יו"ר תעש: פיטרתי אנשים שהיו חיילים שלי

בוקר אחד, לפני כשבוע מצא את עצמו אריה מזרחי, בעבר קצין תותחנים ראשי ובשנתיים האחרונות יו"ר התעשייה הצבאית, מככב בכותרות העיתונים. לפי הפרסומים, היו לו בעבר, כביכול, קשרים עסקיים עם לא אחר מאשר אלחנן טננבוים, החשוד המפורסם ביותר במדינה בחודשים האחרונים.

מזרחי לא מכחיש שהכיר את טננבוים, אבל לדבריו, "לא היה לי כל קשר מסוג שהוא איתו מאז שנת 1986". עכשיו הוא שוקל, לדבריו,

להגיש תביעה על הוצאת דיבה נגד המפרסמים.

הפרסום הזה אולי הצליח לקלקל מעט למזרחי את מצב הרוח, אבל בסך הכל יש לו הרבה סיבות להיות מרוצה. אחרי שנים של הפסדים, עומדת החברה בראשותו להציג בשנת 2003 רווח תפעולי משמעותי, כדבריו. תוכנית ההבראה של תעש מתקדמת כמתוכנן, וגופים רבים מביעים עניין ברכישת החברה, אם וכאשר יוחלט להפריט אותה כיחידה אחת.

על העניין הרב שמעוררת תעש בקרב רוכשים פוטנציאליים מעידים גם נתונים שפרסמה באחרונה חברת המידע העיסקי דן-אנד

ברדסטריט. לפי נתוני דן-אנד-ברדסטריט, התעשייה הצבאית (תעש) היא החברה הישראלית המעוררת את העניין הרב ביותר אצל משקיעים פוטנציאליים מחו"ל.

מזרחי מציג בגאווה את המכתב שבו מודיע לו ראובן קובנט, מנכ"ל דן-אנד-ברדסטריט ישראל, כי תע"ש היא החברה שעליה הוזמנה הכמות הגדולה ביותר של דו"חות עסקיים מגורמים ברחבי העולם. "מנסיוננו, הזמנת דו"חות עסקיים אלה משקפת את ההתעניינות העולמית בעשיית עסקים עם חברתך ובטוחני כי התעניינות זו תישא פרי", כתב קובנט למזרחי.

וזה לא הכל: למרות שהממשלה עוד לא החליטה להפריט את תעש, מזרחי רומז כי החלטה כזו עשויה להתקבל בקרוב ומגלה כי 7-6 גופים כבר הביעו עניין ברכישת החברה. חלק מהם, הוא אומר, אף פנו כבר לרשות החברות הממשלתיות כדי לקדם עיסקה כזו. את שמות המתעניינים הוא מסרב לגלות, אבל אומר כי מדובר בחברות מהארץ ומחו"ל, וכי חלק מהן עוסקות בתחום הביטחון.

מה שוויה של תע"ש לקראת הפרטה אפשרית?

"לא עשינו הערכת שווי, אבל ברור לי שכאשר יגיע הרגע, אדאג שהערכת השווי הזו תהיה הגבוהה ביותר. אם תעש תהיה בידיים פרטיות היא מכרה זהב. יש כאן טכנולוגיות, ידע אדיר ואת המוצרים הטובים בעולם".

אם אתה בטוח כל-כך בשווי הגבוה של תעש וביכולתך למכור אותה, למה שלא תניע את התהליך?

"הייתי רוצה לראות הפרטה של כל החברה אבל אני לא מחליט על כך. הממשלה היא הבעלים. היא זו שצריכה לעשות את הצעד ואני מקווה שהיא אכן תעשה אותו. אני בסך הכל מכין את החברה למצב שבו הממשלה תחליט למכור. אני מכין חברה רווחית, עם שווי גבוה יותר מאשר לפני שנתיים. בכך יסתכם תפקידי - עד שאתבקש למכור".

האם אתה יודע משהו שאנחנו לא יודעים על הכוונות להפריט את תעש?

"אין לי מידע על תוכנית קונקרטית מיידית להפרטה, אבל ההיגיון אומר שזה מה שצריך לקרות".

"על רווח נקי אי אפשר לדבר"

העניין הרב של משקיעים בתעש עשוי להפתיע את מי שקרא עיתונים כלכליים בשנים האחרונות. במשך שנים מוזכרת תעש, החברה שהביאה לעולם את תת המקלע האגדי עוזי ואת רובה הגליל, בהקשר להפסדים ולתוכניות הבראה, שלא תמיד נשאו פרי.

תוכנית ההבראה שגובשה לחברה ב-1990, למשל, שבמסגרתה הפכה תעש מיחידת סמך של משרד הביטחון לחברה ממשלתית, רק החמירה את מצבה של החברה. התוכנית קבעה כי על החברה לשלם מקופתה את הפיצויים לעובדים הפורשים, וכך הטילה עליה עול כלכלי כבד.

במסגרת אותה תוכנית סוכם גם כי הקרקעות שעליהן יושבים מפעלי תעש שייכות למדינה ולא לחברה, וסוכם כי החברה לוקחת על עצמה אחריות לכל בעיות איכות הסביבה שהסבו מפעליה עד אותה עת. מנקודת מבטה של החברה, כל אלה היו גזרות שהרעו את מצבה.

וכך הלך מצבה של החברה והידרדר. רק בשנות ה-90 נאלצה המדינה להזרים לתעש מאות מיליוני דולרים - בהלוואות, שאמנם נתנו לחברה אוויר לנשימה בטווח הקצר אך הקשו עליה עוד יותר בטווח הארוך.

ב-2002, בניסיון להציל את תעש, גיבשו משרדי האוצר והביטחון תוכנית הבראה לחברה, שבמסגרתה התחייבה המדינה להזרים לתעש בהדרגה 1.3 מיליארד שקל נוספים. בתמורה, התחייבה תעש בין היתר לסגור או למכור מפעלים לא רווחיים ולקצץ בשכר העובדים.

בינתיים נראה, כי תוכנית ההבראה הנוכחית נוחלת הצלחה רבה בהרבה מקודמתה. הליך מכירת המפעלים זוכה להיענות מרשימה. המפעל למוצרי תעופה נמכר לחברת סאיקלון, חברה בת של אלביט מערכות, תמורת כ-7.5 מיליון דולר. הנכל (המחלקה לתכנון הנדסי) נמכרה לחברת אורנטק הישראלית ב-3.8 מיליון שקל במזומן ותוך נטילת המחויבויות כלפי העובדים.

אבל המכירה המשמעותית ביותר היא זו של מפעלי הנשק הקל. המפעלים, שהפסידו ב-10 השנים האחרונות 280 מיליון דולר בגלל ניהול גרוע וחוסר הבנה של השוק, נמכרו לחברת ג'נרל דיפנס טכנולוג'י ב-25 מיליון דולר.

מפעלי הנשק הקל נרכשו עם הזמנה מצה"ל ל-15 אלף רובי תבור, רובה הסער החדיש שפותח בהם, ועם אופציה לרכישת עוד 25 אלף רובים כאלה. בהערכה זהירה מדובר בהזמנות בשווי של כ-40 מיליון דולר. הניסיון מוכיח כי מוצרים שצה"ל רוכש נמכרים היטב גם לצבאות אחרים. ואכן, צבא הודו כבר הודיע כי יצטייד בתבור, והרובה משתתף כרגע במכרזים בארה"ב, בפולין וביוון.

בסיום תהליך ההבראה אמורה תעש להשאיר בשליטתה רק את תחומי ליבת העסקים שלה, כמו תחמושת כבדה, מיגון והשבחת טנקים, ייצור מנועים לטילים ומשגרים ומערכות נשק מתקדמות. המפעלים שאמורים להישאר אז בבעלותה הם מפעל התחמושת הכבדה, מפעל סלבין למיגון טנקים ונגמ"שים, מלט"מ, המייצר מערכות נשק, וגבעון, המייצר מנועים לטילים ומשגרי לוויינים.

מה עשיתם כדי לעצור את הדימום המתמשך של החברה?

"הפעלנו תוכנית קיצוצים בכל התחומים. קיצצנו את כוח האדם בעוד כ-500 איש מאז פברואר 2003 (כשני שלישים מהעובדים פרשו מרצון וכשליש פוטרו - א.א), קיצצנו את שכר כל העובדים ונחתם הסכם חדש עם האוצר, לפיו התשלום לפורשים יהיה על חשבון המדינה ולא על חשבון תעש".

מזרחי מתייחס לעלות הכבדה של תוכניות הפרישה שנעשו בחברה בעשור האחרון, שבמהלכן הצטמקה תעש מחברת ענק שמעסיקה 11 אלף עובדים בתחילת שנות ה-90 למעסיקה של 2,900 בלבד כיום (כולל המפעלים שנמכרו). במסגרת תוכניות הפרישה הקודמות הוטל על תעש לשלם מקופתה לפורשים - התחייבות שמטילה עליה עד היום עול כלכלי כבד של 25 מיליון דולר בשנה.

איך הרגשת כשהיית צריך לשלוח הביתה מאות עובדים?

"ידעתי שזה יהיה קשה. חלק מהמפוטרים היו חיילים שלי בתותחנים. אבל זה היה כורח המציאות. רוב הפורשים אמרו שהם מרוצים מהתנאים. ביקשתי שבנוסף לתנאים שיינתנו לעובדים, ההליך יהיה מכובד. שכרנו אולם וכל אחד מהמפוטרים נקרא לבמה וזכה למלים חמות שלי ושל יו"ר נציגות העובדים. ההישג הגדול ביותר שלי הוא הקטנת כוח האדם תוך הקניית ביטחון כלכלי לפורשים. לא כולם הלכו עם חיוך, אבל אני שלם עם עצמי שלכולם יש ביטחון כלכלי".

אילו צעדים נוספים נקטתם כדי לשפר את מצבה של החברה, בתקופה שבה צה"ל קונה פחות ופחות?

"היה ברור שרק הגדלת היצוא תביא את הישועה. 60% מהמכירות בשנת 2002 היו למשרד הביטחון. תוך שנה הפכנו את היחס והיום רוב המכירות שלנו הן ללקוחות זרים. אני רוצה עוד להגדיל את היצוא".

למרות הקיצוץ בכוח האדם, הצליחה תעש להגדיל בשנה שעברה את מכירותיה ל-484 מיליון דולר, לעומת 371 מיליון דולר ב-2002. צבר ההזמנות עומד על 1.2 מיליארד דולר וכאמור - ב-2003 רשמה החברה רווח תפעולי, לאחר הפסד של 27 מיליון דולר ב-2002.

מתי תעברו לרווח גם בשורה התחתונה?

"על רווח נקי אי אפשר לדבר כרגע, בגלל המעמסה של התשלום לפורשים".

מי מזהם את המים?

כצפוי, תהליך ההבראה לא עבר לגמרי בשקט. העובדים התנגדו למכירת המפעלים מחשש לפרנסתם. "נהיה טרף בידי בעלי ההון", אמרו. לפני כחודשיים הוחלפו בכנסת מהלומות בין עובדי משמר הכנסת לבין עובדי מפעל עשות אשקלון, שבשליטת תעש. העובדים ביקשו להיכנס לדיון בוועדת הכספים, שבו הוחלט להפריט את המפעל, אך עובדי משמר הכנסת חסמו את דרכם.

העובדים לא היו היחידים ששילמו מחיר. גם ספקים רבים, שתעש מעכבת כספים המגיעים להם. מזרחי אומר כי החובות לספקים הם עוד תוצאה של ההסכם מ-1990, שבו התחייבה החברה לשלם לפורשים כ-52 מיליון דולר בשנה.

ויש עוד כתם שמעיב על תעש - במשך שנים היא מואשמת כי מפעליה מזהמים את הסביבה, ובפרט את מי השתייה בגוש דן. נציב המים אף טען שתעש אינה משתפת פעולה עם הנסיונות לבדוק אם יש זיהום. לדברי מזרחי, הוויכוח עם נציבות המים נבע מכך שבמסמך בדיקה ראשוני נכתב כי תעש נושאת באחריות לזיהום - ועובדה זו נמצאת כעת בבדיקה.

הוויכוח עם נציבות המים נפתר בבוררות שערכה סגנית היועץ המשפטי לממשלה, דידי לחמן-מסר. בעקבות הבוררות הושגה הסכמה בין תעש לנציבות המים והבדיקה נמשכת.

אבל פניו של מזרחי אינן לאדמה, אלא לעתיד. "יש לי חזון ל-15 השנים הבאות. תעש צריכה למכור ביותר מחצי מיליארד דולר בשנה, תוך ריכוז מאמץ בכ-15 מוצרי דגל שבהם יש לנו עדיפות על פני כל המתחרים שלנו בעולם", הוא אומר.

והעתיד של תעש, הוא מאמין, נמצא בין היתר בתחום ההגנה מפני טרור. בין המוצרים שעליהם הוא בונה בהקשר זה אפשר להזכיר את הנורים, שמטרתם להסיט טיל כתף המשוגר לעבר מטוס נוסעים. "תעש", הוא אומר, "יכולה לעשות הרבה כסף מתחום ההגנה מפני טרור. התקציבים שמוקצים לכך בעולם אדירים ואנחנו יכולים לקחת חלק מהם".