שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    האירוויזיון: קרב על "להאמין"

    בגלי צה"ל פורסם כי זמרת אלמונית טוענת כי היא אחראית לשיר שד'אור ועופר מאירי לקחו עליו קרדיט. היוצרים מכחישים ("כלל לא שמענו את השיר שלה") ומאיימים בתביעה. הזמרת טוענת: שדרן הרדיו צ'רלי בוזגלו אמר לי שאני צודקת. קובי אושרת: "לדעתי אין קשר בין השירים"

    מוזיקאית מכפר סבא טוענת כי השיר "להאמין" שייצג את ישראל באירוויזיון מבוסס על שיר שכתבה - ללא שקיבלה קרדיט. דוד ד'אור ונציגיו מכחיש הטענות בכל תוקף. 

     

    הפרשה החלה עם ההודעה על בחירת ד'אור כנציג ישראל באירוויזיון. רשות השידור הזמינה יוצרים לשלוח שירים - שמהם אמור היה ד'אור וצוות יועצים מקצועי להחליט על ארבעה שיועמדו לשיפוט הקהל. בין הקלטות שנשלחו לד'אור היתה זו של רחל וולשטיין שכללה שיר מלודי הנקרא "להאמין", שהוא לטענתה הבסיס לשיר שנבחר לייצג את ישראל בתחרות.

     

    בכתבה ששודרה הבוקר (ד') בגלי צה"ל טענה וולשטיין כי מדובר בפלגיאט. לדבריה, אין לה דרישות כספיות והיא מבקשת רק הכרה. הכתבה עצמה נסמכה על דעתם של שני מוזיקולוגים שמצאו דמיון בין גרסת השיר אותה הגישה לכאורה וולשטיין לבין זה שנבחר.

     

    בשיחה עם ynet אמרה וולשטיין, אם לשלושה המתפרנסת זה 20 שנה מהופעות בבתי מלון, אירועים ובתי קפה, כי "השיר של ד'אור ועופר מאירי נכתב בהשראת השיר שלי. אני מרגישה שיש לי חלק בשיר הזה, לפחות מבחינת רעיון מוזיקלי שמשולב ברעיון המילולי. גם שדרן רשת ג' צ'רלי בוזגלו ששמע את השיר שכתבתי הרגיש שבינו לבין זה של ד'אור ישנה זיקה חזקה. בוזגלו הפנה אותי לעורכי דין שמתעסקים בקניין רוחני והם אלה שפנו לד'אור בשמי".

     

    מדוע החלטת לערב עורכי דין ולא פנית ישירות לד'אור?

     

    "פחדתי מתגובה לועגת ומזלזלת. נפגשתי בהמלצתו של צ'רלי עם אנשים שמבינים בתחום הזה בשביל שייעצו לי והם פנו לד'אור אחרי שיקבלו חוות דעת מקצועית. זה באמת קצת קיצוני לפנות לעורכי דין, אבל לפני שעורכי הדין שלנו פנו אל ד'אור, בוזגלו פנה אליו אישית בשמי. ד'אור אמר שהוא לא יודע כלום, לא קיבל את הקלטת וידבר איתנו כשיחזור ממסע הופעות בלוס אנג'לס. כשאמרנו שיש לנו אישור מהדואר שהקלטת התקבלה, התגובה השתנתה ונאמר לנו שהוא כן קיבל את הקלטת אבל לא שמע אותה ושהחומרים הועברו ל'הד ארצי' שם שמעו וסיננו אותם עבורו".

     

    בעקבות דברי המוזיקאית בעניין בוזגלו, שהוא עובד רשות השידור, הודיעה הרשות כי תבדוק את הנושא. 

    וולשטייין הוסיפה כי "אני לא כועסת, אני פגועה. חשוב לומר שהדברים לא יצאו ממני. כבר החלטתי לרדת מפרסום הסיפור כי חששתי מתביעות משפטיות, אבל הסיפור יצא ואני לא מצטערת, אני רוצה את ההכרה שלי כיוצרת. אני רוצה שד'אור יתנצל, שיודה לי על ההשראה שנתתי לו לשיר וזה הכל. אני לא רוצה כסף או תמלוגים על השיר, זה לא מעניין אותי כרגע. אני לא מנסה לקחת ממנו את הכשרון שלו ואני חושבת שהשיר שלו יפהפה, אני מפרגנת לו מכל הלב. אני מצטערת על זה שכל העניין לא נסגר בין שנינו. רציתי להאמין שכשזה יקרה נצא עם זה החוצה ונגיד שזה שהשם שלי לא הוזכר עד כה נובע מזה שלא רציתי להיחשף והוא שכנע אותי להיחשף. זו היתה הפנטזיה שלי. אם היינו מגיעים להסכם ביננו זה לא היה מגיע לעיתונות".

     

    "משפט שדה"

     

    ד'אור מסר בתגובה כי "התעוררתי הבוקר לקלחת שלא ידעתי עליה ומאז אני מרגיש שאני עומד למשפט שדה בתקשורת. בחדשות בגלי צה"ל, טענו שביקשו את תגובתי ולא הסכמתי להגיב - זאת למרות שמעולם לא פנו אלי לקבלת תגובה. מלבד המילה 'להאמין' אין שום דמיון מכל סוג שהוא בין שני השירים. הקלטת המדוברת מעולם לא הגיע לידיי, אלא לעופר מנחם מחברת 'הד ארצי' שתפקידו היה למיין את הקלטות. כאחת שטוענת שלא רצתה לפנות לתקשורת ולא רצתה להיחשף, היא עשתה עבודה יפה מאוד בחשיפת שירה ועצמה מבלי בכלל לקיים כל שיחה עמי מכל סוג שהוא. אני מצטער אך השיר לא נכתב בהשראתה".

     

    ד'או הוסיף כי "הגברת פנתה ב-8 בפברואר לאקו"ם עם אותן הטענות. שם הסבירו לה שאם היא מעוניינת הם יכולים להפעיל ועדת בוררות פנימית שכוללת עורכי דין ואנשי מוזיקה שתפסוק בעניין. היא בכל זאת החליטה לפנות לתקשורת, למרות ההצעה. לאור זאת נראה שכל הדיבורים שלה על כך שהיא אינה מעוניינת בפרסום הם לא יותר מהתחסדות".

     

    היועץ המשפטי של חברת התקליטים הד-ארצי עו"ד אופיר כהן אומר בתגובה: "אין שום קשר אפילו מקרי בין המילים, העיבודים והלחנים של השיר 'להאמין' של דוד ד'אור ועופר מאירי לבין זה של הגברת הנכבדה. די להקשיב הקשבה פשוטה לשני השירים בכדי להבין שאין ממש בטענותיה. זה בלבד מראה שהיא מנסה לתפוס טרמפ על הגב והכשרון של ד'אור ומאירי. ברור שזהו עוד אחד מהמקרים החוזרים ונשנים שבהם אנשים אלמונים טוענים שגונבים להם שירים בכדי לזכות לפרסום. במידה שנמצא כי כתוצאה מפרסום ההכפשות נגרם נזק לכל הנוגעים בדבר לא נשלול הגשת תביעה".

     

    אורן הלמן דובר ועדת האירוויזיון מסר בתגובה: "רשות השידור וועדת האירוויזיון לא היו מעורבות בהכנת השיר, עד לשלב צילום הקליפים ל-4 השירים ובחירת השיר שייצג את ישראל באירוויזיון. לפיכך, אין לרשות כל קשר לטענות".

     

    "זו חוצפה"

     

    קובי אושרת ("הללויה") טוען כי לא מצא קשר בין השירים: "אני לא יודע מאיפה הבחורה הזו שואבת את החוצפה לאיים בתביעה, צריך איזו אמירה, מקצב, סולם, טונים משהו דומה - ולפי עניות דעתי אין שום קשר בין הדברים. מבחינה מוזיקלית השיר שלה מז'ורי כשהשיר של דוד מינורי, המקצב והחלוקה לתיבות וההרמוניה אינם דומים. אני כבר הייתי בסרט דומה עם 'הללויה', ואני לא רואה כל קשר".

     

    אושרת מספר כי לאחר זכיית השיר "הללויה" בתחרות האירוויזיון הוא נתבע על-ידי אשה שטענה שכתבה את מילות הישר. "במשך שלושה חודשים היינו בבית משפט כשכל העיתונות הצהובה חגגה על גבינו ורמזה רמיזות מרושעות ש'אין עשן בלי אש' ובסופו של דבר כל התביעה בוטלה והוברר שמדובר באשה משוגעת. אנחנו בינתיים עברנו עינויי דין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים