פארק בריטניה: כל תולדות הארץ

בשיאה של הפריחה הגדולה, בעיצומו של החורף, הזדמן לי לשוטט, הודות לאנשי הקק"ל, על סיפונה של אחת מספינות הדגל של העשייה הירוקה בארץ, והיא פארק בריטניה. מטעמים הרבה חשתי אי נוחות מן השם, ובעיקר מטעמה התפל משהו של בריטניה, שחבל ארץ כל כך ישראלי נקרא עליה. מן הסתם כבודם של התורמים עמד מול עיניהם של הנוקבים בשמות, ואילו אנוכי, שמרן קטנוני, אקרא לו הלאה כמו שהורגלתי מנעורי - השפלה התיכונה.

אלא שעוול אעשה למקום אם אתגולל על שמו, שעל כן יופיו ותכניו הבלתי נדלים מכסים ממילא כל פגם אחר במכבסה הקוסמטית של השמות המוזרים. משום שנטלה הקק"ל את כל האזור תחת חסותה, הכשירה בו דרכים וחניונים, מקומות לתצפית ומסתורים להתבונן מהם בלהקות צבאים קטנות ובציפורים בניתורן בסבך, ואף הציבה שלטים להסבר פשוט על המקומות וגם שלטי דרך צבעוניים, נראה כי מאז ומעולם היה זה מקום לבילוי בחיק הטבע.

מי שתולדות האזור זרים לו, לא יעלה על דעתו שגדרות האבן העתיקות היו של תושבי עזקה היהודיים, שהלכו בגלות בבל וכמה דורות אחרי שובם ספו בחרב הרומים, ושל נוכרים שישבו בעמקים הקטנים והפוריים כשגדודי הפשיטה הערבים שפלשו מן המדבר קעקעו את חייהם, וגם של כפריי עג'ור ואנשי החוות החקלאיות סביבה, שנסו מפחד הצבא היהודי שניצח במלחמה והיום הם גולים בארצם.

פינה אחת בפארק חביבה עלי מאחרות, והיא תל עזקה, המתנשא בפאתי עמק האלה ומשקיף עליו מגבוה. דומני שכל תולדות הארץ כמעט מקופלות בעברה של הגבעה הזו, שחציה מיוער וחציה חשוף. ומה לא התרחש כאן?

הג'ינג'י נגד הענק

כשצבאות הפולשים הישראלים, עם יהושע בן נון בראשם (וכן, אני יודע שיהושע נחשב בעיני חוקרים רבים לאגדה סמלית על כיבוש הארץ, וממש לא אכפת לי כרגע אם הוא היה או רק משל היה), זינבו במורד בית חורון במלכי הכנעני שהביסו ליד חומות גבעון, נמלטו המובסים מעמק איילון דרומה, אל מעוזי המבצרים הכנעניים של השפלה. עד כאן, למרגלות עזקה, נערך המרדף, והנמלטים עוד נלחמים. פה כשלו ומכאן נמלטו חמשת מלכי ההר אל מערה במקדה הסמוכה, שם נתפסו ושם תלה אותם יהושע הרחום, אחרי שגם ארגן מצעד הומאני של קציניו שדרכו על צווארי השבויים.

וכאן, למרגלות עזקה, התגרה נער ג'ינג'י, רועה צאן במדבר, בגיבור הענק של הפלישתים, גוליית. התוצאה הרי מוכרת וכה הרבה דיברו בה נכבדות, שאני מרגיש עצמי פטור מלקלס את דוד ואת התשועה הגדולה שהושיע את עמו, לבד אולי מציון העובדה המביכה משהו שכל ימי מלכותו של שאול אחרי אירועי הקלע בעמק האלה, נאלץ המלך הזה להילחם בפלישתים, על אף שבסיכול הממוקד ההוא איבדו את אחד מבכיריהם. גם דוד, להזכיר לשוכחים, לא חדל מלהילחם באותם פלישתים שמידיהם הושיע אז את מי שהושיע...

עזקה היתה עיר מבצר ששמרה, יחד עם עוד 14 ערי מבצר מלכותיות, על המבואות החשובים אל הר חברון, שם היה עיקר ליבה של ממלכת יהודה התנ"כית. זו מן הסתם הסיבה שלא היה פולש אחד שהתנפל על הארץ הזו וגם החשיב את עצמו למבין, שלא השחית את ערי המבצר של השפלה, ובהן כמובן גם עזקתנו.

דרמה טראגית מתועדת מימי חורבן יהודה בידי נבוכדנצאר מלך בבל, כאשר בתנ"ך מסופר על כך שמכל יהודה נותרו להילחם רק ירושלים, לכיש ועזקה, ובתל של לכיש נמצא ארכיון מכתבים של אחד המפקדים שישב במוצב תצפית כלשהו, והוא מדווח למפקדו: "אל משואות לכיש (א)נחנו ש(ו)מרים, ככל הא(ו)ת(ו)ת אשר נתן אד(ו)ני, כי לא נראה (עוד) את עזקה ...".

בבטנו של התל כרויות מחילות, מן הסוג שהיהודים חפרו לקראת המרד ברומים אליו נגררו על ידי בן כוסיבא. משנתגלו בידי אנשי כפר עציון לפני יותר מ-25 שנה, נקראו בשם המצלצל מחילות מסתור, אלה שבהן מצאו את מותם, מחנק בעשן או מרעב, אלפי יהודים שוטים, שהאמינו לכזביו של מנהיג מרד הנפל ההוא, שגם המיט שואה גדולה על העם - חורבן כבד, גלות, עבדות ואובדן.

יש בהחלט מקום לסברה שלמרגלות עזקה התחולל גם קרב אג'נדין הנודע, ביולי של שנת 634, כאשר טורי הלוחמים האינסופיים של המוסלמים הגיחו מן המדבר בדרום. במקום כלשהו באזור שמצפון לבית גוברין ניסו 100 אלף לוחמים ביזנטים לבלום את השטפון. כ-600 שנה אחרי מפלתם, כותב ההיסטוריון הערבי יאקות שאללה המרומם הבריחם והמוסלמים קטלו רבים מהם, כאילו קרא את פרק י' בספר יהושע: "ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה... וימותו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב". ללמדנו, שכאשר היסטוריונים לא מחונכים כותבים ומערבים את אלוהים במלחמות, יוצאות להם שטויות דומות.

איפה זה