שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "כאילו נכנסתי לגיהנום"
    "היינו שם" הוא סרט דובר ערבית שעוקב אחר ביקור של אישי ציבור ערבים ויהודים במחנות ההשמדה. "היה נראה לי כאילו נכנסתי לגיהנום, והגיע הזמן להעביר את התחושות האלה לצופה הערבי", אומר הבמאי נאזם שריידי
    קשה להתייחס לסרטי "שואה" במושגים של שיגרה, אולם בכל זאת - היום (ב', 17:15 בערוץ 2, 18:00 בערוץ 23), יום השואה, תשדר הטלוויזיה החינוכית סרט תיעודי לא שגרתי במחוזותינו.

     

    "היינו שם", שכולו דובר ערבית, מביא את סיפור שואת יהודי אירופה על רקע ביקור קבוצת אנשי ציבור, ערבים ויהודים מישראל, במחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו. במאי הסרט הוא נאזם שריידי, ערבי ישראלי יליד אום אל-פאחם, והמגיש הוא סוהיל חדד.

     

    את המסע יזם המחנך ואיש הדת אמיל שופאני מהכנסייה היוונית הקתולית בנצרת, והוא כלל ביקור בן חמישה ימים במחנות הריכוז וההשמדה אושוויץ ובירקנאו, שם נפגשו הישראלים עם משלחת נוספת מצרפת. בין היתר ניתן לראות בסרט תפילה בערבית על רקע קיר המוות במחנה ההשמדה אוושוויץ.

     

    נאזם שריידי (53), כיום תושב חיפה, הוא ערבי-מוסלמי, שמגדיר את עצמו כ"אדם אוניברסלי, קוסמי לא לפי עדות". הרעיון לסרט בערבית על השואה נוצר
    בעקבות פגישה עם סוהיל חדד: "ישבתי עם סוהיל, שהיה חודשיים לפנינו עם קבוצת שחקנים יהודים במחנות. הוא סיפר לי על החוויות שחווה שם, והעלינו רעיון שהגיע הזמן לעשות סרט ערבי על הנושא הזה. היה לי חשוב לעשות את זה ממבט אישי ואנושי. ראיתי קודם בטלוויזיה ובקולנוע סרטים על השואה, אבל כשהתחלתי לעשות תחקיר, ובסיור שעשיתי יומיים לפני הצילומים, כל מה שאתה שומע – זה עולם אחר. מי שלא מבקר שם לעולם לא יקלוט שום דבר. נכנסתי דרך השער של בירקנאו, וזה היה נראה לי כאילו שנכנסתי לגיהנום. היה לי מאוד קשה בסיור הזה. הרגשתי מאוד לא טוב ואמרתי שבאמת הגיע הזמן להעביר את התחושות האלה לצופה הערבי".

     

    מה היו התגובות בסביבתך, המשפחה, החברים?

     

    "כשסיפרתי שאני עושה סרט על השואה זה עורר אצל אנשים סימן שאלה. חלק אמרו שיש את הקטע של הנכבה והכיבוש והסבל הפלסטיני, אז עניתי שעשיתי גם סרטים על זה. עשיתי טסט, והקרנתי את הסרט בכמה מקומות. את האמת, ציפיתי לתגובות אחרות ממה שקיבלתי. כשהקרנתי את הסרט הופתעתי לטובה. היו צופים שגילו באמת לראשונה בחייהם את הזוועה האיומה של השואה ואת מה שקרה ליהודים בגטאות ובמחנות. הרגשתי, שלמרות כל המשקעים שיש אצלם, הכאב האנושי היה חיבור חזק. הכאב חיבר את האנשים. אבל חלק גם אמרו לי שזה לא הזמן להתעסק בדבר הזה בגלל המצב הפלסטיני".

     

    חלק מהתעמולה האנטי-ישראלית משווה לא פעם בין מה שקורה בשטחים ובמיוחד במחנות הפליטים - למחנות הריכוז.

     

    "כל הקונפליקט הערבי-יהודי משגע את כולם ואנשים לפעמים קצת שוכחים את הקשר האחר, כי הם עצמם כואבים. אני יוצא מנקודת ההנחה שהכאב האנושי הוא אותו כאב. אני לא עושה את ההשוואות האלה. אם מתחילים להיכנס להשוואות נכנסים להאשמות ולגינויים, וזה יכול להרחיק את המטרה למענה עשיתי את הסרט. אבל לצערי תמיד תקשרנו דרך ההאשמות האלה. אני מבין את האנשים הכואבים משני הצדדים. אם לא תבין את הכאב של האחר לעולם לא תפתור את הבעיות איתו".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים