אביזרי בית של פעם

ארגז כלי תפירה

ארגז כלי התפירה היה קופסת מעץ שהיתה לכל אימא, בתקופה ששום דבר לא נזרק והיה צורך לתקן, לתפור ולהטליא. לארגז היתה גולה מעץ צמודה לדופן, אחת כזאת מכל צד, וכשהיו מושכים את הגולות הללו היה הארגז נפתח כמו אקורדיון וממנו היו נשלפות מספר מגירות עץ, שהכילו חוטי תפירה במבחר צבעים, כפתורים מסוגים וגדלים שונים, סיכות ומחטים, רוכסנים קרסים לולאות גומי לתחתונים, אצבעון סרט מדידה מבד ועוד ועוד.

טלפון חוגה

הטלפון של פעם, שצריך היה לחכות שנים כדי לקבל קו בשבילו, היה עשוי מבקליט שחורה ועבה, כבד ובעל אפרכסת גדולה ומגושמת. 

כדי לחייג היה צריך להכניס את האצבע בחור של הספרה הראשונה במספר אליו רצית להתקשר, לסובב את החוגה עד שהיית מגיע למעצור בו הייתה עוזב את החוגה וזו הייתה חוזרת למקומה, וכך הלאה עם שאר המספרים. זה היה מסובך לעומת היום, לקח זמן, אבל זמן היה בשפע...

----------------------------

מטחנת בשר

במטבחים רבים הייתה מטחנה, ששימשה לטחינת בשר. היא היתה עשויה מברזל עבה כשבצידה מנואלה ידנית שעקרת הבית היתה מסובת במקביל להצבת הבשר בראש המטחנה, שהיה נבלע עם סיבובי המנואלה עד שהאמא המאושרת קיבלה בשר טחון, והילדים קיבלו בסופו של דבר קציצות.

-----------------------------

מכונת תפירה ידנית

בהתחלה היו אלה מכונות תפירה כבדות ומסורבלות, שפעלו ידנית (או יותר נכון רגלית), על ידי דוושה שהיה בחלק התחתון שלהן. הדיווש היה מניע במהירות סרט עור שהיה מחובר לגלגל בחלקה העליון של מכונת התפירה, וזה היה מסובב במהירות רבה גלגל קטנטן, שהיה מפעיל את מחט התפירה מעלה מטה, הלוך ושוב במהירות רבה. לאחר מכן יוצרו מכונות תפירה שפעלו על חשמל, והיו כאלה שהותקנו בתוך רהיט מיוחד שנקרא "שולחן למכונת התפירה".

-----------------------------

עששית

נקראה גם "פנס לוקס". מדובר במתקן תאורה, שבתוכו הייתה מעין גרב ארוגה, שהיו מנפחים כמו פרימוס ומדליקים את הגרב. האור היה חזק במיוחד. הפנס פעל על נפט או בנזין ושימש גם את הדייגים בסירות הדיג וגם כתאורה לסוכות האבטיחים.

-----------------------------

תקליטים ופטיפון

לא לכולם היו תקליטים, כיוון שבשביל להאזין להם היה צריך לרכוש פטפון, וזו היתה הוצאה לא קטנה. אך ככל שעברו השנים היה אפשר לראות יותר ויותר מהתקליטים הללו בבתים. התקליטים היו עשויים מחומר פלסטי שחור שנקרא היה "בקליט".

התקליטים הראשונים היו כבדים וקשיחים. הראשונים סבבו במהירות של 100 סיבובים לדקה אבל אלה הוחלפו במהירות על ידי "תקליטי 78". אם במקרה נשמט תקליט כזה מידך, רב היה הסיכוי שהוא יתנפץ על הרצפה.

לאחר זמן שיכללו את שיטת הייצור של התקליטים, והחדשים נקראו "תקליטי 33 " והיו עשויים מבקליט דקה יותר וגמישה. תקליטי ה-33 באו עם לוגו של "היי פידלטי" שהבטיח איכות ללא תחרות. והיו גם תקליטים קטנים של שיר או שניים שנקראו "תקליטי 45".

פטיפון

מכשירי פטיפון עצמאיים האו בתוך קופסאות מגושמות. כדי לשמוע דרכם היה צריך לפתוח את הקופסה ולחבר חוט מחלקה האחורי לנקודה כלשהי בחלקו האחורי של הרדיו. הפטיפון היה מנגן והמוסיקה היתה נשמעת דרך הרמקולים של הרדיו. היו גם פטיפונים ניידים שבעליהם היו פופולריים במיוחד בקרב החבר'ה, כי תמיד היה אפשר לסמוך עליהם שיביאו את הפטיפון למסיבה, אם לבעל המסיבה לא היה מכשיר פטפון משלו. הפטפון הנייד היה ממוקם בתוך תיבה בעלת ידית נשיאה. כאשר היו מפרקים את מכסה התיבה היה מתברר שהמכסה הוא לא רק מכסה, אלה גם רמקול, איזה פלא....

-----------------------------

פיילה וקרש כביסה 

הפיילה הייתה כלי קיבול למים, שטוח ורחב עשוי מפח. בשל גודלה היו מחזיקים את הפיילה תלויה על וו, בחלקו החיצוני של מעקה המרפסת.  לפיילה היו מספר שימושים: הראשון והחשוב היה לכביסה. היו מעמידים את הפיילה בזהירות על מתקן בעל שלוש רגליים שנקרא דריי-פוס, תחתיו הניחו את הפרימוס. ממלאים מים ומרתיחים לכביסה לבנה. הפיילה גם שימשה ככלי לרחצה לילדים וגם כבריכה לילדים הקטנים בימי הקיץ החמים, והיה לה שימוש גם במסיבות: מכניסים לתוכה בקבוקי משקה קל ובירות ובניהם חתיכות של בלוקים של קרח לקירור.

קרש הכביסה היה לוח עץ (ולאחר שנים ייצרו אותו גם מאלומיניום). הלוח היה גלי לכל אורכו והמכבסת הייתה משפשפת את הכביסה אל מול המשטח הגלי, דבר שעזר להוריד את כתמי הלכלוך. הקרש הועמד בתוך הפיילה שהיתה מלאה במי סבון, לא לפני שהכביסה הורתחה תחילה בדוד המים שרתח מעל לפרימוס. בעזרת מלקחיים מעץ, הוצאה הכביסה מהדוד והועברה לפיילה ושם כובסה בעזרת שפשופה וחיבוטה בקרש או בפח הגלי.

-----------------------------

פרימוס

הפרימוס היה מיכל מתכת שמנמן ששימש להרתחת מים, בעיקר לכביסה. המיכל היה עומד על רגליים דקות ומעליו היה המבער, סביבו מסגרת מתכת עליה היו מניחים את הכלי ועל המבער עצמו היו שופכים קצת ספירט. מתוך המיכל השמן של הפרימוס הייתה בולטת ידית כמו ידית של משאבת אופניים, שאותה היו דוחפים בכוח כמה פעמים ויוצרים לחץ בחלקו הפנימי של המיכל. הלחץ היה גורם ללהבות האש לפרוץ מראש המבער בעוצמה.

סיפולוקס

הסיפולוקס היה מיכל סודה אטום ממתכת, בצבע אפור או כסוף. ראש הסיפון היה מתברג החוצה, ואז ניתן היה למלא את הסיפון במים ולהבריג בחזרה את הראש. לאחר מכן היו מכניסים מיכל גז קטן לידית קטנה אדומה וחלולה, מחברים אותו לנקודת הזנה בראש הסיפון, ומסובבים. המהדרין היו מלווים את הפעולה בניעור רציני של הסיפולוקס "כדי שהגז יתערבב טוב יותר עם המים". לבסוף היו מבריגים את המיכל החוצה, הוא היה משמיע נפיחה קלה כתוצאה מהשתחררות עודפי הגז והסיפולוקס, היה מוכן לאספקה של סודה תוצרת בית.

הסיפולוקס הפך ללהיט מיד עם הגיעו לשוק, והוא היה במשך שנים המתנה האולטימטיבית לחתונה

הכלי המעצבן הזה היה עונש שלא היה כתוב בתורה. לכל אחד היה איזה קרוב משפחה רחוק, שהיה מצלם שקופיות בכל הזדמנות, ומדי פעם היה מאלץ בלחץ פיזי מתון את קרוביו להגיע אליו באחד מערבי השבוע, ולצפות ב"שקופיות הנהדרות" שצילם. היו מכבים את האורות ומפעילים את מקרנת השקופיות שהכילה  מחסניות של עשרות שקופיות.

זמן לא רב לאחר שהשקופיות החלו לרוץ, כל הנוכחים היו מתחילים לנמנם ורק אוושתה של המכונה השולפת ודוחפת שקופיות המשיכה לרחף בחלל, מלווה בתיאורים נלהבים של המארח.

------------------------------

רדיו מנורות

הרהיט המרכזי בסלון לפני בואה של הטלוויזיה. הרדיו היה גדול ומגושם, חזיתו היתה למעשה ריפוד שמאחוריו התחבא הרמקול, כשבאמצע הריפוד היתה עין מזכוכית, שדמתה לגולה גדולה, שסימנה אם מחוג הרדיו נמצא על התחנה. בעת העברת תחנה העין היתה  ממצמצת.

בחלק התחתון של חזית הרדיו היתה פלטה מזכוכית, ועליה היו מסומנים קווים ולאורכם שמות של כל מיני ערים בעולם, כשהכוונה היתה שבעת כיוון מחוג הרדיו ליד שם העיר - היית שומע.  את תחנת הרדיו של אותה העיר. אבל זה לא כל כך עבד, והיינו שומעים בעיקר את קול ישראל ואחר כך גם את רדיו רמאללה.

-----------------------------

מיטת סוכנות

לפני שהיו מיטות מתכוונות על חשמל, היו מיטות סוכנות. הן היו בעלות מסגרת ברזל כבדה, שלאורכה היו רצועות מתכת דקות ששימשו כבסיס עליו הונח המזרון שהיה ממולא עשב ים דמוי קש. רצועות המתכת היו מתחברות למסגרת המתכת בעזרת חוליות וקפיץ. החוליות האלה הן החוליות שבהן השתמשנו כתחמושת ברובה החוליות, לירי על יונים ושאר "מעשים טובים" שכאלה.

-----------------------------

מחבט לשטיחים

חובט השטיחים היה בעל ידית ארוכה וראשו היתה מקלעת של במבוק דק ומעוקל. עקרת הבית היתה מגלגלת את השטיח הכבד, מניפה אותו על כתפה ומוציאה אותו למרפסת. אחר כך היתה משעינה את השטיח על המעקה, חצי בחלק הפנימי וחצי בחלק החיצוני של המרפסת, מתכופפת כלפי חוץ וחובטת נמרצות בשטיח, תוך יצירת רעש עצום שאי אפשר היה לטעות בו. לאחר מכן היא היתה מחליפה צד, ממשיכה לחבוט בשטיח האומלל עד שיצא כל האבק וגם הנשמה...

------------------------------

תנור נפט של פרידמן

הפיירסייד היה תנור חימום של האחים "פרידמן" מירושלים, שהיה כמעט בכל בית. בחלקו האחורי היה מיכל קטן לתוכו היו שופכים את הנפט. הנפט היה זורם לאיטו מהמיכל לעבר סרט בד בלתי מתכלה שהיה בחזיתו, שהיה נספג בנפט. או אז היו מקרבים גפרור לסרט שהיה נדלק ומפיץ חום לעבר חלקו הקעור של התנור שהיה עשוי ממתכת מבריקה, ומשם היה מוקרן החום בחלל החדר.

כל שיטת הדלקת התנור הזה דרשה מיומנות ייחודית. בדרך כלל היו מדליקים את התנור בחדר המדרגות, כיוון שבדקות הראשונות להפעלתו הוא היה מדיף ריחות איומים.