שתף קטע נבחר

50 הנשים המובילות בעסקים

בעולם העסקים הישראלי קיים עדיין רוב גברי מובהק. לנשים מצפה עוד דרך ארוכה עד לשוויון מלא: למרות שהן מהוות 50% מהאוכלוסייה, כוחן בקרב מקבלי ההחלטות עדיין זעום ביותר. על רקע זה בולטת עוד יותר הצלחתן של הנשים שהגיעו לצמרת

האם יש טעם בדירוג 50 הנשים המובילות בעולם העסקים? הרי בכל רשימה שתדרג את המנהלים הבכירים במגזר העסקי בישראל יימצאו גם נשים: איש לא יוכל להתעלם מעוצמתה והשפעתה של גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי, או ממעמדה הבכיר של עפרה שטראוס, יו"ר ובעלים בקונצרן המזון הענק שטראוס-עלית.

 

יש להניח כי גם יהודית ברוניצקי, מנכ"ל ובעלי חברת אורמת, ויהודית ריכטר, מנכ"ל ובעלי מדינול, ימצאו את דרכן לכל רשימה שתתיימר לדרג את אנשי העסקים המובילים בישראל. זאת, מבלי להזכיר את יפית גרינברג (ג. יפית), רונית רפאל ופנינה רוזנבלום, שעסקיהן מוזכרים דרך קבע בתקשורת והן עצמן זכו כבר לשבחים רבים על יזמותן המרשימה. מדוע, אם כן, לסווג אותן על-פי מינן?

 

ובכל זאת, יש סיבה: בעולם העסקים הישראלי, כמו גם במגזר הציבורי, בפוליטיקה, בצבא ובכל מקום בו מתקבלות החלטות כבדות משקל, קיים עדיין רוב גברי מובהק ובלתי מעורער. לנשים מצפה עדיין דרך ארוכה עד לשוויון מלא: למרות שהן מהוות 50% מהאוכלוסייה, כוחן בקרב מקבלי ההחלטות עדיין זעום ביותר.

 

מעמד האשה עודנו מפגר אחר הגבר

 

מעבר לכך, בישראל 2004 חיות עדיין נשים רבות בעוני משפיל: רבות מהן מובטלות, ושיעור גבוה ביותר מאלו שעובדות מרוויחות שכר מינימום. גם אלו שכבר הצליחו להרוויח יותר סובלות פעמים רבות מאפליה קשה בשכר לעומת עמיתיהן הגברים. יום לימודים ארוך, שיכול להקל מאוד על חייהן של נשים עובדות, הוא עדיין בגדר חלום, וגם ההכרה בהוצאה על מטפלת לצורכי מס עדיין לא כאן. מכל הבחינות, מעמד האישה בישראל עדיין רחוק מלהיות משביע רצון.

 

על רקע זה, יש טעם בהקדשת פרויקט מיוחד לנשים המובילות בעסקים. הן ראויות לכך לא רק מכיוון שהצליחו לעשות את זה בעולם בעל חוקים כה גבריים, אלא בעיקר בזכות האופטימיות שמגולמת בסיפורי ההצלחה שלהן.

 

בין 50 הנשים המובילות תמצאו עולות חדשות, נשים משכבות מצוקה, שכירות שהעזו לקפוץ למים ולפתוח עסק משלהן - כל אחת והסיפור האישי שלה, כשלכולן מכנה משותף אחד: הן הצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית הידועה לשמצה ולכבוש לעצמן מעמד בעל השפעה בעולם העסקים הישראלי.

 

איך נבנה דרוג ה-50

 

לצורך הדירוג, קיבצנו מאגר של למעלה מ-100 נשים הממוקמות בעמדות בכירות במגזר העסקי. במאגר נכללו אך ורק נשים שעובדות בעסק, ולא נכללו בו נשים בתפקידים רגולטוריים שונים או נשים שמחזיקות בבעלות מסוימת על עסק, אך אינן פעילות בו.

 

הפרויקט כולל גם מסגרת נפרדת המוקדשת לנשים שחורצות גורלות במסגרת תפקידן, כמו נציבת מס הכנסה, טלי ירון-אלדר, והשופטת ורדה אלשייך - נשים שאמנם אינן פועלות במסגרת עסקית, אך השפעתן על העולם הכלכלי רבה, ולפיכך הן ראויות לציון נפרד.

 

כל אחת מהנשים שנכללו במאגר דורגה על פי חמישה פרמטרים שונים, שלכל אחד מהם ניתן משקל מסוים. הפרמטר הראשון היה השפעתה של האישה על המשק: עד כמה העסק שהיא עומדת בראשו משפיע על צרכנים, מפרסמים, ספקים, סוחרים וכו'. הציון המקסימלי בפרמטר זה היה 15 נקודות.

 

פרמטר שני, שקיבל 20 נקודות, היה גודל העסק או החטיבה שהאישה עומדת בראשם. פרמטר שלישי (30 נקודות) - עד כמה האישה בכירה בתוך העסק בו היא פועלת, ופרמטר רביעי, והפחות חשוב מבין החמישה (10 נקודות), דירג את העושר האישי של כל אחת מהנשים.

 

על הפרמטר החמישי כדאי להרחיב קצת יותר: הוא התייחס למידת היותה של האישה סלף מייד, כלומר, עד כמה בנתה את עצמה במו ידיה. פרמטר זה, שמשקלו בדירוג היה 25 נקודות, העניק עדיפות לנשים כמו פנינה רוזנבלום, רונית רפאל, טמירה ירדני, יפית גרינברג ורחל בולטון - נשים שהצליחו להקים עסק מכלום, בזכות כשרונן בלבד. נשים שנולדו לתוך העסק אותו הן מנהלות וירשו אותו ממשפחתן קיבלו ציון נמוך משמעותית בפרמטר זה - אם כי אין בכך, כמובן, מכדי להפחית מהישגיהן האישיים והניהוליים.

 

חמשת הציונים שקיבלה כל אחת מהנשים סוכמו לציון כולל, ו-50 הנשים שקיבלו את הציון הגבוה ביותר מרכיבות את הרשימה.

 

מחציתן שכירות, מחציתן עצמאיות

 

בדרך פלא, התפלגו הנשים שווה בשווה בין עצמאיות לשכירות: 25 מהן עובדות בעסק שבבעלותן (לא תמיד בבעלות מלאה) ו-25 מועסקות כשכירות. הגיל הממוצע של הנשים ברשימה הוא 48, ורובן המכריע נשואות עם ילדים (לחלקן כבר יש נכדים).

 

רובן גם יכולות לנפנף ברשימה מרשימה של תארים אקדמיים: כמעט כולן בעלות תואר ראשון, 44% מהן הן בעלות תואר שני - רובם בתחומי כלכלה ומינהל עסקים - ויש ביניהן גם 6 שמתהדרות בתואר ד"ר (אחת מהן מתחום קצת שונה: טובה אברך, יו"ר טרה, היא רופאת שיניים).

 

את התחומים בהן עוסקות 50 הנשים שברשימה קשה להגדיר כנשיים: הם מתפרשים על מגוון תחומים עסקיים רחב ובעל השפעה. כ-20% מהנשים שנכללו בדירוג פועלות בתחומי הבנקאות, הביטוח והפיננסים; 12% מכהנות בתפקידים בכירים בתחומי התקשורת - אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה; 8% מגיעות מתחום ההיי-טק ו-8% נוספים מתחום הפרסום. בין התחומים הנוספים שנמצאים ברשימה ניתן למנות את ענפי התעופה והתיירות, נדלן, כוח אדם, מזון, אנרגיה וביוטכנולוגיה.

 

לנשים אין חבר'ה מהמילואים

 

האם הרשימה שלפניכם מרשימה יותר או פחות מדירוג מקביל של 50 הגברים המובילים בעסקים? הדבר תלוי, כמו תמיד, בעיני המתבונן. אין ספק כי הרשימה הגברית היתה מציגה שמות מוכרים יותר, שמגלגלים הרבה יותר כסף וממוקמים בעמדות בכירות בהרבה מרוב הנשים ברשימה. אין גם שום ספק שהשפעתם הכוללת על המשק הישראלי גדולה יותר.

 

עם זאת, כדאי לזכור: לנשים בחברה הישראלית אין מקפצה צבאית שתזניק אותם לעולם העסקים; אין להם חבר'ה מהמילואים שיושבים בעמדות מפתח בבנק ומחלקים ביד נדיבה אשראי לעסק המתחיל שלהן, והן נאלצות לפלס את דרכן בחברה שבה אפליית נשים היא מציאות יומיומית. על רקע זה, מקבלים סיפורי ההצלחה שלהן משמעות נוספת.

 

לרשימה המלאה של 50 הנשים המובילות בעולם העסקים בישראל לחצו כאן

 

בהכנת הכתבות השתתפו אורנה רביב, שושנה חן, דורית בר, נוית זומר, עופר פטרסבורג ובני ברק
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: צביקה טישלר
השכירה. גליה מאור
צילום: צביקה טישלר
צילום: אביגיל עוזי
היורשת. עפרה שטראוס
צילום: אביגיל עוזי
היזמית. רונית רפאל
מומלצים