגע. למרבה הצער, יש בני זוג שכאשר שותפם לחיים הופך לנכה ללא אזהרה מוקדמת, וחיי הנישואים, שפעם כללו פעילויות משותפות כמו טיולים, מסעי קניות, ספורט או עשיית אהבה על שולחן המטבח, הופכים להיות מלאי מכשולים – הם לא מוצאים בעצמם מספיק כוח ובוחרים לעזוב. אסור לשפוט אותם והשבח לאל, הם לא הרוב. בסך הכל, בני זוג רבים נשארים ליד אהוב או אהובה שבריאותם התערערה, ומוצאים את הכוחות לטפל ולתמוך בהם. זה לא אומר שהם מבלים את שארית חייהם מתוסכלים מבחינה מינית".

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    הדימוי הגופני פוחת, וגם בן הזוג מאבד התחושה
    צילום: סי די בנק
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים