בנק ישראל: הצמיחה ב-2004 תעלה ל-3.4%
בנק ישראל מעלה את תחזית הצמיחה שלו ל-2004. עם זאת, מזהירה מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "ההתאוששות מהמיתון והחזרה לצמיחה לא יפתרו את הבעיות בשוק העבודה"
מתגברת האופטימיות בבנק ישראל: על פי תחזיות מעודכנות, הצמיחה בשנת 2004 תסתכם ב-3.4% ב-2004, 1% יותר מהתחזיות הקודמות של הבנק. כך אמרה היום (ה`) מנהלת מחלקת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ביום העיון של משרד התמ"ת. להערכתה, התוצר העסקי יגדל ב-5% בערך, ושיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה במהלך השנה, ולעמוד על 10.3% בממוצע שנתי.
עם זאת, מזהירה פלוג: "ההתאוששות מהמיתון והחזרה לצמיחה לא יפתרו את הבעיות בשוק העבודה". לדבריה, "שוק העבודה בשנים האחרונות אינו מאיר פנים לבעלי השכלה נמוכה. שכרם של בעלי ההשכלה הנמוכה בישראל ירד בתלילות במשך 20 שנה האחרונות; אנחנו במצב גרוע בתחום הזה, כמו גם בתחום התעסוקה, יותר ממדינות מתועשות אחרות".
פלוג ממליצה בהקשר זה לבצע בדחיפות מדיניות תומכת בצמיחה; לשפר את מבחן התעסוקה בין אלה שמסוגלים לעבוד ואלה שלא; לשפר את מערכי השלמת השכלה, להנהיג מס הכנסה שלילי ולהמשיך בצימצום מספר העובדים הזרים ואת ייקור עבודתם. "השאלה היא לא אם הישראלים מוכנים לעבוד בעבודות של עובדים זרים, אלא תמורת איזה שכר הם מוכנים לעשות זאת", אמרה.
פלוג הוסיפה וציינה: "בהתחשב בעובדה ששיעור החוב ביחס לתוצר בישראל הוא גבוה מאוד,יחסית למדינות אחרות,ואילו שיעור המיסים הוא רגיל – צריך להשתמש בהגדלת ההכנסות ממיסים כדי להקטין את הגירעון ולא כדי להוריד מיסים".
בהתייחסה לשאלה, האם המשק אכן מתאושש ומדוע, אמרה פלוג: "אכן, אפשר לראות האצה בכל האינדיקטורים הכלכליים בחצי השני של 2003; הסיבה החשובה ביותר היא העובדה שהעולם מתאושש. נתוני הייבוא של ארה"ב ואירופה גדלים עוד יותר מהר מהייצוא שלנו לשם. מרכיב חשוב נוסף הוא הרגיעה הביטחונית היחסית, אשר מרחיבה את פעילות הצרכנים והמשקיעים אצלנו. המרכיב השלישי, והפחות חשוב, הוא תמהיל חיובי יותר של המדיניות הממשלתית – והעובדה שמדיניות התקציב של הממשלה נתפסת כיותר אמינה ובאה לידי ביטוי, למשל, בריביות במשק הישראלי".
בהערכה המחודשת של הצפי, שהבנק המרכזי מפרסם היום (ה'), יש עוד מרכיבים בולטים: הייצוא צפוי לגדול ב-8% בערך; הצריכה הפרטית – ב-4% בערך; ההשקעה בנכסים קבועים – שמגיבה בפיגור מסוים להתאוששות, כלומר רק לאחר מיצוי כושר הייצור הבלתי-מנוצל בעת מיתון – ב-3.5% בערך; הייבוא – ב-8.5% בערך; הצריכה הציבורית – שמשקפת את המשך המדיניות של הקטנת ההוצאה הציבורית – צפוייה לרדת ב-2.5% בערך.
