אוטומוטור - הבטחות צריך לקיים
אם התחלתם את הביקור באולם מספר 1, הרגשתם את הצעד הגדול שבצעה תערוכת אוטומוטור. בחוץ המשיכו עסקים כרגיל. וחבל
כמעט תמיד הייתה התערוכה צפופה מדי עקב הניסיון לדחוס כמה שיותר (מציגים) בכמה שפחות (מטרים רבועים). כמעט תמיד היו למציגים טענות כלפי התשתית הקלוקלת בגני התערוכה, ובדרך כלל בצדק גמור. כמעט תמיד יש בעיות ארגוניות מטרידות ביום הפתיחה, כמעט תמיד הפקקים בכניסה ארוכים מנשוא ובעיית ה(אין)חניה מציקה.
אז נכון, משהו חיובי אכן קרה לתערוכה ב-2004. איך שלא מביטים באירוע שהסתיים אתמול (שבת), נראה כי הפעם עברה אוטומוטור שיפור משמעותי. אם במגוון כלי הרכב שהוצגו, בהשתתפות (כמעט)גורפת או בתשתית. האם בגלל היבואנים שהשקיעו הפעם (הרבה) יותר, ארגון שעלה מדרגה, או אולי פשוט פתיחתו של אולם תצוגה חדש, העומד (כמעט) בכל קריטריון בינלאומי?
בבוקר שאחרי פירוק הביתנים (יום א') אנחנו חוזרים שוב לאחור. בודקים מה באמת היה, איך זה עבר, למה אין סיבה למסיבה ובעיקר, איך אפשר לשפר בעתיד.
תנו להכנס
שעות ספורות לאחר פתיחת השערים דווח על החלל הראשון בקרב האכזר ביותר בין מציגים למבקרים. צמד מאבטחים גברתנים בדוכן מיצובישי נכנע למבקר הישראלי, וזיהה מאחור מדי כי בורר ההילוכים במיצובישי לאנסר איוו 8 נעלם. למאבטחי דוכן סאנגיונג היה יותר מזל. המצבר(!) שפורק מרכב התצוגה החדש, נמצא בריא ושלם בידיהם של צמד וונדלים. מאפרות, סמלים, ידיות ומציתים היו פופולריים במיוחד בימי התערוכה. כצפוי.
ומה כבר אפשר לומר על זה? בתוך עמנו אנו חיים, וכל שנותר הוא בעיקר להצטער ולהתעצבן. ראשית, כדאי להעמיד דברים בפרופורציה. "איסוף מזכרות" שכזה קיים גם בתערוכות בחו"ל, אפילו במכובדות שבהן. שנית, וזה הרבה יותר חשוב, השימוש במעשים אלה כתירוץ רשמי לנעילת דלתות מכוניות התצוגה, אינו רציני. בוודאי לא הצבת חבלים ומניעת גישה למכוניות שונות, אפילו מדובר במיני עממית כמו המיקרה של ניסאן.
עם כל הכבוד למציגים, לרצונם בשלמות מוצריהם והסלידה שמעוררים בנו גנבי הפריטים, אין הצדקה להרחיק את עם ישראל מהמכונית אותה מציעים לו לרכוש בעתיד. אי אפשר לבקש ממנו לשלם עשרות שקלים לראש, ולהביט במכונית עממית כאילו הייתה יצירה נדירה של גדול אמני תבל. קצת פרופורציה בבקשה. ועם כל הכבוד, עלות ראש בורר הילוכים, מאפרה ומצית זניחה ביחס להשקעה של עשרות ואפילו מאות אלפי דולר ליבואן.
מה שחשוב
אוטומוטור 2004 הייתה עמוסה בחידושים לקהל המקומי. אנחנו לא מדברים דווקא על המייבאך בה נהגנו עוד לפני פתיחת התערוכה, אלא דווקא על דגמים "חמים מהתנור" בהם נהגנו ממש בשבועות האחרונים. כמו המרצדס SLK, אודי 6A, סקודה אוקטביה, סיאט אלתיאה, פיז'ו 407 (בה ננהג) ועוד.
אבל החידושים פשוט לא זכו לכבוד הראוי. בעיקר מכיוון שלא הודגשו מספיק בדוכני המציגים השונים. לא בעזרת שילוט עם הסבר, ולא באמצעים אור-קוליים שונים. דווקא יבואני וולוו-הונדה-יגואר דאגו למיצג, הגם שזה המתמקד בעיקר בתדמית, ולא באיכות או יכולת של דגם מסוים - S40 למשל.
היו לאי-עשייה זו דוגמאות רבות, אבל הקיצוניות שבהן היו ללא ספק סאנגיונג עם ה-CEO וסיטרואן ג'אמפי. כדאי להבהיר שמדובר בשני המקרים בדגמים חדשים שאפילו עיתונאי הרכב טרם פגשו. למיניוואן של סאנגיונג זו אפילו תערוכה מערבית ראשונה, הישג מצוין ליבואן שהעמיד את הכוכב בין ערב-רב של דגמים אחרים, ללא כל הבלטה מיוחדת. הג'מאפי? עמד בין מספר מסחריות על הדשא, נח ממשימות פריקה. אשר רוח? אין.
ואם כבר, זה המקום להבהיר כי "תצוגת חוץ" אינה מחמיאה לשום יבואן, אלא אם הוא עורך אירועים המוניים. התאורה אינה מחמיאה, הארגון בעייתי, נחילי המבקרים בדרכם מכאן-לשם אינם עושים עמה חסד. מבחינה זו לפחות, ללא קשר לייחודיות המותג, זוכה העמדה של סמארט לתואר "הגרועה מכולן". זה ממש לא משנה אם הרעיון היה להסיע מבקרים במכונית החמודה. המותג הכי מעוצב של התעשייה נאלץ להסתדר במגרש חניה. לא מתאים.
אגב, אם מישהו מעוניין בדוגמה ל"מה עוד ניתן היה לעשות", הנה אפשרות שמשום מה נעלמה מהיבואנים השונים, אלא שהציגו בתערוכה מכוניות בעלות "מקדם משיכת קהל" ראשון במעלה – גגות נפתחים וסידורים מודולריים. תארו לעצמכם איזו התקהלות היו מייצרות מרצדס, רנו, פיז'ו או סיטרואן עם הבלט הממכר של גגות נפתחים ומתקפלים ונעלמים. וזה אפילו לא עולה כסף.
ומתי יבינו גם כי את המכוניות החשובות ביותר, אלה המושכות את מרבית הקהל, כדאי להעמיד באופן שיאפשר הצצה לכל. כך למשל קשה מאד היה להעיף אפילו מבטח חטוף במייבאך של מרצדס, או בפורשה GT, אשר עמדו הלכה למעשה "בפינה". מיקום שכזה "מבקש" חסימת קו ראיה ממבקרים שגובהם אינו עולה על 1.80. מה היה קורה אילו שתי אלה היו ניצבות במרכז הזירה, על במה גבוהה?
ומי לא בא ?
סיקור תערוכת אוטומוטור אינו יכול להיות שלם ללא התייחסות לאחד הנעלמים (תרתי-משמע) הגדולים (מאד גדולים) של אוטומוטור 2004. בקיצור, לאן נעלמה דלק מוטורס, האחראית בערך לרבע מכלל המכוניות החדשות שעולות על הכביש בשנה. מארגני התערוכה הסבירו שדלק לא היו מעונינים מסיבות שונות. אלא שההסבר, עם כל הכבוד, אינו משכנע. נראה לכם הגיוני לערוך תערוכת רכב רצינית ללא המותג המוביל, וללא קונצרן ענק כמו פורד?
"לאי השתתפותנו בתערוכה היו סיבות פנימיות", כך הסביר גיל אגמון, מנכ"ל דלק מוטורס. "בעיקר מכיוון שאנו עסוקים כרגע במעבר למרכז החדש בניר צבי". אבל הוא גם מודה בפה מלא: "אם היו לנו חידושים, כמו ערב השקתה של ה-3, ה-4 או הפוקוס החדשה, היינו ללא ספק מגיעים בגדול".
האם לא נראה לאנשי דלק מוזר מעט, שבתערוכת הרכב הגדולה ביותר מאז ומעולם בארץ, לא משתתף היבואן הגדול ביותר? "אתם יכולים להביט על זה מכיוון אחר. בהחלט יתכן שאילו היינו מגיעים, אחרים לא היו באים ואז היה מדובר בתערוכה קטנה יותר". מעניין.
חשוב רק לציין כי מאזדה לא הייתה הנעדרת היחידה. נציגת קונצרן ג'נרל-מוטורס (UMI) בארץ הגיעה אמנם, אך שניים ממותגיה החשובים ביותר, וכאלה החיבים כל טיפת תשומת לב מהקהל שיכולים יהיו לגייס, נעדרו כליל. כך אופל, כך גם סאאב. ואם כבר בענייני תדמית, להיכן נעלמה דייהטסו שבל מקרה אינה מככבת כיום?
בעיות ארגוניות
כמתורגלים היטב בכנס הורים לחוצים מול שער גן ילדים סגור, אנחנו יודעים היטב כמה לא נעים לחוות זאת. מצד שני, לא פחות מטריד הוא לעמוד בשערי תערוכת רכב שאינה נפתחת או מתעכבת או מציגה רק חלק. זה כבר קשור בארגון, פוגע במציגים שמעונינים בתמורת-חשיפה כמה שיותר גדולה, וגם בקהל שאינו צריך להמתין.
ואוטומוטור 2004 הציגה כבר בפתיחה טונים צורמים. זה התחיל בכוחות משטרה שמנעו כניסה לאולם המרכזי. זאת עקב חסימת יציאות החירום על-ידי מציגים שונים, מתכון ברור לאסון אפשרי. המציגים – במקרה זה טויוטה – הבהירו שהתצוגה אושרה על-ידי המארגנים, וכי הם אינם אחראים לכך. הוסיפו לזה גישה מאד תקיפה ולבטח לא אדיבה של השומרים בכניסה, ותקבלו קהל צופים רב שלא הבין על מה ולמה.
פרצופים כועסים נראו גם באזור התצוגה של סובארו במהלך היום הראשון והשני, כאשר המשטרה מנעה מהם לבצע מופעי הדגמה, במקרה זה של יתרון מערכת ההנעה הכפולה. תצוגת הנהיגה על משטח החניה הגדול בוטלה על-ידי המשטרה, בטענה כי יש בכך משום סכנה לציבור הצופים. רק בהמשך היום השני הובהר העניין. דובר המשטרה הבהיר כי "לא היה אישור, לא היו אמצעי הגנה מתאימים לתצוגת נסיעה. לאחר שעמדו בדרישות, לא הייתה לנו כל בעיה". כך אגב גם בנוגע לתצוגת הראווה של רכבי שטח שונים.
והיו עוד. לטויוטה היה רעיון יפה ומקובל בעולם – להעניק למבקרים טעימה קצרה מנסיעה בפריוס ההיברדית, בנסיעה קצרה על כביש פנימי כדי להדגים את אופי הפעולה של המנוע. אולם כבר בתחילת היום הראשון החליטה המשטרה כי היא מונעת את האירוע. למבקרים נותר להתרשם מהמכונית המעניינת רק בעמידה.
אנחנו האולם
אם הייתה בשנים האחרונות הסכמה בין יבואני הרכב השונים בארץ, למארגנים והמבקרים, הרי שזו נגעה לבטח לאולם מספר 1 החדש. בעיקר זכו התצוגות של צ'מפיון מוטורס (פולקסווגן, אודי,סיאט, סקודה) ולובינסקי (פיז'ו, סיטרואן) לקהל רב ומשתאה. יקי אנוך, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב ויבואן מותגי פיאט, הגדיר זאת היטב במסיבת העיתונאים שקדמה לפתיחה כשאמר "יש כאן אולם ברמה אירופאית, ויש מחסנים".
מאוחר יותר נגלה כי לפחות בכל הנוגע לביתן בו הציג הוא, כל מילה בסלע. הביתנים הוותיקים של "מרכז הירידים" נראים רע מאד באופן כללי, עם תקרה מפויחת, פחות מדי אוויר ויותר מדי אפור בעיניים. לצד הקונסטרוקציה המרשימה והמודרנית לחלוטין באולם 1, כולל סידורי תערוכה שהגיעו היישר מתערוכות בחו"ל, זה נראה לכל הפחות עצוב.
אולם גם האולם המרכזי אינו יוצא "נקי לחלוטין". בניסיון לדחוק כמה שיותר מטרים לתצוגה, "וויתרו" המארגנים על נוחות המבקרים. הרווחים בין מציג למציג, כמו-גם שבילי המעבר, היו קטנים בכל קנה-מידה. הצפיפות הייתה כמובן גדולה. לכך נוספו יריעות בד מעשי ידי אנשי UMI שנמתחו עד התקרה, ויצרו למעשה מחיצות שהסתירו תצוגת יבואנים שכנים. אלה האחרונים הביעו מורת רוח רבה.
למה לא?
אין כל ספק. לא רק שאנחנו מדינה קטנה וצעירה, עם מעט משאבים וללא תעשיית רכב. אנחנו פשוט מסרבים ללמוד ולשנות. מדי שנה מבטיחים לנו כי קהל המבקרים הוא-הוא החשוב במיוחד למארגנים. ובכל שנה אנחנו מגלים כי בהשקעה מינימלית ניתן היה לייצר עבור אותו קהל פי כמה יותר עניין.
מה עם הדגמות נהיגה (אחרי אישורים מתאימים מהמשטרה כמובן, וסידורי אבטחה ובטיחות הולמים) בהן משתתף הקהל? מה עם מתקני שעשוע לגדולים וקטנים, וסליחה שאנחנו מעלים את הנושא, אבל נראה לנו שנהיגת קרטינג הייתה יכולה לעשות טוב לכולם...
ואתם יודעים מה, למרות הכל, למה לא לארגן נסיעות התרשמות קצרות עם שלל המכוניות החדשות שהוצגו השנה? נתיבי איילון קרובים למדי, ועם קצת ארגון יצירתי ניתן היה לסדר גישה נוחה ומהירה מהתערוכה לכביש הציבורי ובחזרה.
מה עם הדגמת מירוצי מכוניות שלט קטנות, או אזור מיוחד להדגמת חוקי התנועה עבור המבקרים הצעירים, אפילו במכוניות עם דוושות. ואפשר כמובן ללכת רחוק יותר, ולהציב בנקודות שונות בשטחי החוץ אטרקציות מוטוריות מכל סוג. למשל מרכזים קטנים בהם ניתן ללמוד מפי מומחים על מערכות הרכב השונות. ויש עוד, בלי סוף, כולם במעט עלות למארגן והרבה כבוד למבקר.
סיום חיובי
אולם איך שלא נביט בה, את סיקור תערוכת אוטומוטור 2004 חייבים לסיים בנימה חיובית. זה באמת לא משנה אם אתם מניחים ש-70 שקלים זה יותר מדי כסף (ואתם צודקים), או שאפשר היה להשקיע יותר (ושוב צודקים) או למנוע בלגאן בפתיחה – ועוד פעם, אתם צודקים.
כי בסופו של יום עשתה השנה תערוכת אוטומטור את הקפיצה הגדולה בתולדותיה. כנראה בפעם הראשונה הייתה כאן תערוכת רכב מעניינת, אמיתית, בהשקעה גדולה מאד של היבואנים השונים. עד כדי כך השקיעו, שהיה מי שטען כי מכאן ואילך אפשר רק ליפול, כי יבואנים מסוימים לא יעמדו בהשקעות ובעיקר לא יראו באלה תמורה.
לעומת זאת, אייל כרמי מצ'מפיון, הקונצרן שהשקיע לטענת המתחרים כמה מאות אלפי דולרים באירוע, וזכה כמובן למיקום והתצוגה הגדולים והטובים מכולם, חושב שאת הגלגל אי אפשר להחזיר לאחור. "התחרות בין היבואנים ורצון הלקוח תמיד ימשכו קדימה. צ'מפיון תמיד ראתה באוטומוטור במה חשובה, והשקיעה בה הרבה. כך עשתה גם כאשר אחרים סירבו, וכך תעשה גם בפעם הבאה".
לפנייה לכתב/ת 
