אומרים שהיה פה מצחיק

היה מנוע? "במדינת היהודים", ערוץ 1, 21:30

זה הזמן לעצור לרגע ולהגיד שוב, כי "במדינת היהודים" היא תענוג שבועי ממשי. כל פרק בונבון. גם מודי בר-און בונבון. גם הערוץ הראשון, חד-פעמית, בונבון.

אמש הגיע רגע האמת. הגשש החיוור. זהו, כמובן, קו פרשת המים של ההומור הישראלי, ולפיכך גם זה של "במדינת היהודים". אפשר היה פשוט לתת רצף מערכונים של "הגשש" ולסגור עניין – מה צריך יותר מזה – אבל התוכנית לא עשתה לעצמה חיים קלים. קבוצה גדולה במיוחד של מרואיינים – כולל אתגר קרת, יאיר ניצני, יוסי בנאי, אסף אשתר, אלי ומריאנו, אסי דיין ודורון רוזנבלום – פרסה את הגשש לפרוסות דקות ונתנה לכם טעימות, לצד טווח גדול של השקפות ופיענוחים. ניצני ריגש כשנזכר איך "נקרענו בבית מצחוק" מול הרדיו. לישראלים רבים כל כך ישנו הזיכרון החמים הזה.

מכיוון שהגשש קרו לנו בשעה שהביטלס קרו ליתר העולם, לא שכחה התוכנית לשים שלט קטן, ים, ולתת קפיצה לצידו השני, לביטלמניה – תוספת נכונה והכרחית. לקראת סופה תיעדה התוכנית, ללא כחל ושרק, את סגירת הבסטה הגששית והתיישנות החומר והגישה. "הלב נכמר", סיפרה אורנה בנאי על המופע האחרון שלהם שראתה, ואפשר שהתכוונה כי הלב נכמר גם עלינו, שחיים בעולם כבר-לא-כל-כך-מצחיק, אז לא צוחקים. לא מהגשש, בכל אופן.

"במדינת היהודים" עשתה כאן עבודה יפה המצטרפת להישגה המשמעותי הקודם: עשיית חסד עם דן בן-אמוץ והחזרת מעט מכבודו ומקומו בקאנון ההומור הישראלי לאחר תהליך המחיקה וההעלמה שעבר כאן בשנים האחרונות. "במדינת היהודים" היא, בקיצור, צלילת עומק משכנעת לתוככי הקרחון שעל קצה-קצהו יושבת לובה. תגיעו.

אוויר מוקצף. "תמיד אותו חלום", ערוץ 2, 20:40

בכלל לא משנה על מה מתיימרים להיות הסרטים האלה. אתם יכולים לקרוא לזה "איך זה שכוכב..." או "תמיד אותו חלום" או "בואו נעביר לכם את הזמן בין הפרסומות עם האנשים שתראו גם בפרסומות". בכל המקרים, מדובר באותה קציפה אוורירית: סרט שבו מופיעים כוכבי ערוץ 2 בעודם עושים את תפקיד חייהם הנצחי – להיות כוכבי ערוץ 2.

"תמיד אותו חלום" היה אסופת המאניירות הרגילה, הפעם סביב ביקורו של המחזמר "מרי לו" בארה"ב. מכיוון שמדובר במסע באמריקה, קיבלתם מיד כבישים מהירים, שלטי דרכים, מוניות צהובות, וניס ביץ'. אמריקה לעולם תהיה בסרטי אנחנו-העולם הללו קלישאה חבוטה, נטולת קמצוץ מקוריות. הפסקול, תהיו בטוחים, שילב את "ויוה לאס-וגאס" על רקע מלונות וגאס, ואת "מיאמי" של וויל סמית' על רקע – לא תאמינו – מיאמי. בתווך חלפו בר-זוהר, אמיר פיי-גוטמן, אילנה אביטל ואינספור זמרי ליווי כשהם מספרים לכם כמה קשה, קל, מסובך ופשוט זה להיות מפורסם.

בקיצור, קחו תוכנית "פספורט" לבחירתכם. מיתחו אותה עוד ועוד, עד שתיקרע. איספו את הקרעים ומיכרו לערוץ 2, וקיבלתם את "תמיד אותו חלום". עוד סרט שהבטיח להביא משהו קונקרטי – חקירה בנושא מפגשם של מהגרים ישראלים עם מחזמר ישראלי – ובעצם לא עשה דבר זולת לדחוף בפרצופכם את הערוץ-שתיימיות עצמה. נהניתם? ספרו לוועדת המידרוג. לא נהניתם? לא נורא, בשבוע הבא יהיה עוד סרט כזה, אולי הפעם על מסע הטוסטוסים של יהודה לוי במדבריות תימן. לוי יספר שם שלהיות מפורסם זה משהו.