Merom: נוקאאוט ישראלי?
אם ממילא ההצלחות היחידות של אינטל בעיצוב מעבדים חדשים מגיעות מחיפה, מדוע היא אינה מעבירה את האחריות המלאה על פיתוח ארכיטקטורת IA-32 לסניף הישראלי? ובכן, יש סיכוי טוב שזה בדיוק מה שתעשה
ב-24 לפברואר, במסיבת העיתונאים השנתית של אינטל בתל אביב, שאל עבדכם הנאמן שאלה שנתפסה כפרובוקטיבית על ידי עמיתיו: לאור העובדה שההצלחות היחידות של אינטל בעיצוב מעבדים חדשים מגיעות מחיפה - הפנטיום-M זוכה בתהילה מפי כל בעוד Prescott לא מצליח אפילו להלהיב את דוברי אינטל - מדוע לא מועבר פיתוח ארכיטקטורת IA-32 לסניף הישראלי?
מבטי התדהמה וההסברים הדחוקים של מנהלי אינטל כמעט ושכנעו אותי שאכן מדובר בדבר שלא יעלה על הדעת. שלושה שבועות מאוחר יותר הגיעה ידיעה מסנטה קלרה, כי אינטל מתכוונת להפסיק את השימוש במדד הגיגהבייטים כדי לדרג את המעבדים. הצורך בשינוי נובע מכך, שאי אפשר להשוות את פנטיום-M, פנטיום 4 ממשפחת Northwood, פנטיום 4 ממשפחת Prescott וסלרון על בסיס מהירות השעון בלבד.
הדבר פגע במכירות פנטיום-M, מצד אחד, ולא עזר לבדל את Prescott למרות הכפלת המטמון, השינויים הארכיטקטוניים הפנימיים והגדלת מהירות אפיק ה-FSB ב-50 אחוז.
ידיעה זו הפתיעה אותי, משום שבמשך שנים אינטל השתמשה בעדיפות הגיגהרצים שלה כדי לשוות למעבדיה הילה של "מתקדמים" יותר מהמעבדים של AMD, גם כאשר מבחני הביצועים לא תמכו בהצגה הזאת. עכשיו נראה שאינטל מקבלת על עצמה מדיניות שמשרתת את יריבתה וברור כי יש דברים סמויים מהעין שדוחפים לכיוון הזה.
מעבד חדש בשם Merom
בימים האחרונים ממש, התחילו להגיע השמועות שמסבירות מדוע אינטל רוצה לתת לציבור מכשיר מדויק יותר להערכת העוצמה של מעבדיה. במרכז העלילה נמצא גלעין מעבד חדש בשם Merom, שאמור לאחד בשנת 2007 את משפחת פנטיום 4 עם פנטיום-M. וכפי שאפשר להבין מבחירת שם עברי כשר ("מרום"), הוא מבוסס על הארכיטקטורה החיפאית, לא האמריקנית.
עד 2007 אנו צפויים לראות עוד שני דורות של פנטיום-M. "דותן", שיצא בחודשים הקרובים ויהיה הראשון שיצא מקווי הייצור ב-90 ננומטר. הוא אמנם צפוי להיות מהיר מה"בניאס", אך עדיין רחוק מפנטיום 4 על מדד הגיגהרצים. בשנת 2006 מתוכנן לצאת "יונה", שכרגע ידוע עליו מעט מאוד אבל לוח הזמנים מצביע על כך שהוא מיועד לייצור בקווי 65 ננומטר.
אומדן פשוט יגלה כי ביונה המטמון יגיע ל-2 מגהבייט לפחות, ומהירות השעון לשלושה גיגהרץ לכל היותר. יונה יהיה המעבד הראשון ממשפחת פנטיום-M שימצא בשימוש נרחב במחשבים שולחניים, אך עוד לפניו נראה את דותן מככב ביישומים הדורשים צפיפות מעבדים גבוהה, כמו שרתי להבים (Blade Servers) ושרתי 1U עם ארבעה מעבדים על לוח יחיד.
הקונספציה של תמנע
"מרום", שמתוכנן ל-2007, יחליף את פנטיום 4 לכל רוחב משפחת IA-32. למרות שמבחינת הגיגהרצים הוא אולי לא יגיע למהירויות המטורפות שארכיטקטורת Prescott מאפשרת (הודות ל-Pipeline באורך 31 שלבים) מרום יהיה יעיל יותר ביישומי "העולם האמיתי".
סביר להניח כי אינטל תייצר אותו במספר גירסאות בהתאם למעטפת ההספק-טמפרטורה הנדרשת. כפי שכיום פנטיום-M מיוצר במהדורות שונות למחשבי מחברת רגילים, למחשבים קלים, ולמחשבים "אולטרה קלים", את מרום ייצרו במהדורות שונות עבור תחנות עבודה, שרתים רגילים ושרתים צפופים.
ההבדלים יתבטאו במתח ההזנה, במהירות השעון, בגודל המטמון, בממשק ה-I/O - ואולי גם באפשרות לקבל יותר מגלעין מעבד אחד על שבב יחיד (Multi-Core Chip).
הספקולציות בעמק הסיליקון רבות, וקשה לדעת מי יודע על מה הוא מדבר ומי חי מהשערות. אחת השמועות מדברת על כך שעם המעבר של IA-32 לאחריות בלבדית של חיפה - תיבחן מחדש הקונספציה של "תמנע", מעבד "אינטגרטיבי", שכלל גם את המאיץ הגרפי וגם את מה שנקרא "הגשר הצפוני" של ערכת השבבים. תמנע בוטל בלחץ יצרני המחשבים, שדרשו אפשרות לבדל את המוצרים שלהם על ידי חופש בחירה בערכות שבבים ומאיצים גרפיים של יצרני צד ג'.
סוד מרתק
היום אינטל חזקה יותר בהקשר הזה. ערכת השבבים של סנטרינו כוללת מאיץ מכובד, שרוב יצרני המחשבים מוכנים לקבלו כברירת המחדל של המיינסטרים. ההיגיון הפשוט אומר, שבחלק גדול מהיישומים, במיוחד הניידים והמשרדיים, כדאי לנצל את טכנולוגיית הייצור ב-65 ננומטר כדי להכליל את המאיץ הגרפי ואת מרבית הפונקציות של ערכת השבבים על המעבד עצמו.
מסייעת לכך העובדה, שאינטל מתכוונת להתחיל בשנה הבאה את ההגירה ל-PCI Express, סטנדרט חדש לתקשורת בין הרכיבים על לוח האם, שדורש הרבה פחות מוליכים בין המעבד למערכת ההיקפית.
בדיעבד מתברר שהשאלה הספקולטיבית שלי פגעה בול באחד הסודות השמורים של אינטל - סוד מרתק בהרבה מהנתונים היבשים שהיא הואילה לנפק לקהל העיתונאים המשועמם בבית סוקולוב, ביום חורף תל אביבי נטול אירועים מסעירים.
