שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    טיגריס של נייר

    "לילי לה טיגרס", החדש והאכזר של אלונה קמחי, מגולל את סיפורה של לילי, שיננית במשקל 112 ק"ג. נועה מנהיים על ספר אימה מרתק

    זו היתה שנה טובה לטיגריסים בנגלים. ריצ'ארד פרקר הנמר כיכב ב"חיי פיי" ועכשיו מגיעה לילי לה טיגרס, או פשוט, טייגר לילי, כשמה של נסיכת האינדיאנים הלוהטת של פיטר פן ושל החבצלת הבשרנית והמנוקדת. לילי של קמחי היא שיננית נחושה במשקל 112 ק"ג טבין וטקילין. היא נולדה כפלא אורטדנטלי, כשכל שיני החלב שלה במקומן. לאחר האורגזמה הראשונה שלה, במהלכה שברה את שיניה הקדמיות בנפתולי האקסטזה, החליטה שיעודה בחיים טמון בלוע האנושי ובדאגה מתמדת לניקיונו ובריאותו, במיוחד לאחר שסבתא שלה דחקה בה ללמוד איזה מקצוע, כי "את 'אנה קרניניה' כבר כתבו, אין לך מה להוסיף בנושא." (עמ' 101). שיני החלב הללו יתחלפו בסופו של המסע המטורף שמגולל הספר, לניבי בשר, אבל בואו לא נקדים את המאוחר.

     

    בתום טקס טיפוח ארוך ומפורט, הפותח את הספר, מחליטה לילי לצאת אל הקרקס ללא חברתה נינוש, שעוכבה לחקירה על ידי בן-זוגה הקנאי, לאון, זו שעבורה הקרקס הוא "יעודה האמיתי, המוחמץ, אזור קיום לא מושג שבו נהפכת פגימותה המולדת ליתרון מוחלט ורב-חסד." (עמ' 45). לבדה, לילי אורזת את משמניה בשמלת קטיפה ארגמנית ויוצאת לתפוס מונית. נהגת המונית, מיכאלה, תהפוך לשחקנית מרכזית בעלילה הסבוכה, אבל לא לפני שלילי תיתקל במאהב נעוריה היפני שהפך מסטודנט לפילוסופיה למאלף חיות פרא ולפלא של כירורגיה פלסטית עתידנית. ההיתקלות הזו בטארו היפני, תותיר את לילי עם חור בלב שנפתח שוב לאחר שנים ועם גור טיגריס זערורי שעתיד להגיע, כמו כל בני מינו, למשקל של 250 ק"ג ולאורך של שלושה מטרים.

     

    במקביל, מגוללת לילי את סיפור חייה של נינוש, חברתה הטובה. אותה נינוש שהיא "יצור פצוע, שכולו שטף דם פנימי." (עמ' 42), לשעבר זונה ממוצא רוסי שהועסקה על ידי סרסור חביב ומאיים המכונה "האבזם", "שהיה מיבואן שולי ומרוט עצבים של נעלי אצבע, צעצועים ומחצלות קש מסין, לאיש עסקים משגשג ובעל מעוף." (עמ' 64). אותו מעוף מתבטא בשלושת בתי הזונות שבבעלותו: הרגיל, המיוחד, שמכיל ילדים קטנים המסופקים לפדופילים תאוותניים, והמיוחד מאוד, שטיבו המזוויע והמעוות נשמר כהפתעה עד כמעט לסופו של הספר, ולא כדאי לקלקל. שם עבדה נינוש עד שנגאלה מן הביבים על ידי לאון העשיר, הקנאי והאלים, שאוהב אותה ללא סייג ומעתיר עליה מתנות ומכות בתדירות דומה.

     

    הביקור בקרקס וגור הנמרים שמקבלת לילי כתוצאה ממנו, ידחפו את חייהן של שלושת הנשים, לילי, נינוש ומיכאלה, למערבולת מיתית במימדיה, פנטסטית בתוצאותיה ומשולחת דמיון בביטויה.

     

    שלמות איומה

     

    כמו בספריה הקודמים, קמחי מרבה גם כאן לעסוק בגוף הנשי ובנשיות בכללה, אך לוקחת את העיסוק הזה לשלב הבא באבולוציה - אל האפשרות לעצב את הגוף הגברי ולהפוך אותו לנשי ואת הגוף הנשי להפוך לחייתי. הטרנספורמציה הפלאית והלא-מוסברת שעוברת לילי מאפשרת לקמחי לדבר על הקו המפריד בין האנושי לפראי, על הכוח הנשי הקמאי ועל החיה שבאדם, בכל היבטיה.

     

    "לילי לה טיגרס" הוא ספר העולה על גדותיו מרוב אכזריות, כאב וסאוב, שכולם מוצגים בו כתמונת המראה הנורמלית כמעט של החיים עצמם. הסיטואציות הקיצוניות שבהן נמצאות הגיבורות והחוויות המצמיתות שהן חוו וחובות במהלכו, מוגשות לקורא בסוג מסוים של אפאתיות, בהשטחה שמונעת ממנו לחוש במלוא הזוועה ברגע הקריאה עצמו אך מתגברת אותה לאחר מעשה, מחייבת אותו להביט לרגע לאחור כדי לוודא כי לא דמיין זאת בעצמו.

     

    ההדרגתיות שבונה קמחי בגילוייה של האכזריות האנושית מושכת וכובלת את הקורא הלאה, אל הגילוי הבא, וגורמת להתפתחויות להראות כמעט טבעיות, כמעט בלתי נמנעות, כמעט אפשריות.

     

    סיפוריהן של לילי הנמרה, מיכאלה נהגת המונית ונינוש הזונה לשעבר, מהווים כתב אשמה קיצוני, חריף ומהמם בעוצמתו. האשמה המופנית לא רק כלפי יחסי הכוח בין הגברי לנשי (למרות שהספר שופע כאלו) אלא אשמה כלפי האנושי עצמו, המגבלות שהוא מציב, המפלצות שהוא יוצר, הרוע שהוא מאפשר. ומכל הסיבות הללו, "לילי לה טיגריס" הוא ספר אימה מוחלט, מניביו החשופים ועד לקצה זנבו. הנימה הקלילה לכאורה שבה מגוללת קמחי את הסיפור מפתה את הקורא אל הזוועות ששוכנות במעמקיו, והפנטסיה השופעת שלו היא שמאפשרת למלוא הטרוף הכמוס בו, להתגלות.

     

    "לילי לה טיגריס" היא יצירה מבעיתה ומרתקת כאחד. הקריאה בה מזמנת גלי התעלות ובחילה, כמעט בו זמנית, ומצליחה להתנשא על כנפי הדמיון מעל לים של מלל בינוני. מפחיד? ללא כל ספק. אבל חשוב. על אף, ואולי בשל הפלצות שהוא מעורר. ונסיים בוויליאם בלייק, מי שהבחין כבר מזמן בטיבו המיוחד והמיסטי של הנמר, בתרגומו של דורי מנור: "טיגריס, טיגריס! ברק אורות, בלילם של יערות: מה יד נצח תחמה, את שלמותך האיומה?"

     

    "לילי לה טיגרס", אלונה קמחי, הוצאת כתר, 305 עמ'
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אורן אגמון
    קמחי
    אורן אגמון
    עטיפת הספר
    מפתה
    עטיפת הספר
    לאתר ההטבות
    מומלצים