אוזניים לקאזה

"מחשב אישי" זה מושג מטעה, לפחות מאז פרץ האינטרנט לחיים של רוב משתמשי המחשבים בישראל. מאות אלפי מחשבים מתחברים לרשת מדי יום. על פי ההערכות, רובם לא מאובטחים באמצעות הגנה כפולה: תוכנת פיירוול נגד סוסים טרויאנים וחדירות בלתי רצויות מהרשת ותוכנת אנטי וירוס נגד קודים זדוניים שמופצים בעיקר בדואר האלקטרוני. כאשר המחשב כל כך חשוף, ספק אם יש בו משהו שהוא באמת "אישי" במובן של פרטיות. הפרטי הופך במהירות לציבורי, בחסות האינטרנט.

חלק מהגולשים, המשתמשים בתוכנות שיתוף קבצים, מוסיפים על "החטא" הזה "פשע" בדמות חשיפה בלתי מכוונת של הדיסק הקשיח אל הרשת. ההשלכה הקטלנית של טעות כזו הומחשה בשבוע האחרון, כאשר נחשף ב-ynet סיפורו של מסמך צבאי מסווג, שהיה נגיש למשתמשי "קאזה", לאחר שמוקם בתיקיה שהוגדרה כ"משותפת" (Shared) בתוכנה. סביר להניח שהקצין שמיקם את המסמך בתיקיה המשותפת במחשבו הביתי לא ידע, כמו רבים אחרים, שכלל הקבצים הנמצאים בתיקיה זו, חשופים לעיניים של מיליוני גולשים אחרים, שבקליק אחד יכולים להורידם למחשביהם. אין לדעת, כמובן, כמה גולשים הורידו את המסמך לבד מאותו גולש שהבחין בו והתריע על כך.

לא רק מסמכים צבאיים מופצים ברשתות שיתוף קבצים. ב"פאסט טרק", רשת שיתוף הקבצים הגדולה בעולם וברשת eDonkey, הקטנה יותר, ניתן למצוא תמונות אינטימיות של ישראלים, מכתבי אהבה, נזיפה ושנאה, מבחנים של מערכת החינוך, סידורי עבודה של מחלקת החדשות של ערוץ טלוויזיה מסוים ועוד. כשירות לביטחון השדה של קציני צה"ל ולמען כל השאר, לפניכם מדריך מקיף לשינוי הגדרות ברירת המחדל של תוכנות השיתוף הפופולריות.

למרות שלא מדובר בפעולות מסובכות במיוחד, גם גולשים מתחילים וגם גולשים שלא ממש טרחו לשים לב לעניין, יופתעו לגלות כי הם משתפים הרבה יותר מכפי שהתכוונו מראש. הוספנו על כך כמה עצות שיועילו נגד תוכנה שלא נסגרת, תכנים פוגעים או מזיקים ועוד.