"הרכוש בארץ של הנספים נאמד במאות מיליונים"

מדינת ישראל וארגונים יהודיים בעולם מנהלים מלחמת חורמה נגד בנקים, חברות וממשלות זרות, המחזיקים חשבונות בנק, פוליסות ביטוח ונכסי נדל"ן של יהודים שנרצחו בשואה, ומנסים למנוע ממשפחות הנרצחים לרשת את הכסף. התרגילים האלה, גם כאשר הם חוקיים לחלוטין, מעוררים בארץ זעם ומתקבלים כאן כסוג מכוער של אנטישמיות, או לפחות כאטימות ורדיפת בצע.

לאלה מסקנות הגיעה הוועדה? מה עלה בגורל הכסף והנכסים?

"קודם כל הבנקים. הם בכלל לא רצו שנבדוק את העניין. הם אמרו: 'אנחנו בודקים את עצמנו', אבל אנחנו התעקשנו למנות גוף בודק חיצוני. היינו צריכים לשאת ולתת אתם במשך שנה וחצי עד שהם הואילו לקבל את דרישתנו".

מי שהוריו או סבותיו החזיקו נכסים ונרצחו, יכול לרשת אותם?

לאומי: הסכונים שנותרו לא משמעותיים

בנק לאומי מוסר בתגובה: ועדת החקירה הפרלמנטרית מינתה, בהסכמת הבנק ובנקים נוספים, בודקים חיצוניים לאחר שנחתם בין הבנקים הרלוונטים לבין הכנסת מסמך עקרונות המסדיר את עקרונות הבדיקה. טיוטה ראשונית של דו"ח הבודקים נמסרה להערות הבנק. לבנק הערות רבות על המימצאים והן הועברו לבודקים.

לדעת הבנק, לאחר בדיקת הטיוטה והממצאים של הבודקים, לא מצויים כיום בידיו נכסים או כספים של נספי שואה, למעט סכומים נמוכים ולא משמעותיים. זאת כתוצאה מהוראות חוק שהיו בתוקף בתקופת מלחמת העולם השנייה ואשר חייבו את הבנקים שפעלו בארץ ישראל, וביניהם בנק אנגלו-פלסטינה, להעביר נכסים של לקוחות תושבי מדינות אויב וכאלה שנכבשו על ידי האויב, לממונה על רכוש האויב של ממשלת בריטניה.

רכוש שהועבר כאמור לא הוחזר אחר כך לידי הבנקים. נכסים, שמטעם כלשהוא לא הועברו לממונה על רכוש האויב הוחזרו לזכאים להם או שהועברו לאחר קום המדינה לאפוטרופוס הכללי.

בידי הבנק חוות דעת משפטית וחשבונאית התומכות בעמדת הבנק, מהן עולה כי מדובר בסכומים נמוכים באופן משמעותי מהסכומים שהוצגו בטיוטה הנ"ל. הסכומים הבלתי מהותיים הנ"ל נובעים בעיקר משערוך ולא מסכומים שנותרו בספרי הבנק.