תתמכרו חופשי

עולם תעשייתי: "מיכאלה", ערוץ 3, 20:05

עוד יום במפעל. פס הייצור נע קדימה. בבית החרושת לטלנובלות אין רגע מנוחה. זהו עולם מתועש, אוטומטי, עושים כאן טלוויזיה כמו קופסאות שימורי תירס; מהר, בזול, בייצור המוני, ללא אבחנה.

תסריטאית "מיכאלה" סיגל אבין היא מנהלת הייצור החדשה של המפעל. היא טובה בזה. היא יעילה. הכתיבה של אבין – אם אפשר לקרוא כך לפקידוּת מהסוג הזה – קלילה, משוחררת, זורמת, עם קורטוב מודעות עצמית. ניכר שבכלוב הפורמט השבלוני מצייצת לה כותבת כשרונית שמבזבזת את עצמה לדעת בשירות בית החרושת הטלנובלי. מה גורם לאבין לתקתק שורות בולשיט בקצב הכתבה המותאם בשלמות ליכולת הקליטה של בת ה-12 הסבירה? קשיי פרנסה? הערכה עצמית נמוכה? תאוות הבינוניות? נשיכת כלב בילדותה? לא ברור, אבל חבל עליה. אבין היא כותבת הולכת לאיבוד דרך מדפסת.

עכשיו תבינו; הצורך להיעצר על טלנובלה נוספת ולהקדיש לה ביקורת פרטנית עשוי לגרום, גם לעובד נאמן שכמותי, לבלות את סוף השבוע במעבר על לוחות הדרושים. אבל אין ברירה, בואו נגמור עם זה: "מיכאלה" היא טלנובלה אופיינית של סיגל אבין, להלן גירסה משוכללת יחסית של הז'אנר, קרובה ברוחה למודל הטלנובלי הדרום-אמריקאי המהיר והמשועשע-למחצה. אם "אהבה מעבר לפינה" או "לחיי האהבה" הן המודל הבסיסי, הסכמטי, האיטי – הטלנובלות של אבין הן רובוט מדגם מתקדם יותר.

נו טוב, מוכרחים לזעוק בקול גדול: תוחזר סנדי בר! הבטיחו סנדי, הביאו אותה, בחנו אותה, זרקו אותה, ו"מיכאלה" נותרה סנדי-לס. זה מורגש. אפרת כהן ולוסי דובינצ'ק הן אולי מתוקות, אבל סנדי היתה נותנת ל"מיכאלה" את מלוא הדרמה המזויפת של דרקון נשי רושף. מילא. גם ככה, "מיכאלה" נהנית מהפאנצ'ים המילוליים התכופים של אבין, ממשחק סביר, ממודעות עצמית כלשהי, ועוד תהנה מרייטינג גדול. כן, גדול יותר מזה של "אהבה מעבר לפינה" ו"השיר שלנו".

בתחומה, היא ראויה לזה. מהו תחומה? התחום הטלוויזיוני המטושטש שבו אני, באופן אישי, מרגיש כמי שנקלע לערוץ פקיסטני בלוויין, שבו חבורת דמויות לא ברורה ודלת-תקציב מכרכרת על המסך בשפה כמעט זרה. אחרי כמה שניות משועשעות, אני מוכרח לזפזפ משם והלאה. אבל זה אני. תתמכרו חופשי.

מוזר ומפחיד: סיקור הפיגוע באשדוד, ערוצים 2 ו-10 - כמה דברים שצריך להגיד:

*לכולם: הפעם זה היה מוזר במיוחד. ומבולבל במיוחד. ומפחיד.

*למפכ"ל המשטרה: אם "אין אפשרות לקבוע כרגע את התרחיש", "אני לא יכול להתייחס כרגע לפרטים האלה" ו"נבחן את המשך הפעילות להמשך" – למה לך, בעצם, לעלות לשידור? כדי לבשר ש"זה הפיגוע הראשון שאנחנו מזהים בתוך נמל"? גם אנחנו.

*לנסלי ברדה מערוץ 10: האם כשאת אומרת "אפשר לראות מאחוריי את ההרס הגדול" את מתכוונת בעצם ל"אפשר לראות מאחוריי, ממש במרכז, את כתב הערוץ הראשון?" או שזה היינו הך?

*לערוץ 10: האם אריאל מרגלית נבחר לתפקיד בתום תוכנית בשם "האודישן הגדול למראה המלוקק ביותר במדינה?".

*לערוץ 2: מנהל ביה"ח ברזילי עולה לשידור כדי לבשר שאצלו יש שישה פצועים במצב קל מאוד. האם שוחח איתם? "לא". מה מדווחים הרופאים שטיפלו בהם? "לא שאלתי". תודה, הארתם את עינינו.