שתף קטע נבחר

עצות לאזור ראס א שטן

איך מאבדים תחושה במפשעה, איפה שורצים קיפודי הים ומי מגיש סחלב עיסתי

החוף של מובראק: הנסיעה עד לחוף ראס א שטן (כ-45 דק' מהגבול) עולה 40 לירות לאדם. רצועת החוף ארוכה ואני באופן אישי ממליצה להגיע לחופו של מובראק. אדם חם, אדיב, שדאג לנו מההגעה עד לעזיבתנו את המקום. יש שם אפשרות ללון באוהל (15 לירות לאדם) או בחושה (20 לירות לאדם - תלוי במס' האנשים). יש צמד מבני מקלחות ושירותים שאחד מהם נחנך ממש לאחרונה.

 

לכל חובבי השנורקל - רצועת חוף מדהימה, עם אפשרות לנוע גם לחופים סמוכים, שוניות אלמוגים וחי יפהפיות, וזאת בעיקר עקב העובדה שנקיון הים והשמירה עליו הן מעלות חשובות. אוכל: מזמינים מתוך תפריט מגוון. ההזמנה רשומה ע"ש אחד מכם. המלצר קורא את שמכם - וכך ההזמנה מוגשת (לימור).

 

המקום של עבדול כרים:  המקום האופטימלי להיזרק. נוף מדהים, אנשים נחמדים, חושות סבבה ואוכל (סליחה, מאנצ'יס). לא רחוק משם - 30 דק' הליכה, יש חוף בתולי יפהפה בשם 'מעגנה', רק אתם והריף בצבע טורקיז. בחור גרמני נחמד בשם מייקל בדיוק פתח שם כמה חושות חדשות ומדוגמות, ובעתיד הקרוב המקום אפילו ידוגם עוד יותר עם מרכז מוזיקה מדהים. מומלץ לצאת לטיול גמלים לנווה מדבר. רק וודאו שהנווה הוא באמת נווה ולא שלולית, ותכינו את עצמכם לחוסר תחושה במפשעות ליומיים הקרובים (רוז).

 

בוואקי: החוף מהמם לילדים - רדוד ומלא חול. האוכל היה מעולה, העגבניות והמלפפונים הכי טעימים שאכלנו מימינו (וגם פצצה של חביתות). אכלנו שם קבבים, ואפילו שרימפסים, מה שבעבר לא היינו מעיזים, ואיש לא סבל מבעיות בטן. אבל התחושה הכללית היתה שלא נקי מספיק, ואופן סידור החדרים היה כזה שמהחדרים האחוריים לא רואים את הים ויש מלאאאן יתושים. חובה להביא כילה! (רונית)

 

בוואקי: החוף קטן ומקסים. יש שם חושות מחימר ובעלי בית מקסימים בשם יאסר ובהה. בהה מדבר עברית ומארח נפלא. חופשה מושלמת. אפשר לעשן חופשי, לאכול טוב, והעיקר - לנוח (גלי).

 

מעגנה: קודם כל, ממש לא מסוכן בסיני. אולי אפילו יותר בטוח מהארץ שלנו. זול שם, ואיזה שירות מהבדואים, שרק מחכים שיבואו לשם ישראלים. ממליץ על חוף מעגנה שהוא שקט, ויש שם חבר'ה ישראלים צעירים ואיכותיים שבאים לתפוס שלווה במדבר (תומר).

 

מעגנה: החופים בסיני מלאים בניילונים זו סכנה ממשית לריף, מכוער מגעיל ומזיק לחי ולצומח, כדי שנוכל להנות גם בהמשך אנה שימו לב לא להשליך ניילונים ולא משנה היכן הם עפים. ונעבור להמלצות: יופי של צוות חוף יש במעגנה, אנשים טובים ואכפתיים. מזון מומלץ: ספגטי, דגים, אורז ירקות, פיצה. עם זאת בכמה מנות יש בעיה: החומוס איום ונורא, הסחלב עיסתי. המזון יחסית זול יותר מכל השכנים שלהם לכוון דרום (בדקנו שני חופים דרומה). שימו לב, חנות המזכרות והבגדים במעגנה מומלצת מאד. הבחור, מחמוד, משקיע ומאד סימפטי. המחירים שלו מתחרים במחירי נואבה (גיל אור).

  

המתחם של סעיד: מקום קלאסי למי שרוצה להיות עם עצמו לבד. אוכל פשוט ונקי מוגש בשקט. ארוחת דגים צריך להזמין יום לפני. התאורה בלילה עם נרות בלבד. במרכז המתחם מבנה אבן דו-קומתי. למטה המטבח ולמעלה גג מקורה ממנו נשקף כל האזור (יוסף).

 

אננדה: מקום מדהים. מומלץ דווקא לא בחגים, כי אז המקום מפוצץ. מקום קטן מיד לפני הראס, שירות טוב ובידוד מוחלט (איריס). 

 

ליטל היל: אם אתם בעניין של חושות, אז בטח תהנו. אני הייתי בחושה שנקראת 'ליטל היל' - לילה עולה 20 והמטבח פשוט עשיר. מומלץ לקחת סחלב פירות. המקום ממוקם קצת מתחת לראס. כל נהג מונית מכיר. הנסיעה מהגבול עולה עד 30 לירות לאדם (עמיתי).

 

חוף רמאדן:  לרמאדן, איש בשנות ה-40, יש תפיסה קצת אחרת על איך צריך להתנהל החוף ומה צריך להיות אופיו. הקפדה היסטרית על כל מיני פרטים כמו נקיון השירותים, המקלחות והחוף (חברה' מהחופים האחרים מנסים להתחמק לשירותים ולמקלחות וכמעט תמיד נתפסים).

 

יש אוכל טרי, כולל דגים שמגיעים טריים ישירות מהים (ואם הים לא הביא אז אין). אם הבטן התהפכה לכם - כמו שרמאדן אומר - זה כנראה בגלל שאכלתם סחלב אחרי שאכלתם דג. בסוף מרץ הייתי שוב ובחוף נערכו מספר שינויים: חושות חדשות נבנו, חושות ישנות שודרגו. סככת הצל הורחבה. והשינוי הגדול- רמדאן נכנע (לצערי) לעלויות הגדולות של הנרות (תאורת החוף והחושות) ולקרח (עליו פעל המקרר) והכניס גנרטור.

 

לחוף היה אופי אחר ומסויים כשהיו בו רק נרות. רמאדן מנסה לשמור על אופי זה ולכן החשמל יכנס רק לחושות (אור סמלי ביותר), לשירותים והמקלחות, למטבח ולמקררים. דבר טוב שהגנרטור מביא איתו בכל זאת - אלה מים זכים מהמעין הנובע בהרים ויגיע אחר כבוד עם פלאי הטנולוגיה - המשאבה. דבר נוסף שמתאים לי מאוד אצלו זה השקט. משעה מסויימת, נשמר השקט בחוף ורק קולות רחוקים של תופים נשמעים מהחופים האחרים.

 

רמאדן מנסה לשמור את הגיל של הנופשים אצלו על גיל 25 ומעלה - כשזה לא הולך, זה מורגש בשטח. (מה לעשות, צריך גם להתפרנס, לא?). ועוד דבר אחרון וחשוב - הביטחון שמישהו שומר עליך. כל הלילה שומר מישהו על כל המתחם. לא פעם יצא לי לראות אותם בודקים חברה שהסתובבו על החוף ולא היו שייכים לחוף. עיניהם תמיד פקוחה והם רואים כל מה שמתרחש בחוף. יש רק דבר אחד "רע" שצריך לציין - קיפודי הים שורצים שם בהמוניהם, אסור להכנס יחפים (שרקי).

 

חוף רמאדן: אכן חושות מדהימות בעלות מרפסות משכרות מול החוף הנהדר, שירותים סבירים ואור בחושה. גם האוכל היה מעולה (למעט קלקול הקיבה ביום האחרון) אבל - פעלו בחכמה ובקשו לסגור חשבון כל יום-יומיים. אחרת, תופתעו לגלות כי כל טוסט נהיה שניים וכל קולה נהייתה שלוש. שימרו על כספיכם  (אנחנו).

 

טאנה קמפ: היחס של האנשים ב-TANA CAMP היה מגעיל . החבר'ה יחסית חדשים והם עניים ומה שמעניין אותם זה רק הכסף! מכיוון שטיילנו הרבה וביקרנו במקומות אחרים, הם ביקשו מאיתנו לעזוב כי החשבון שלנו 'יחסית' קטן. לדבריהם, חושה בפסח מכניסה 2000 לירות מצריות ביום, והם ביקשו מאיתנו את הסכום כדי שנישאר. אין כמו קסטל ביץ'! (אבי)

 

בננה ביץ': הזמנות למקום של ח'ארבי אפשר לבצע באמצעות הנייד שלו (מס' ישראלי) 3207178 - 052. תשאירו הודעה עם מס' טלפון והוא יחזיר לכם שיחה. אפשר גם לשלוח מייל: harbysplace@yahoo.com (בלי שם)

 

בננה ביץ': המקום של ח'ארבי הוא הכי נקי, הכי רגוע, הכי שקט, הכי טעים והכי הכי נעים. אפשר להזמין אצל ח'ארבי בטלפון 7955173 - 12 - 20 - 00. מומלץ ביותר!! (תותי)

 

קסטל בי'ץ: בחג הפסח ירדנו קבוצה של חמש משפחות. מקום ברמה גבוהה הן בשירות הוהן באוכל המגוון והניקיון. צמחייה ירוקה ,בונגלוסים עם מרפסות גן, שירותים ומקלחות ברמה של מלון 5 כוכבים,מתקלחים עם מים מתוקים ולא במים מלוחים כבשאר החופים בסיני, אנשים אדיבים להפליא, במקום שירות 24 שעות ביממה.  מומלץ להגיע רק לקסטל, וזה אחרי שבילינו כמעט בכל סיני (נעם וגלית).

 

קסטל ביץ': הזמנו שם חושה בדרכנו להר הגבוה. שילמנו מראש עבור לילה אחד והודענו באיזה יום ושעה נגיע. כשהגענו כמתוכנן התבשרנו שלא שמרו לנו חושה והכל מלא. למה לא שמרו? כי לא ידעו שיהיה כל כך עמוס. בלי התתנצלות ובלי בושה החזירו לנו את כספנו ושלחו אותנו לחפש מקום אחר. ההמלצה שלי - מקום שתופס את אורחיו כמובנים מאליהם ומרשה לעצמו לזלזל בהם בשל תאוות בצע, לא צריך לקבל את אמוננו. יש מספיק מקומות נפלאים בסיני שמכבדים את התייר הישראלי (עדי).

 

קסטל ביץ': המקום סה"כ נחמד מאוד. החושות קצת משודרגות (לא הבדל תהומי אבל נחמד לדעת שיש בלילה מים חמים ותאורה בחושות). מומלץ לקחת דיסקמן עם רמקולים. המסעדה של המקום יקרה מאוד (יחסית) ומומלץ לבדוק היטב את החשבון בסוף החופשה. הם מנפחים את המחיר בטירוף! (אסף)

 

לא לנסוע בקיץ: מדהים כמה סיני יכולה להיות פנטזיה בחורף וסיוט בקיץ. ראס מאד מומלץ, תמיד יש שם חבר'ה ומאד נחמד אבל בקיץ הולכים שם על אנשים, ראו הוזהרתם (יול). 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אביגייל עוזי
"המקום האופטימלי להיזרק" (רוז)
צילום: אביגייל עוזי
צילום: גילי סופר
"אם הים לא הביא דגים אז אין" (שרקי)
צילום: גילי סופר
צילום: מיכל כרמון
"מחמוד ממעגנה משקיע בחנות המזכרות שלו" (אנחנו)
צילום: מיכל כרמון
מומלצים