למה לי פוליטיקה עכשיו?

אי שם בשנות התשעים, נלחם אהרון דומב בכל כוחותיו בהסכם אוסלו וממשלת רבין. כמנכ"ל מועצת יש"ע, קולו ודבריו נשמעו תחת כל מיקרופון רענן, ואף אחד לא היה יכול להימלט מנאומיו חוצבי הלהבות נגד כל ויתור טריטוריאלי. אתמול הצטרף דומב, המכהן כמנכ"ל משרד התיירות, למצעד הפוליטיקאים שפיקססו ליורוליג את מכתב הבקשה שלא להעביר את הפיינל פור מתל אביב. 

מזרחי ופנאן. משחק דיפלומטי (צילום: יוסי רוט)

כן, מסילבן שלום, דרך בנימין נתניהו ועד בני אלון וזאב בוים - כולם רוצים לרשום את שמם תחת דברי ימי המאמצים להשאיר את מפעל הכדורסל החשוב ביותר ביבשת בתל אביב. או יותר נכון - כולם רוצים לגזור קופון ולהשיג רווח פוליטי, כששמם הוזכר בין אלו שהפכו כל אבן כדי להציל את ההפנינג הנפלא הזה שקרוי פיינל פור. האם זה מה שיעזור לשמעון מזרחי ודייויד פדרמן בישיבת ההנהלה בברצלונה? יכול להיות שזה יפעל בצורה הפוכה.

המשימה הלאומית

מזרחי ופדרמן עוד עלולים להצטער על כל ברברת המילים של הפוליטיקאים. סילביו ברלוסקוני יכול לקבוע לקרלו אנצ'לוטי שיטת משחק של 4-4-2, אבל אין שום סיכוי שהוא ישפיע על נציג בנטון טרוויזו להצביע בעד השארת הפיינל פור בתל אביב. הרי במגרשים באיטליה החלה המחאה ונשמעו הקריאות הראשונות להזזת האירוע מתל אביב.

סילבן שלום יכול לדבר עם כל העמיתים שלו באיחוד האירופי, אבל בסופו של יום לא תהיה לזה כל משמעות. ספק רב אם ראשי הקבוצות בספרד, יוון או איטליה ייחסו משמעות כלשהי לבקשה מצד שר החוץ. במקרה הטוב הם יבטיחו לשקול שוב את החלטתם, במקרה הרע הם יתייקו את מכתב הבקשה בפח.

באירופה אין חיה כזו שנקראת "הקבוצה של המדינה". יש מועדונים שמונעים משיקולים עסקיים ויש נבחרות לאומיות, המהוות מקור גאווה לאוהדיהן. אותם מועדונים פועלים בדיוק באותה שיטה כמו חברות בשוק החופשי, שדואגות לאינטרסים שלהן. אחד מאותם אינטרסים הוא לבטל את היתרון היחסי של המתחרים בשוק.

בנטון טרוויזו לדוגמא, הפסידה בשנה שעברה בגמר לברצלונה, במשחק שנערך במגרשה הביתי של המנצחת. השנה נמצאים חניכיו של אטורה מסינה בעמדת זינוק מצוינת להגיע שוב לפיינל פור, ואולי זו הסיבה העיקרית לרצון שלהם שהפיינל פור ייערך במגרש אחר.

כוח כלכלי. אוהדי מכבי (צילום: רויטרס)

גם ולנסיה לא הגיעה לישראל רק בגלל שיקולים מקצועיים, מתוך תקווה שבית דין ידידותי במיוחד יציל אותה ויחליט על קיום המשחק במדינה נייטראלית. לא יכול להיות שקבוצה שאמורה בשבוע הבא לשחק במדריד, תפחד לשחק בהיכל נוקיה, כשבדרך היא עוברת רק בשדה התעופה ובמלון, תחת האבטחה הכי טובה שיש. אם הספרדים היו מנצחים במשחק הראשון, הם היו מגיעים לכאן אפילו בקיאקים.

לא לפחד, לאיים בפרישה

שמעון מזרחי אמר לפני מספר ימים, שאם רוצים לאיים, צריך כדור בקנה. בכך, רמז שלמכבי אין יותר מדי אופציות לאיים בפרישה מהיורוליג, כיוון שהמפעלים של פיב"א נחותים בהשוואה ליורוליג. לדעתי מכבי חייבת לאיים בפרישה, אחרת מעתה ועד עולם היא תהיה הסמרטוט של היורוליג, כזה שאפשר להפר חוזים איתו ולקבוע שלושה שבועות לפני הפיינל פור כי הוא יועתק למדינה אחרת.

ליורוליג יהיו בעיות כלכליות קשות אם מכבי תפרוש. הקבוצה שמספקת את מרבית ההכנסות של הכדורסל האירופי מזכויות שידור, היחידה שממלאת רבבת צופים בכל יום חמישי בהיכל נוקיה, ואחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של היבשת, אינם דבר של מה בכך, ויהוו בוודאי תמרור אזהרה לראשי היורוליג שלא להזיז את המשחקים מישראל.

במצב עניינים כזה, עדיף למכבי לשייט בבטחה ביורופליג, מאשר לחכות לעוד סכין בגב מחברותיה ליורוליג. ואולי, בדרך, לסחוב עוד כמה קבוצות מהיורוליג, שלא ממש מרוצות מדרכי הניהול של הארגון.