סיכום הליגה בכדורסל: טפירו, אדלשטיין וכל היתר

הכדורסל הישראלי סיים אמש את אחת העונות הסדירות הטובות בתולדותיו, או לפחות בעשור האחרון. כל אחד יכול למצוא לעצמו את הסיבה לשינוי התדמית הקיצוני שעבר הענף במהלך העונה, אבל השורה התחתונה והחשובה ביותר קובעת: כיף לבקר השנה במגרשי הכדורסל ובעיקר לעקוב אחרי השחקן הישראלי, שהפך למוביל גם במרבית הקבוצות שמצליחות באירופה.

מילים כמו "קבוצת פיינל פור" שנכתבו עד היום רק בצהוב-כחול, נראות נכונות פתאום גם באדום, ואפילו בשני גוונים של הצבע שעד היום היה קצת בצל. השחקנים בכחול-לבן, כאמור, אחראים לכך לא מעט ולכן לא פלא ששחקן העונה של ynet הוא מתוצרת הארץ.

שחקן העונה : מאיר טפירו (בני השרון)

הגארד המציין של בני השרון עשה השנה קפיצת מדרגה נוספת והוביל את בני השרון הצנועה למקום הרביעי, אחרי שבמשך מחזורים רבים נשפה בעורפה של מכבי תל אביב. הוא סיים כמלך האסיסטים של הליגה עם ממוצע של 7.3 אסיסטים, נתון שהתרגלנו לקבל בשנים האחרונות רק מקורי גיינס ושמוכיח עד כמה שינה טפירו את אופי משחקו. בנוסף היה טפירו רחוק רק 10 נקודות מלסיים גם כמלך הסלים הישראלי (13.9 נק' בממוצע למשחק) ועוד הספיק לקחת 4.2 ריבאונדים למשחק, כולל טריפל דאבל אחד.

מאיר טפירו. עוד קפיצת מדרגה

יתר שחקני חמישיית העונה, לצד טפירו:

דורון שפר (הפועל ירושלים). הרבה פקפקו ביכולתו של "איש הקרח" לחזור לימיו הגדולים אחרי הפרישה והקאמבק המאכזב על הספסל של מכבי תל אביב, אבל שפר שוב הוכיח שהוא פשוט עשוי מחומר אחר וחזר להיות אחד הגארדים הטובים בליגה. 14 נקודות למשחק הפכו אותו למלך הסלים הישראלי ובנוסף 4.5 אסיסטים ו-4 ריבאונדים למשחק מסבירים את המקום שלו בחמישיית העונה. מתמודדים בולטים שבהחלט היו יכולים למצוא לעצמם מקום בקו האחורי הם סטבין סמית' הנפלא מנהריה ומרקוס נוריס היעיל מבני השרון.

ג'רוד סטיבנסון (בני השרון). אחרי מירוץ צמוד עם יסמין הוקיץ' (הפועל תל אביב) וקלי מקארתי (הפועל ירושלים) מוצא "הרוצח השקט" של בני השרון את מקומו בחמישייה. סטיבנסון עושה הכל על המגרש, בלי הרבה רעש. פשוט שחקן שמאמנים אוהבים. לא מעט פעמים במהלך העונה שאלו את עצמם אנשים מהענף מה הוא מחפש בליגה שלנו ולא בקבוצה גדולה באירופה.

אריק קמפבל (עירוני נהריה). איש ההאלי-הופ של נהריה ממשיך להפתיע ממרומי הכמעט 2.00 מטרים שלו ועושה הכל על המגרש. מהלכי האנרגיה שלו הובילו את עירוני נהריה לעונה מדהימה בליגה ובעיקר באירופה (רבע הגמר), מה שהבטיח לו גם מקום באולסטאר של היורופליג. מתמודדים נוספים על עמדת הפאואר-פורוורד היו ויריג'יניוס פראסקיביצ'יוס מהפועל תל אביב וג'ייסון וולס מרמת השרון/חיפה.

ניקולה ווייצ'יץ' (מכבי ת"א). הקרואטי של מכבי אולי לא היה משמעותי כמו בעונה שעברה אבל עדיין מדובר באחד השחקנים הטובים והיעילים באירופה, שיכול למצוא לעצמו מקום בכל חמישייה ולכן גם בזו של הליגה הישראלית. מגיע לכל משחק כדי לעבוד. התחרו מול ניקולה על עמדת הסנטר: לי מתיוז (בני השרון) וסם הוסקין (גליל עליון). ראוי לציין גם את שני הסנטרים של הפועל תל אביב, יניב גרין ומייקל רייט, שלולא היו מתחלקים בדקות ביניהם סביר להניח שאחד מהם היה מוצא לעצמו מקום בחמישייה.

מאמן העונה : ארז אדלשטיין (הפועל ת"א)

ליעקב ג'ינו מבני השרון היתה עונת בכורה חלומית בליגת העל וגם אבי אשכנזי הוביל את נהריה לעונה גדולה מהצפוי, אבל הג'ינג'י חיבר באוסישקין חבורה של שחקנים שעמדה עד עכשיו בכל מטרה שהציבה לעצמה. הוא ידע בדיוק מתי להעלות ציפיות ומתי להוריד את השחקנים לקרקע, מה שגרם לאדומים לרוץ בחודשיים האחרונים למקום השני בליגה ולחצי גמר היורופליג. העובדה שלשניה בטבלה אין נציג בחמישיית העונה היא הרבה בזכותו של אדלשטיין, שידע להפוך את הפועל לקבוצה ולא לאוסף של חלקים.

אדלשטיין. חיבר קבוצה באוסישקין

השחקן ה-6: שרון ששון (נהריה), מייקל רייט ודרור חג'ג' (הפועל ת"א)

שכל אחד יקיף בעיגול את הבחירה שלו. לכל אחד מהשלושה הייתה עונה מדהימה, במהלכה בכל פעם שעלה על הפארקט שינה מומנטום ודחף את קבוצתו קדימה. לששון זכורות בעיקר ההופעות באירופה ובניצחון על מכבי תל אביב, לחג'ג' ורייט שיתוף הפעולה שתרם כל כך הרבה להעפלה של האדומים לפיינל-פור היורופליג.

תגלית העונה: ליאור אליהו (גליל עליון)

בתחילת העונה הימרנו ב-ynet על הילד מרמת גן כמי שיפרוץ השנה, ואכן שחקן נבחרת העתודה שהגיע לגליל עליון אחרי מריבה עם קבוצתו (עירוני רמת גן), התחיל לקבל יותר ויותר דקות משחק ככל שהעונה התקדמה. מדובר בפורוורד שאם יוסיף לעצמו מסה ויחדד יותר את יכולותיו האישיות, יהפוך במהירות לאחד הישראלים הטובים בארץ.

האירוע המשמעותי: הדרבי באוסישקין

נכון, גם הדרבי בעונה שעברה באולם הדחוס שעל גדות הירקון סיפק אווירה מדהימה שלא רואים כל יום בליגה, אבל הדרבי השנה היה משהו אחר. האדומים הגיעו למשחק אחרי ששלושה ימים קודם לכן השלימו בהצלחה מפגש כפול וסוחט מול דינמו מוסקבה, ונדמה היה כי לא יהיה להם מהיכן לשאוב כוחות נוספים.

דרבי בתל אביב. מעבר לכדורסל

אבל כנראה שבאמת יש משהו אחר בחלל של אוסישקין, ואולי באמת הגיע הזמן שהכדורסל ייקח מעט מהפוקוס של הכדורגל, והניצחון בדרבי בא בדיוק במומנטום הנכון כדי לעשות את זה. מלבד ה-25 הפרש, מעבר להיסטוריה, הניצחון של הפועל הכתיב סדר יום חדש בספורט המקומי.