שתף קטע נבחר

בול פגיעה

מתברר כי גם בתחום הבולאות אנחנו על המפה: בישראל עשרות אלפי אספנים (כולל הנשיא משה קצב), והיא נחשבת אחת המובילות בעולם. "איסוף בולים זו מחלה כרונית. אספן אמיתי מוכן לנסוע עד לקצה העולם כדי לרכוש בול מיוחד", אומר נשיא התאחדות בולאי ישראל. מחר תיפתח בגני התערוכה בתל-אביב תערוכת הבולים הלאומית

"את שיעורי האנגלית והגיאוגרפיה הראשונים שלי קיבלתי כבר בגיל 6, כשהתחלתי לעסוק באיסוף בולים", אומר זוהר נוי (32) מתל-אביב. "דרך הבולים התחלתי להכיר את העולם, לזהות את האותיות הזרות וללמוד על מדינות אחרות". היום אוחז נוי באוסף של עשרות אלפי בולים, שחלק ממנו יוצג בתערוכת הבולים הלאומית "תלאבול 2004", שתיפתח מחר בגני התערוכה בתל-אביב . "איסוף בולים זו מחלה כרונית ממכרת, המחייבת התעמקות במחקרים, הקדשת זמן ומשאבים כספיים. אספן אמיתי מוכן לנסוע עד לקצה העולם כדי לרכוש בול מיוחד, או לבקר בתערוכות בעולם לצפייה באוספים", אומר עו"ד אלי ובר, נשיא התאחדות בולאי ישראל ואספן ותיק בפני עצמו.

 

מתברר כי גם בתחום הבולאות אנחנו על המפה. "ישראל נמצאת בין 10 ל-15 המדינות המובילות בעולם בענף", מסביר בגאווה סא"ל (מיל') טיבי יניב (56), מנכ"ל התאחדות בולאי ישראל והאחראי הראשי לארגון התערוכה. מלבד האחריות לתערוכות הבולים בארץ אחראית ההתאחדות על עשרות חוגי בולאות ברחבי הארץ, עיתון המופץ לכל האספנים חברי ההתאחדות, הכשרת שופטים ועוד. בישראל, על-פי ההערכה, יש כיום עשרות אלפי אספני בולים. רשת האינטרנט, הממלאת כיום הרבה משעות הפנאי של בני הנוער, הפכה גם לכלי קשר נפלא עם אספנים ברחבי העולם. "אין היום מדינה בעולם שאני לא מכיר בה לפחות אדם אחד", אומר נוי. "אני עוזר להם להשיג בולים מישראל והם מסייעים לי בהשגת בולים מארצותיהם". בין האספנים הבולטים בישראל נמצאים יו"ר תשלובת הביטוח "הפניקס" לשעבר יוסי חכמי, שהוא בעל אוספים גדולים ונדירים, וגם נשיא המדינה משה קצב. גם כתב הפלילים של "ידיעות אחרונות", בוקי נאה, חוטא באיסוף בולים.

 

"אספתי בולים בתור ילד, ועכשיו כשבתי בת ה-8 התחילה לאסוף, היא 'הדביקה' אותי מחדש", הוא מספר. "מאז אני עובר על שקי הדואר שמגיעים לעיתון ומחפש בולים מעניינים. חוץ מזה, בכל פעם שיש אירוע פלילי באיזור הרחובות אלנבי-קינג ג'ורג' בתל-אביב, אחרי שאני מסיים לטפל באירוע, אני עוצר באחת מחנויות הבולים שם וקונה עוד משהו לאוסף".

 

הבול שלא אושר

 

"ישנם שני סוגים של אספני בולים", מסביר זוהר נוי. "יש כאלו שאוספים הכל, בולים מכל סוג שהוא. רוב הילדים מתחילים לאסוף באופן כזה. גם אצלי זה התחיל כך. הבולים הראשונים שלי היו מפרס. היו לי שכנים משם, וכשהם קיבלו מכתבים ממשפחתם בפרס, המכתבים הלכו אליהם והבולים אלי. סוג האיסוף השני, הנפוץ יותר, הוא איסוף על-פי נושא".

 

בגיל 18 גילה נוי את נושא האיסוף הקרוב ללבו - קולנוע. מאז הוא רודף בקנאות אחר כל פרט שיכול להעשיר את האוסף המרשים שלו. "קיימים אין-ספור נושאים", אומר נוי, "וכל אספן 'לוקח' את האוסף לכיוון שלו, לזווית הראייה שלו. "צריך להפעיל הרבה דמיון וגם הומור לא מזיק. כך למשל באוסף הקולנוע שלי, אני לא מתחיל דווקא באחים לומייר, אלא באדם הקדמון. אורות הלפידים, שהאירו את ציורי הקיר במערות, יצרו כבר אז אפקט קולנועי".

 

על מנת להשיג אוסף ראוי לשמו, שיוכל להיות מוצג בתערוכה רשמית, נדרשות שנים של איסוף ועבודת מחקר. לצד כל אוסף המוצג בתערוכה, נדרש האספן המציג להסביר בכתב על פריטי האוסף, ההיסטוריה שלהם והקשר שלהם לנושא. לא רק בולים מציגים האספנים בתערוכות. בין הפריטים הנאספים נמצא בעצם כל מה שקשור לדואר. חותמות שונות, מעטפות יוצאות דופן, הצעות לבולים ועוד.

 

כך, למשל, הועלתה בעבר הצעה להנפיק סדרת בולים שתנציח את אלברט איינשטיין, חייו, הדמויות הקשורות אליו ופועלו. הוכנו מספר הצעות לבולים, אולם בסופו של דבר משפחתו של איינשטיין לא אישרה את הרעיון. אחד האספנים, שהאוסף שלו עוסק בנושא איינשטיין, שם ידו על אותן הצעות, הנחשבות לפריט ייחודי ונדיר ביותר.

 

הבול שטס לחלל

 

את השיפוט בתחרויות הבולים אוהב יניב להשוות להתעמלות אמנותית. "קיים תקנון מדוקדק, והאספן מקבל ניקוד על נדירות הפריטים, המחקר שערך כדי להגיע אליהם, הסדר וההיגיון הפנימי בהצגת האוסף וייחודיות החומר. כמו בהתעמלות אמנותית, התרגילים שמציגים המתעמלים דומים, אבל זה לא בדיוק מדעי. כל שופט נותן ניקוד משלו, גם על-פי הערכתו האישית".

 

יניב עצמו הוא בעל אוסף בולים משלו בנושא החלל. "אבי ז"ל היה אספן בולים ומאז שאני זוכר את עצמי, גם אני אוסף אותם. ככל שגדלתי, אבי העביר את אלבומי הבולים שלו למדף יותר ויותר גבוה", הוא צוחק.

 

יניב, שעלה לישראל בשנת 63', נהנה להיזכר כיצד בחר להתמקד בנושא האיסוף שלו. "התחלתי לאסוף בנושא החלל כבר כילד ברומניה. באותה תקופה הרוסים דחפו מאוד את הנושא, עשו לו תעמולה אדירה וזה הקסים אותי כילד. בשנות ה-60 המאוחרות הנושא פרח גם בארצות-הברית".

 

הבול השווה מיליונים

 

מלבד בולים בנושא, מחזיק יניב גם מעטפות שעליהן חותמות דואר בדיוק בתאריך ובשעה של שיגורים ונחיתות, ואפילו מעטפות נדירות שבאמת היו בחלל.

 

הבולים ופריטי הדואר הנדירים הם בעלי ערך כספי רב. רבים מבין אספני הבולים המקצוענים, בעיקר האמידים שביניהם, הם גם אספני יצירות אמנות. בין הבולים היקרים בעולם נמצא בול "גויאנה הבריטית" שנמכר במיליון דולר, ובול "3 סקילינג צהוב" שנמכר ב-2.27 מיליון דולר.

 

את האספנים מעניין בעיקר הסיפור שמאחורי הבול. כך למשל בגויאנה הבריטית, הנמצאת בדרום-אמריקה, היה מחיר הבול, שהונפק בשנת 1856, סנט אחד בלבד. אלא שבאחד הימים אזלו בולי בריטניה ומנהל דואר גויאנה הבריטית נאלץ להדפיס בעצמו שני בולים מקומיים, עליהם חתם ידנית.

 

מספר שנים לאחר מכן הגיע הבול לידיו של נער, שמכר אותו בדולרים אחדים לאספן מקומי. משם התגלגל הבול ונמכר בין אספנים שונים עד שבשנת 1922 נקנה ב-7,500 דולר על-ידי אספן בולים יהודי-אמריקני בשם ארתור הינד.

 

אלא שאז התגלה בול נוסף מאותה סדרה, בידי מלח שהפליג בעולם. כיוון שהבול שהחזיק הינד בידיו היה מפורסם ביוקרתו, פנה אליו אותו מלח והציע לו לרכוש את הבול הנוסף שאיתר. הינד מיהר להיענות להצעה, רכש את הבול הנוסף ומיד הצית אותו. כך נותר הבול שבידיו כעותק היחיד, ומחירו האמיר עוד יותר. לאחר מותו של הינד נמכר הבול במכירה פומבית ומאז עבר עוד מספר ידיים, עד למחירו האחרון שעמד על מיליון דולר.

 

בול "3 סקילינג צהוב" הודפס בשנת 1857 בשבדיה. מחירו היה 3 סקילינג (מטבע שבדי), וצבעו אמור היה להיות ירוק. אלא שבעת הדפסת הבול היקר יותר בסדרה, במחיר 6 סקילינג, שצבעו היה צהוב, השתרבבה אל הדפוס גם אחת מגלופות בול ה-3 סקילינג, שיצא בטעות צהוב אף הוא.

 

איש לא השגיח בטעות, ורק כ-30 שנה לאחר מכן נמצא הבול באקראי על-ידי ילד שבדי, על גבי מכתב בבית סבתו. גם בול זה נמכר מאספן לאספן, וכיוון שזהו העותק היחיד המוכר כיום - הגיע מחירו עד ל-2.27 מיליון דולר.

 

הבול שהודפס בטעות

 

"יש אספנים שמתמחים באיסוף בולים עם טעויות", מסביר יניב. "קיים בול איטלקי שמצוייר עליו רמזור, ובטעות האור האדום הוא דווקא בתחתית הרמזור ולא בראשו. קיים בול אמריקני שעליו מצויירת רכבת נוסעת. העשן מן הקטר נראה יוצא לכיוון אחד והדגלים בתחנה מתנופפים לכיוון השני.

 

"בול נוסף, שהודפס בסביבות 1920 בארצות- הברית, הציג מטוס כפול-כנף. מחירו של הבול היה סנט אחד. המטוס היה בצבע אחד והרקע בצבע אחר. באחד הימים הודפסו בטעות שלושה גיליונות בהם הוחלפו הצבעים בין המטוס לרקע.

 

"גיליון אחד שהכיל מאה בולים נמכר, ושניים אחרים הושמדו מיד כשהתגלתה הטעות. מסתבר שאת הגיליון שנמכר רכש אספן בולים צעיר, שיצא בבוקר ההדפסה לחפש בולים בסניפי הדואר. היום כל אחד מן הבולים הנדירים האלו שווה בין 120 ל-150 אלף דולר".

 

יניב מספר על אספנים המתמחים באיסוף בולים ופריטי דואר בנושאי תאונות. כך למשל מחזיקים חלק מהם במכתבים ובולים ששרדו בשריפות ענק, ואפילו התרסקויות מטוסים. בתערוכה הנוכחית יוצג, בין היתר, מכתב ששרד ממטוס אל-על שהופל בשנת 1955 מעל בולגריה על-ידי מטוסים בולגריים. 51 הנוסעים ו-7 אנשי הצוות נהרגו באותו אירוע. באוסף הקולנוע של נוי ניתן למצוא מעטפה ששרדה מתאונת מטוס ימי בשנת 1955. על המעטפה נמצאת פרסומת לסרט בכיכובה של שירלי טמפל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דני סלומון
זוהר נוי. "צריך להפעיל הרבה דמיון"
צילום: דני סלומון
לאתר ההטבות
מומלצים