לאחר כשנה במעצר - זוכה נאשם במחתרת "בת עין"
צוריאל עמיאור, תושב גבעת עדי עד, נאשם בחברות במחתרת היהודית "בת עין" ובסיוע לנסיון רצח ועבירות בנשק, היה עצור במשך כשנה, וערב חג הפסח זוכה מחמת הספק. "התיק הזה היה קשה מאד, העידו בו שורה ארוכה של אנשי שב"כ ואני שמח שזאת התוצאה", אמר סניגורו
צוריאל עמיאור, תושב גבעת עדי עד, שהואשם בחברות במחתרת היהודית "בת עין" זוכה היום (א') מחמת הספק בבית המשפט המחוזי בירושלים. עמיאור הואשם בסיוע לניסיון רצח ועבירות נשק.
עמיאור הואשם בכך שלפני שנתיים הרכיב מטען חבלה שאמור היה להתפוצץ סמוך לבית הספר לבנות בשכונת א-תור שבמזרח ירושלים. על פי כתב האישום, מסר עמיאור את המטען לידי מבצעי הפיגוע.
המדינה טענה במהלך המשפט כי אינה יודעת במדויק למי מחברי המחתרת מסר עמיאור את המטען וטענה, כי בסופו של דבר הגיע המטען לידי יוסי בן ברוך, שאף הוא זוכה בפרשה, ולשלומי דביר, שהורשע זה מכבר באותה הפרשה.
בכתב האישום נטען כי באפריל 2002, בשעות הלילה, הכינו חברי המחתרת עגלת תופת עמוסה חביות דלק, מיכלי גז ושקית ברגים אותה הניחו בסמוך לבית הספר לבנות במזרח ירושלים וכיוונו את שעון הפעלת המטען לשעה 7:30 בבוקר, שעת הגעת התלמידות לבית הספר. שוטרים שהגיעו למקום במקרה הבחינו בהם והמטען נוטרל.
עורך הדין יאיר גולן, סניגורו של עמיאור, טען כי בין העובדות הללו לבין מרשו לא היה כל קשר וכי הוא לא היה מעורב בהן ולא ידע על קיומן.
עמיאור עצמו כפר בכל ההאשמות נגדו וטען, כי הוא לא הכין מטען, לא מסר אותו לאדם אחר וכלל לא ידע על התוכנית לבצע פיגוע.
החשד כי עמיאור מעורב בפרשה התעורר מספר חודשים לאחר מציאת עגלת התופת. החשדות נגדו נרקמו לאחר שנמצאו טביעות אצבעות שלו על חלקי המטען. טביעות האצבע נמצאו על צידו הפנימי של סרט ההדבקה אשר רצועה אחת שלו שימשה להצמדת לבנות החבלה זו לזו ורצועה אחרת היתה מודבקת על חלקו האחורי של שעון הקיר שנכלל במטען. עמיאור טען כי הוא מסר לשלומי דביר את סרט ההדבקה מבלי שידע למה הוא מיועד. באשר לשעון הקיר, טען עמיאור, כי שעון זה נגנב מבית הכנסת ביישוב מגוריו וכי הוא עצמו עסק בשיפוץ בית הכנסת ותוך כך הסיר את השעון מהקיר, מה שמסביר את טביעות אצבעותיו עליו.
"מניתוח חומר הראיות, ובראש ובראשונה מעובדת קיומן של טביעות אצבעותיו של הנאשם על המטען, עולה כי קיים חשד כנגד הנאשם, חשד שהצדיק הגשת כתב אישום ושמיעת ראיות מקיפות. יתכן שאיש מבין שלושת המורשעים בפרשה לא הרכיב את המטען והיה אדם נוסף שעשה כן, אך לכך הוכחה מספקת על פי הנדרש במשפט הפלילי. עם זאת, ולמרות שבידי המאשימה מצויות ראיות המסבכות את הנאשם, מסקנתנו היא שעל יסוד ראיות אלה לא ניתן לקבוע שהנאשם היה זה שהרכיב את המטען", קבעו השופטים צבי זילברטל, משה דרורי ויוסף שפירא.
עורך הדין יאיר גולן, סניגורו של עמיאור, אמר הבוקר, לאחר מתן פסק הדין, כי: "היו בתיק הזה השערות רבות שלא הצליחו לתרגם אותן לראיות. בנסיבות הללו, בית המשפט ראה עצמו מחוייב לזכות את צוריאל עמיאור לאחר שורה של תמיהות שהעלתה ההגנה. התיק הזה היה קשה מאד, העידו בו שורה ארוכה של אנשי שב"כ ואני שמח שזאת התוצאה".
בעקבות זיכויו של צוריאל עמיאור, אמר ברוך מרזל כי על השב"כ לעשות חשבון נפש. "מעניין מי ישלם לצוריאל עמיאור וליוסי בן ברוך על הסבל שעברו הם ומשפחותיהם".