המושב בו גר שר החקלאות קיבל הטבה חריגה במים

חישוב מכסות המים ב-2002 ליישובי המועצה האזורית מעלה יוסף היה שגוי ומנוגד לקריטריונים. החישוב הקנה לישובים מכסה הגובהה ב-82% מהמקובל, המגלמת הטבה כספית של 1.37 מיליון שקל לשנה. ח"כ שלום שמחון, שר החקלאות בעת קבלת ההחלטה, התגורר באחד ממושבי המועצה האזורית כבן ממשיך לנחלת אמו, וקרובי משפחה נוספים שלו הם בעלי נחלות במושב. כל זאת עולה מממצאי דו"ח מבקר המדינה על משרד החקלאות.

מכסות המים הן הבסיס לחישוב הקצאות המים מדי שנה ולחישוב המחיר שמשלמים החקלאים עבור המים שהם צורכים.

בשנת 2002 החליט משרד החקלאות להמליץ לנציב המים לקבוע לראשונה מכסות מים ביישובי המועצה האזורית מעלה יוסף. (עד אז לא נקבעו להם מכסות מים אלא הוקצו על פי דרישה). משרד החקלאות המליץ על קביעת מכסות מים של כ-14.8 מיליון מ"ק לשנה לשימוש חקלאי ליישובי המועצה.

אלא שבחישוב המכסות נלקחו בחשבון שטחי מרעה שאינם מושקים, ותוצאת החישוב לא הוכפלה במקדם של 70%, כפי שמורה החלטת משרד החקלאות, ובכך לא נשמר אפוא עקרון השוויון שהמשרד מחויב בו. אילו היו קובעים את המכסות על פי הכללים, המכסה ליישובי מועצה איזורית מעלה יוסף הייתה מסתכמת ב-8.1 מיליון מ"ק ולא ב-14.8 מיליון מ"ק.

עוד עולה מדו"ח המבקר כי נציב המים אישר את המלצת משרד החקלאות וקבע את המכסה כמומלץ, על אף התנגדותה של מנהלת האגף לניהול הצריכה בנציבות המים, ובלי שנימק את החלטתו.

דו"ח המבקר קבע כי בנסיבות אלה היה על ח"כ שלום שמחון, שכיהן כאמור כשר החקלאות בעת קבלת ההחלטה, להדיר עצמו מכל מעורבות בקבלת החלטה בענין, ולו מפאת מראית עין. 

תגובת משרד החקלאות

משרד החקלאות מסר כי השיקול שהנחה את מקבלי ההחלטות היה להיצמד למודל הבסיסי של קביעת מכסת מים כפי שנקבעה בעבר, תוך התאמה למספר הנחלות המאוישות בפועל כיום. מספר הנחלות המאוישות כיום, אושר כתקן מספר נחלות בכל ישוב. כלומר, לטענת המשרד, בפועל לא ניתנה הטבה נוספת כל שהיא לישובים.

תגובת נציבות המים

מנציבות המים נמסר כי כאשר מחשבים לכל ישוב, באופן פרטני, את ההטבה הכספית בעקבות אישור תוספת המים הקבועה לחקלאות בשנת 2002, מגיעים להטבה בפועל של כ-168 אלף שקל ולא 1.37 מיליון שקל לשנה. בנוסף, על-פי נתוני 2002 ישנם 8 ישובים, מתוך 15 יישובי מועצה אזורית מעלה יוסף, שלא קיבלו כל הטבה כספית בשנת 2002.

כן נמסר כי, עמדת נציב המים היא שבעתיד הקצאות המים יבוטלו, ולרשות כל חקלאי תעמוד כל כמות המים הדרושה לו, באיכות הנדרשת, ובתנאי שישלם עבורם מחיר עלות ריאלי.

ראו ממצאים נוספים מדו"ח המבקר