שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מחקר: "בני נוער ישנים מעט מדי וזה יוצר בעיות"
    מחקר מקיף שנערך במשך שלוש שנים בארה"ב מוכיח את מה שההורים כבר יודעים מזמן: בני הנוער ישנים פחות מדי. זו גם אחת הסיבות לדיכאון ולמצבי הרוח ההפכפכים שמהם סובלים צעירים בגיל ההתבגרות
    יש לכם בבית נער או נערה מצוברחים? יכול להיות שהפתרון לכך הוא תוספת שינה. בני נוער סובלים מהערכה עצמית נמוכה יותר ומדיכאון חזק יותר כשהם לא ישנים מספיק. זו המסקנה של מחקר אמריקאי מקיף בן שלוש שנים, שבו השתתפו 2,259 תלמידי חטיבות ביניים.

     

    המחקר – שנערך בראשות ג'ין רודס, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת מסצ'וסטס – התפרסם בגליון ינואר-פברואר של כתב העת 'צ'יילד דיוולופמנט'. "לא רק שמיעוט שינה מנבא יותר דיכאון ופחות הערכה עצמית", אומרת רודס, "אלא שהארכת השינה מנבאת פחות דיכאון ויותר הערכה עצמית".

     

    רודס משוכנעת שמצבי הרוח ההפכפכים שמהם סובלים בני נוער רבים הם לא גזירת גורל: "אנחנו חושבים שהפרעת מצב רוח אצל בני נוער היא בלתי נמנעת – כמו נשירת שיני חלב אצל ילדים – אבל בעצם היא לא חייבת להתרחש. יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הרגשתם של המתבגרים, ואחד מהם הוא לדאוג לכך שהם יישנו מספיק".

     

    ד"ר ריצ'רד סיימון, מנהל רפואי של מרכז להפרעות שינה בוושינגטון, מסכים: "ילדים בריאים הם אנרגטיים, אופטימיים ונהדר להיות בחברתם כשהם ישנים היטב. אם תקחו את אותם ילדים ותמנעו מהם שינה, זה כמו לנהוג במכונית כשבלם היד מורם. מצב הרוח מתקדר, האופטימיות דועכת, הדיכאון גובר וזמני התגובה מתארכים. תוסיפו לזה את כל הבעיות האחרות שבני נוער נאלצים להתמודד איתן – ויש לכם מתכון לאסון".

     

    מרגרט קארנו, פוסט דוקטורנטית מבית הספר לאחיות של אוניברסיטת רוצ'סטר, עובדת עם ילדים שסובלים מהפרעות שינה. היא מזהירה שילדים שנראים מדוכאים או מתקשים לישון סובלים אולי מבעיות רפואיות סמויות.

     

    תלמידים במשרה מלאה

     

    מחקרים מראים שבני נוער זקוקים לפחות לשמונה וחצי שעות שינה ביממה – אך המחקר שביצעה רודס העלה שככל שהם מתקדמים בחטיבת הביניים כך הם ישנים פחות ופחות.

     

    החוקרים ליוו תלמידים מ-23 בתי ספר בשיקגו החל מכיתה ו' ובמשך שלוש שנים. הממצאים הראו ששעות השינה פחתו גם אצל הבנים וגם אצל הבנות. בתחילת המחקר הבנות ישנו יותר מהבנים, אך לבסוף הן ישנו פחות מהם. ככל ששעות השינה פחתו, כך דיווחו הצעירים על פחות הערכה עצמית ועל יותר סימפטומים של דיכאון.

     

    אבל החוקרים לא מאשימים את בני הנוער בכך שהם ישנים מעט מדי. סיימון מבקש מההורים לדמיין את סוג הילד שהיו רוצים. ילד שכזה צריך לקום בשבע
    בבוקר, אם לא מוקדם יותר, כדי להגיע לשיעור הראשון בבית הספר. אחרי הלימודים הוא הולך לחוג גיטרה; אחרי הצהריים זה הזמן לאימון כדורסל, ואחריו נאלץ הילד המותש לשבת ולהכין שיעורי בית עד עשר, ועוד לא דיברנו על פגישה עם חברים, צפייה בטלוויזיה או לימוד מאומץ במקרה של מבחן. "אם יש לך לוח זמנים כזה, איפה משתלבות כאן תשע שעות שינה?", שואל סיימון. "אין מספיק שעות ביממה בשביל שילדינו יעשו כל מה שהם צריכים לעשות".

     

    "אנחנו באמת מפריעים לבני הנוער לישון במידה מספקת", מוסיפה רודס. "אנחנו מעמיסים עליהם שפע של פעילויות אחרי הלימודים, מתוך מחשבה שזה לטובתם. אולי מה שיהיה לטובתם זה דווקא לישון יותר".

     

    כשבני הנוער אינם ישנים מספיק יום אחרי יום, גירעון השינה שלהם הולך ומצטבר. אם הם מנסים להדביק את הפער בסופי שבוע, אומר סיימון, השעון הפנימי שלהם מתבלבל: בשישי בערב הם הולכים למסיבה וחוזרים מאוחר, בשבת הם עשויים לישון עד הצהריים – ובמוצאי שבת הם כבר עירניים מכדי להירדם מוקדם ושוב הולכים לישון מאוחר. וכך השעון המעורר, שמצלצל בבוקר יום ראשון, מקדים בהרבה את השעון הפנימי.

     

    "כשיש לאדם חסך בשינה, סטרסים הם סטרסים; אבל כשאדם ישן במידה מספקת, סטרסים הם אתגרים", אומר סיימון. "כך שמה שיש לנו עכשיו זה בני נוער תשושים, מדוכאים, שאומרים 'מה הטעם?'. אולי הם שותים, הם בוודאי נוהגים, והישנוניות מאריכה את זמני התגובה שלהם. אני תוהה עד כמה חסך השינה ממלא תפקיד בהתאבדויות ובתאונות הדרכים של צעירים. אני חושב שמדובר בגורם סיכון אדיר".

     

    המטרה: לקבוע לוח זמנים

     

    שני החוקרים מסכימים שלב הבעיה הוא שיום הלימודים פשוט מתחיל מוקדם מדי. "בתי הספר מקדימים יותר ויותר את תחילת יום הלימודים", אומרת רודס. "כשאנחנו מתחילים את הלימודים כל כך מוקדם, אנחנו פועלים נגד גיל ההתבגרות המינית ונגד העובדה שבני הנוער זקוקים ליותר שינה".

     

    סיימון מציין שבתי ספר רבים בארה"ב מודעים לבעיה וכבר איחרו את השיעור הראשון לתשע בבוקר ואפילו מאוחר יותר. אבל חוץ מאשר לנסות לשדל את הנהלת בית הספר, מה עוד יכולים ההורים לעשות?

     

    "נסו להגיע לכך שילדכם יישן שמונה או תשע שעות מדי יום", מייעץ סיימון. "אני לא חושב שאתם צריכים להגביל את הפעילויות בערב. לומדים הרבה מהפעילויות שאחרי שעות הלימודים. תדרשו מהם לקום באותה שעה כל יום, אפילו בסופי שבוע. לא רצוי להאריך בשינה בסופי שבוע יותר משעה. מועד קימה קבוע הוא חשוב – יותר חשוב מהשעה שבה הולכים לישון".

     

    זה אולי נשמע קל, אבל איך עושים את זה? רודס ממליצה לערוך לבני הנוער לוח זמנים. "תעשו חישוב מתי הנער או הנערה צריכים ללכת לישון, ותמשיכו משם אחורה, אפילו לשעות אחרי הצהריים", היא אומרת. "תעשו תוכנית: כאן אנחנו צריכים לשבת לארוחת ערב, כאן הזמן להכין שיעורים. תנתקו את תוכנת המסרים המיידיים במחשב שלהם: העבודה על שיעורי הבית נמשכת הרבה יותר זמן כשהצעירים מדברים באמצע עם כל החברים שלהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    דיכאון, הערכה עצמית נמוכה. חוסר שינה
    צילום: סי די בנק
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים